סיפור על בניין: הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון, שכוללת כיום קומפלקס מבנים, החלה את דרכה במבנה צנוע אחד, שהיה המבנה השני שנבנה בקמפוס החדש: בניין פישבך.
הבניין השני בקמפוס הטכניון
בניין פישבך, הממוקם בלב טיילת הקמפוס, החל להבנות בשנת 1953, כבניין השני בקמפוס, אחרי בניין הפקולטה לאווירונאוטיקה. הוא תוכנן על ידי פרופ' אלכסנד קליין, אדריכל בעל שם ומייסד המסלול לבינוי ערים בפקולטה לארכיטקטורה. א. קליין יצר מבנה שהקדים את זמנו. הוא שילב בין אסתטיקה לפונקציונליות, תוך ניצול מיטבי של אוורור טבעי, אור ונוף הקמפוס.

הבניין קרוי על שמו של התורם העיקרי להקמתו, הארי פישבך, שהיה תעשיין חשמל וחבר במועצת המנהלים של אגודת דורשי הטכניון באמריקה. טקס חנוכת הבניין, שבו השתתף ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון ובני משפחת התורם, כלל גם הסרת הלוט משלט ההקדשה הנושא את שמו של פישבך (1956).
הדיקן הראשון של הפקולטה להנדסת חשמל היה פרופ׳ פרנץ אולנדורף (1900-1981), מדען בעל שם עולמי, עליו כתבנו בהרחבה בכתבה שהוקדשה לבית מגוריו ברח׳ הלל 15 בחיפה.
בניין פישבך
כאמור הבניין הוקם ב-1953, ע״פ תכניותיו של האדריכל פרופ׳ אלכסנדר קליין. הבניין נודע בזכות שילוב של אסתטיקה ופונקציונליות אשר הקדימה את זמנה והשתלבה בצורה מיטבית עם האוורור, האור והנוף הטבעי של הקמפוס.
המבנה סימטרי, בעל שלש הקומות, בסגנון מודרניסטי. הכניסה מודגשת ע״י גגון בולט הפורץ את מישור החזית. פונקציונלית, הבניין כולל 3 אגפים: אגפי המחקר והנהול משני צדדיו של אגף הוראה (במרכז). בליבו של אגף ההוראה נמצא אולם ההרצאות המרכזי כאשר משני צדדיו חצרות פנימיות המאפשרות חדירת אור טבעי אל פנים האודיטוריום. החזית הראשית ״מחורצת״ ע״י חלונות- פס אנכיים, מוטים באופן שתימנע חדירה ישירה של קרני השמש לחלל הבניין. קומת הקרקע מחופה אבן בסיטוט גס ושתי הקומות העליונות הן בגימור טיח גס לבן.
המבנה עבר אי אלו שנויים במהלך השנים בעיקר תוספות ושנויים באגפי ההנהלה והמחקר, אולם מראהו הכללי נשמר.
אומנות והיסטוריה
כאמור, בטקס חנוכת הבניין ב-1957 השתתף ראש הממשלה דאז דויד בן גוריון שהפגין בכך את החשיבות הרבה שייחס לארוע היסטורי זה ולקידום המדע בישראל.
מעבר להיותו ציון דרך אדריכלי, הבניין משמש גם כבית ליצירות אמנות:
פסל "אלקטרה": בחזית הבניין ניצב הפסל הראשון בקמפוס, "אלקטרה", שדימה אישה שרועה עם זוג אנטנות בידה.
עבודות קיר : בתוך הבניין נמצאות שלוש עבודות קיר גדולות של האמן שלום סבא, שנוצרו בשנים 1955–1957.

אלכסנדר קליין (1879-1961)
אלכסנדר קליין נולד באודסה (אוקריינה), אז חלק מהאימפריה הרוסית, למשפחה יהודית אמידה. הוא למד אדריכלות בפוליטכניון של ריגה ובאוניברסיטת סנקט פטרסבורג. לאחר מכן, קליין עבר לגרמניה, שם השלים את לימודיו בבית הספר הטכני הגבוה של קארלסרוהה ובאוניברסיטת שטוטגרט. הוא פיתח שם קריירה מצליחה כמתכנן ערים ואדריכל, ושימש כפרופסור באוניברסיטה הטכנית בברלין. פרופ׳ קליין נודע בזכות תפיסותיו החדשניות בתחום תכנון השיכון הציבורי, תוך דגש על פתרונות דיור איכותיים ונגישים.
בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, עלה פרופ׳ קליין לארץ ישראל. כאן, הוא הפך לאחד מהדמויות המרכזיות בתחום תכנון הערים:
תכנון יישובים: הוא שימש כיועץ תכנון ראשי של הקרן הקיימת לישראל. במסגרת תפקידו, היה אחראי על תכנון מפורט של עשרות יישובים חקלאיים, קיבוצים ומושבים. כמו״כ היה מעורב בתכנון קרית טבעון, קרית ביאליק, קרית ים ותכנית המתאר של נהריה.
אקדמיה ומחקר: פרופ׳ קליין היה ממייסדי הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בחיפה. הוא כתב עשרות מאמרים מקצועיים וספרים, ופירסם מחקרים רבים על תכנון ערים, שיכון ונוף, שהיוו בסיס לתפיסת התכנון המודרנית בארץ. פרופ׳ קליין הוא זה שתכנן את תכנית האב הראשונה של קמפוס הטכניון.
מורשת של חלוצים
בניין פישבך, המבנה השני בקמפוס הטכניון, הוא הרבה יותר ממבנה. הוא מהווה נקודת ציון היסטורית, אדריכלית ותרבותית, המספרת את סיפורם של החלוצים שעיצבו את האקדמיה והתכנון המודרני בישראל.
המבנה, שתוכנן על ידי פרופ' אלכסנדר קליין, ממשיך להתקיים לצד התפתחותה המתמדת של הפקולטה להנדסת חשמל. כיום, בסמוך אליו, ניצבים מבנים מודרניים שניבנו על פי עקרונות של בנייה ירוקה, ביניהם בנייני זיסאפל (2007 ו-2023) ובניין מאייר (1983).
בניין פישבך משמש כעדות חיה לעבר המפואר וכמחווה מתמדת לשורשים שמהם צמח המוסד האקדמי המוביל הזה.
לאחרונה, הונצחו זכרו ומורשתו של פרופ' פ. אולנדורף, הדיקן הראשון של הפקולטה להנדסת חשמל, באמצעות קיר ייעודי בבניין מאייר.
בהינתן הנצחת מורשתו של אולנדורף, עולה השאלה:
האם לא הגיע העת שהטכניון ימצא דרך נאותה להנציח גם את זכרו של פרופ' אלכסנדר קליין, מייסד המסלול להוראת תכנון הערים ומי שעיצב במו ידיו את תוכנית האב של הקמפוס?

תודות
תודתי נתונה בזאת לאדר׳ אורליה קירמאייר, אדריכלית הקמפוס לשעבר, על הסיור שערכה עמי בבניין פישבך ועל והמידע המאלף אודותיו שחלקה עמי, מידע שהווה מקור חשוב לעריכת כתבה זו.
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.


בניין מזעזע.
אי אפשר למצוא שם שום דבר.
מעניין איך מתמודדים עם עניין הנגישות ?
הצעתי ,פרסמו כתבה על ממגורות דגון
תודה על תגובתך, כתבה על בית דגון פורסמה בעבר, רצ״ב קשור
https://haipo.co.il/item/373654
תודה על המידע הרב.
דבר אחד שכחו בתכנון – אקוסטיקה.
תודה על תגובתך, אקוסטיקה אפשר תמיד לשפר.
אכן,, כסטודנט בפקולטה להנדסת חשמל, זוכר את הבעיה באולם ההרצאות 343.. מקווה שנמצא מאז פתרון.