יש פתרון למשבר האשפה בחיפה והמפרץ?

נפגשתי עם דר' ליהי שחר ברמן, מנכ"לית איגוד ערים לסביבה במפרץ חיפה כדי לקבל מושג על פתרונות למשבר הפסולת. האיגוד בו חברות 12 רשויות סביב מפרץ חיפה מטפל ברגולציה של כל האיומים הסביבתיים באזור, החל מזיהום אויר מים וקרקע, ועד אשפה לסוגיה.
דר' שחר ברמן מכירה את התמונה הכללית של הטיפול בפסולת, החל מפסולת מסוכנת מהתעשייה ועד הפסולת הביתית, כלומר האשפה שאנחנו זורקים לפח הירוק.

הרכב האשפה העירונית

האשפה העירונית מתחלקת לכמה זרמים. הזרמים הגדולים הם פסולת הבניין והאשפה הביתית. עיריית חיפה מפנה 500 טון אשפה ביתית מעורבת בכל יום. רובה נשלחת להטמנה. פסולת הבניין מפונה לאתרים שונים שם היא מטופלת, ורובה אינה ממוחזרת. לצערנו, לעיתים, כדי לחסוך בעלויות הטיפול בפסולת, המפנים של פסולת הבניין שופכים אותה בשטחים הפתוחים, דבר שהוא נזק לדורות.

כיום 80% מהפסולת נשלחת להטמנה בנגב והמטמנות כמעט מלאות. המשרד להגנת הסביבה מקדם הקמת מתקני טיפול בפסולת בכל רחבי הארץ זאת מתוך רצון לעבור לטיפול מקומי והפחתת ההטמנה זהו תהליך שיארך שנים.

שחר ברמן שיתפה שאיגוד ערים הציע לעיריית חיפה תוכנית אסטרטגית לטיפול בפסולת. ההצעה כוללת שתי אפשרויות:

1. מתקן מיון מקומי שיפריד את הפסולת המעורבת. הפסולת הרטובה (האורגנית) תטופל במתקן עיכול אנאירובי כפי שמטופלת הבוצה במט"ש (מכון לטיפול בשפכים). האשפה היבשה תועבר למתקן גזיפיקציה (שריפה סגורה ללא חמצן וללא פליטות) שיפיק גז לצורך ייצור חשמל.

2. ייצור חומרי בניה מתערובת פסולת יבשה (בעיקר פלסטיק) ופסולת בניה. חומרי הפסולת נגרסים ומעורבבים עם דבק מיוחד. התוצר נבדק ועומד בתקנות הבניה ומאפשר ליצור ממנו לבנים אריחים ואגרגטים לבניית כבישים.

הפרדת אשפה במקור

מצער להבין שנושא הפרדת האשפה האורגנית במקור לא מקודם למרות שערבוב האשפה האורגנית באשפה הביתית מזהם את הרכיבים שניתן למחזר. בגלל עובדה זו, נכון לעכשיו, רוב האשפה נשלחת להטמנה.

דר' ליהי שחר ברמן, פעילה ותיקה למען סביבה בריאה, מפרידה אשפה אורגנית בביתה בטבעון ומייצרת קומפוסט לגינתה. עם זאת היא מסבירה שאין מקום בשטחים הציבוריים ובמדרכות למכלים רבים לצורך הפרדת האשפה. לכן המדיניות היא לרכז את האשפה המעורבת ולהפריד את הרכיבים במתקני מיון. בתוכנית שהוצעה על ידי האיגוד אין צורך שהרכיבים יהיו נקיים לצורך המחזור ואפשר להפיק מהם אנרגיה או חומרי בניין גם במצב פחות נקי.

עם זאת נשאלת השאלה איך בכל זאת ניתן לייצר קומפוסט בעיר?

דר' שחר ברמן אומרת שזה תלוי בתושבים. הפרדת השאריות האורגניות במטבח הביתי או במסעדות, והעברתה לקומפוסטרים בחצרות ובגינות הקהילתיות מפחיתה ב 40% את משקל האשפה שבפח הירוק וחוסכת בעלויות הפינוי והטיפול בהמשך. עלויות אלה מגולגלות לארנונה שאנחנו משלמים. ככל שיהיו יותר תושבים שיקדישו מעט מזמנם להפרדת האשפה והכנת קומפוסט מקומי כפי שקורה בחלק מהגינות הקהילתיות, הגינות יהיו ירוקות יותר והמטרד יהפוך למשאב.

מספר גינות קהילתיות כבר מתפעלות קומפוסטרים שכונתיים וניתן לברר עם הפעילים איך אפשר לתרום לתהליך: גינת השבשבת בנווה שאנן, גינת שביל הברושים בנאות פרס, גינת בת גלים בבת גלים, גינת אלון ברמת אלון, וגינת מצפה דוכיפת בעין הים.