(חי פה) – מדינת ישראל נחשבת כיום לאחת המובילות בעולם בתחום התפלת מי ים. המהלך, שהחל כפתרון למצוקת מים הולכת וגוברת, הפך בעשור האחרון לעמוד השדרה של משק המים הישראלי. כיום, חלק גדול מהמים הזורמים בברזי הבתים, במערכות ההשקיה ובמפעלים מקורם בים התיכון לאחר שעברו תהליך התפלה מתקדם. אז מה היתרונות ומה החסרונות?
מהי התפלת מים?
התפלה היא תהליך שבו מפרידים את המלחים המומסים במים, במטרה לייצר מים ראויים לשתייה, לחקלאות ולשימושים נוספים. מקור המילה "התפלה" נובע מהמילה "תפל" חסר מלחים. המטרה המרכזית היא אפוא להפחית את ריכוז המלחים ולהפוך מים מליחים או מי ים למים באיכות מי שתייה. קיימים שני מקורות עיקריים מהם מתפילים, מים מליחים בהם ריכוז המלחים נמוך יחסית (עד 10,000 מ"ג לליטר) ומי ים בהם ריכוז המלחים גבוה בהרבה (עד 40,000 מ"ג לליטר).
הטכנולוגיה הנפוצה ביותר כיום היא אוסמוזה הפוכה, מים מלוחים נדחסים בלחץ גבוה דרך ממברנות מיוחדות. הממברנות מאפשרות מעבר של מולקולות מים בלבד, בעוד המלחים והחומרים האחרים נשארים מאחור ומוזרמים חזרה לים כרכז. בתהליך זה מתקבלים מים מותפלים באיכות גבוהה מאוד.
המצב בישראל
מדינת ישראל, שסבלה לאורך עשורים ממחסור במים, הצליחה באמצעות ההתפלה להפוך את המשאב הבלתי נדלה של הים למקור מים מרכזי. כיום פועלים לאורך חופי הים התיכון חמישה מתקני התפלה מרכזיים, המספקים יחדיו חלק ניכר מהמים הנצרכים במדינה.
איכות המים המותפלים גבוהה מאוד, ובמקרים רבים אף מחמירה מהדרישות לתקני מי שתייה על פי תקנות הבריאות. שילוב המים המותפלים במערכת הארצית משפר את איכות המים המגיעה לצרכנים, מצמצם את האבנית, ומביא גם לשיפור באיכות מי הקולחין לחקלאות ובמאגרי מי התהום.
היתרונות של ההתפלה
- פתרון למחסור במים: ההתפלה מאפשרת להבטיח אספקה יציבה של מים איכותיים לכלל האוכלוסייה, גם בשנות בצורת. מדובר במקור מים שאינו תלוי בגשם, אלא בים.
- איכות גבוהה: המים המותפלים נקיים ממזהמים ומלחים עודפים, ובכך תורמים לשיפור איכות מי השתייה והחקלאות.
- יתרון כלכלי: על אף שהפקת מים מותפלים יקרה יותר ממי מעיינות או בארות, העלות נמוכה בהרבה מהנזקים הכלכליים שעלולים להיגרם ממחסור במים לחקלאות, לתעשייה ולמשקי הבית.
- חדשנות וטכנולוגיה: ישראל הפכה למעצמת ידע בתחום ההתפלה, ומייצאת טכנולוגיות ופתרונות לכל רחבי העולם.
החסרונות והאתגרים
לצד ההצלחה, ההתפלה מעלה גם שאלות וסיכונים משמעותיים
- מחסור במינרלים חיוניים: אחד האתגרים המרכזיים הוא היעדר מגנזיום במים המותפלים. מחקרים עדכניים של משרד הבריאות ומרכז טאוב מצביעים על כך שהעדר מגנזיום עלול להעלות את הסיכון לשבץ, מחלות לב, סוכרת ואף דמנציה. בעבר, מי השתייה בישראל הכילו בממוצע 25 מ"ג מגנזיום לליטר, בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי. כיום, בעקבות ההתפלה, רמת המגנזיום במים נמוכה משמעותית.
- עלות סביבתית: תהליך ההתפלה דורש אנרגיה רבה, והזרמת הרכז חזרה לים עלולה להשפיע על המערכת האקולוגית הימית.
- תלות במתקנים: משק המים הישראלי נשען כיום במידה רבה על מתקני ההתפלה. במקרה של תקלה טכנית, פגיעה ביטחונית או זיהום עלול להיווצר משבר באספקת המים.
- מים "רכים מדי": בהיעדר סידן ומגנזיום, המים גורמים פחות אבנית, אך גם פוגעים באיזון הטבעי של מערכות הצנרת, ומחייבים תוספות מלאכותיות.
אין ספק שהתפלת מים היא אחד ההישגים הגדולים של מדינת ישראל במאה ה-21. היא העניקה ביטחון מים לאזרחים ולחקלאות, והציבה את ישראל בחזית הטכנולוגית העולמית. יחד עם זאת, נדרשת התמודדות רצינית עם ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות ובעיקר עם המחסור במגנזיום.
האתגר של השנים הקרובות יהיה לשלב בין המשך פיתוח טכנולוגיות ההתפלה לבין מציאת פתרונות שיחזירו למים את המינרלים החיוניים לבריאות, תוך מזעור הפגיעה בסביבה.
משרד הבריאות מפקח על איכות המים המסופקת בישראל כאשר מי השתיה בישראל מנוטרים בשגרה על ידי ספקי המים. באופן זה, גם המים המותפלים מנוטרים בקפידה, כאשר כל חריגה מדווחת למשרד. עם זאת, עם המעבר להתפלת מים כמקור שתיה מרכזי, קיימים גם אתגרים שונים, לרבות מחסור במינרלים שונים ובעיקר מגנזיום.
סקר של משרד הבריאות במי השתייה הצביע על מחסור של מגנזיום
ממשרד הבריאות נמסר לחי פה: "משרד הבריאות רואה חשיבות גדולה בהשבת המגנזיום למים המותפלים. סקר שביצע המשרד במי השתייה המסופקים, הצביע גם הוא על מחסור של מגנזיום במי השתיה באזורים שונים. לשם כך, בימים אלו מקדם המשרד תיקון לתקנות איכות מי שתייה כדי לאפשר לספקי מים להוסיף גם מגנזיום למים המותפלים.
בנוסף, משרד הבריאות פועל בשיתוף רשות המים וחברת מקורות להקמת מתקן חלוץ לצורך בחינת הישימות והעלות של הוספת מגנזיום למים מותפלים. חשוב לציין כי המשרד מפרסם לציבור מידע בדבר חסרונו של מגזניום במים מותפלים והמלצות על תזונה נכונה או דרך אחרת להשלמת החוסר".


חבל שאת רכז מי המלח משליכים לים תוך פגיעה בסביבה הימית – במקום להזרים בצנרת כשזה כבר מרוכז, לבריכות ייצור המלח בעתלית למשל ..
ולמה לא מוזכר בכתבה כלום על ה"בורון" ?
המערכת לא מצליחה לסנן את זה כראוי וזה גורם גם נזקים חקלאיים (כשממחזרים את המים לחקלאות) וגם בריאותיים
באתר שדוגם את איכות המים רשום בכל מקום את רמת תוצאת הבדיקה המדוייק אבל בבורון רשום רק תקין ללא ערך
המים המותפלים הם ממש נזק לבריאות
מפחיד!!
זה יותר מפחיד:
https://www.facebook.com/share/v/16pgDUqUxY/