ישראל פאר • מיזם מדע אזרחי 'תכנית לאומית לניטור הפרפרים' – מפעל חיים אישי  

מאבק עקשני של מומחי הפרפרים מול הרשויות הניב ב-2009  את ההכרזה המיוחלת על 14 מיני פרפרים כמוגנים על פי חוק. אבל מכאן והלאה הוטלה על מומחי ונאמני הפרפרים המשימה לפעול כדי לוודא ולסייע להגנה בפועל על פרפרי ארצנו. 

הציבור אוהב ונהנה מחווית הפרפרים. הוא למד לדעת ולהבין שנוכחותם היא אישור לסביבה בריאה, שהפרפרים מהווים מעין מדחום של הטבע, בגלל תלותם המוחלטת בעולם הצמחים ותגובתם הבולטת לשינויים.
הקהילה המדעית מכירה בפרפרים כסמן אקולוגי מובהק וכאמצעי אבחנה ייחודי למחקרי מצב הסביבה ולזיהוי איומים על הטבע בסביבתנו.

התכנית הלאומית לניטור פרפרים

מיזם "תכנית לאומית לניטור הפרפרים" בישראל נועד לסייע ולהגן על פרפרי ארצנו. התכנית הוקמה ב- 2009 במטרה לבנות מאגר תצפיות פרפרים מדעי אשר יאסוף ויתעד נתונים ומידע על מצב הפרפרים בישראל. זהו מיזם מדע אזרחי, קהילתי, התנדבותי הגדול והוותיק בארץ. 

ישראל פאר – מקים ומנהל את מאגר נתוני המיזם מראשיתו

ישראל פאר, אשר הקים, פיתח ומי שעדיין מחזיק ומנהל את מאגר הנתונים, יום יום, את מערכות המידע של תכנית ניטור הפרפרים, ממשיך, גם היום, לתחזק לממן מכיסו ולספק את צינור החמצן למיזם. כל זאת המטרה לדאוג ולוודא את המשך תרומתם של נכסי המידע של מיזם "מדע אזרחי" להגנתם של הפרפרים בישראל. 

מדע אזרחי הוא קרש הצלה למחקרי הגנה על הטבע

ישראל: "הגנה על ערכי טבע עוברת דרך מקבלי החלטות במשרדי ממשלה ואותם יש לשכנע בעזרת מסמכים, עם ראיות ודוחות מחקר המבוססים על נתונים מדעיים המצביעים על איומים לסביבה, כגון: תכניות בנייה, תעשייה ותחבורה. לצורך כך זקוקים החוקרים לכמות עצומה של נתוני תצפיות מן השטח אשר אותם יש לנתח כדי להפיק תובנות והמלצות על בסיס מדעי עבור מקבלי ההחלטות בנושאים הקשורים לאיכות הסביבה. 

לשם ניתוח מדעי נדרש איסוף תצפיות למאגר מידע בפרפרים ועבודת שדה בהיקף עצום, ניטור (ספירה שיטתית)  בכל אזור אפשרי, כל יום, כל השנה ולאורך שנים. זוהי משימה בלתי אפשרית למוסדות מחקר דלי תקציב וכח אדם, ולא רק בארץ ולא רק לפרפרים.

מכשול זה זכה לקרש הצלה, אשר הוטבע בכינוי מדע אזרחי – התגייסות ציבורית עולמית להגנה על המגוון הביולוגי בדרך של שיתוף פעולה בין הקהילה המדעית לאזרחים מודאגים חובבי הטבע, המתנדבים לסייע ולשתף מידע בכל עת ומכל מקום בו הם נמצאים. לציבור יש כוח עצום ביכולת לאסוף נתונים ומידע, כדי לסייע לחוקרים במאבק על הגנת הסביבה, מתוך דאגה לנזקים וסכנת ההכחדה של המגוון הביולוגי. 

המוני מתנדבים, חובבי טבע ומטיילים, אשר עובדים בכל מקום מתעדים בהתלהבות שפע תצפיות בפרפרים כל יום, כל השנה מכל מקום, הפכו לנכס מדעי עתיר מידע וערך עבור חוקרים ומחקרים להגנת הסביבה." 

מדע אזרחי מעצים את יכולתו של הציבור להשפיע על החלטות הנוגעות לאיכות סביבתנו.  

מיוזמה הפך הרעיון למיזם לאומי התנדבותי הגדול בארץ להגנת הפרפרים והטבע, זהו היעד של  המיזם "תכנית לאומית לניטור הפרפרים" בישראל.  היוזמה שהחלה ב-2009 עם קומץ מומחי וחובבי פרפרים צמחה עם השנים למאות מתנדבים חלקם עצמאיים ורובם במסגרות של קהילות מנטרי פרפרים בערים ומועצות. נפח נתוני התצפיות במאגר גדל במהירות והפך למאגר איכותי במקביל להרחבה של אפליקציות ואמצעי דיווח למנטרים.
המיזם זכה להכרה כנכס מדעי לאומי ולשיתוף פעולה עם גופי הגנת הטבע המובילים, ובעיקר עם מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט של אונ' תל-אביב (פרופ' תמר דיין) וכיום עם "המרכז הישראלי למדע אזרחי" של המוזיאון.
נתוני המיזם עם יותר מרבע מיליון תצפיות פרפרים שנאספו עד עתה על ידי מאות המתנדבים, הניבו שורת מחקרים ומאמרים, סייעו לעשרות סקרי טבע ולאחרונה גם כיכבו בדו"ח המארג על מצב הטבע של מדינת ישראל לשנת 2024.
הגנה על פרפרים מצריכה וכוללת פעילות ממוקדת להגנה על המינים הנדירים שהוכרזו ומחייבים הגנה ע"י המדינה, בתנאי שאנו המגינים נוכיח שמצבו של המין הנדיר מחייב נקיטת פעולה.

פורטל/מאגר 'תכנית לאומית לניטור הפרפרים'

תכנית הניטור מבצעת כל שנה, בניהולו של ישראל והצוות המדעי ובשיתוף חברים מאגודת חובבי הפרפרים, סקרי מינים נדירים. וחוקרי המוזיאון מסייעים בדוחות סיכום והמלצות  בסופם.  לצורך כך פיתח ישראל אפליקציה ייחודית הניתנת להתאמה ע"י המשתמש עבור כל מין בנפרד. וכן יישום בקרה מרכזי המציג כל דיווח ואת כל הספירות ופרטי כל מסלולי ותנועת הסריקות באתרים השונים.

כאשר שאלתי את ישראל, מה משמעות המיזם לגביך? הוא מייד ענה: "עבורי זה מפעל חיים אישי, מול כל כך הרבה מתנדבים נלהבים אי אפשר שלא לתת עוד ועוד. מיזם מדע אזרחי לא יכול להתקיים ללא מערכת מידע וניהול מאגרי נתונים.  נדרשות אפליקציות סמארטפון לדיווח מן השדה של נתוני התצפיות. נדרש תיעוד שיטתי של  המידע כדי שיהיה זמין לניתוח עבור החוקרים. ליצור ממשקים ולהציג למתנדבים ולציבור מידע שוטף ותוצאות באתר אינטרנטי, יש הכרח בשפע אמצעי הדרכה וכמובן זמינות לתמיכה והרבה הרבה סבלנות". 

ישראל פאר, ממקימי ומנהלי המיזם, איש הייטק, מומחה פרפרים ומומחה ניהול מידע במגוון הביולוגי. עבורו זהו מפעל חיים אישי ושותפים בו נעמי אשתו וד"ר גיא פאר בנו (אחד מן השלושה), מיוזמי תכנית הניטור והמנהל המדעי של המיזם. 

הרבה תוכנה והמון תוכן וסיפוק

ישראל מספר: "ברמה האישית לאורך כל הדרך מיום הקמת המיזם, כבר מעל 15 שנה, ובמקביל לכתיבה ופיתוח התוכנה, נפלה עלי אחריות להתמיד בעשייה מתוך דאגה לעתיד תכנית הניטור שראיתי בה מפעל חיים ואת עצמי כאחראי לשמירה ושימוש במידע להגנה על הפרפרים בארץ.
במהלך השנים, שברובן ניהלתי בפועל את תכנית הניטור, עשיתי עשרות נסיעות לפגישות עם ראשי ערים ומועצות בפעילות להקמת קהילות מנטרים, אין סוף הדרכות וסיוע טכני למנטרים בכל ערוצי התקשורת (טלפון, מייל, זום, ווטסאפ)  כולל הדרכות אישיות, תיקון תקלות מטעויות אנוש והקמה של מאות מסלולי ניטור למנטרים חדשים במערכת המידע". 

בין שפע יוזמות מול גורמים שונים ביצע ישראל סקרי פרפרים בגולן ובגליל. בעקבות שריפות, הוא ערך הרצאות על פרפרים לגופים וארגונים ציבוריים, כמו כן הוא היה מעורב ביוזמה להקמת פארק אגם הפרפרים במפעל קליל בכרמיאל ובחיפה, ישראל פעיל כבר 4 שנים כמדריך (פרפרים) מתנדב, נעמי אשתו, אחראית על הדרכת הילדים, בקבוצה המופלאה של "בשבילי חיפה", יוזמה של ענבל חן ברגב.

"הקשר החם, המתמיד והמפרגן עם ציבור המתנדבים היה תמיד רוח טובה ומנוע תנועה ודחף להמשיך להשקיע ולחזק את המערכת, בכל עת. גם בשבתות וחגים, כי איך אפשר שלא לסייע למשפחה שרוצה לדווח על פרפר בטיול", אומר ישראל. 

ההצלחה המקצועית יוצאת הדופן של מערכת המידע שעליה עמל ישראל ימים ולילות זכתה להכרה בארץ ועוד יותר מזה להכרה בין לאומית. זאת בזכות פורטל-התצפיות והאפליקציות שהיו מן הראשונות והמתקדמות בעולם ליישום של פרוטוקולים לניטור פרפרים עבור מדע-אזרחי. כך זכה להזמנה להשתתף בפרוייקט של האיחוד האירופי כחבר בכיר בצוות הפיתוח של הרשת האירופאית לתצפיות במגוון הביולוגי. 

הקשר לפרפרים – כיצד הכל התחיל?

"גדלתי בקיבוץ והייתי פריק של טבע בכל צורה, חיה וצבע. ציפורים, צפרדעים, נחשים. את התיכון עשיתי בלימודי אלקטרוניקה באורט נתניה, לשם עברו הורי. בתום מלחמת ששת הימים, ביוני 1967 הוצבתי לשירות בהר מירון כטכנאי קשר ושם התאהבתי בעולם הפרפרים.
העניין בפרפרים נמשך כל השנים כתחביב עד שבני השני (גיא) נדבק בו, התמחה בו עד לדוקטורט וגרר אותי עמוק לתוכו. בעיסוקי המקצועיים העמקתי לתחום מחשבים ותוכנה, ייזמתי וניהלתי עשרות פרויקטים בתחום תוכנה ומחשוב בחברות תעשייה. ברבות הימים הקמתי חברת סטארטאפ על בסיס טכנולוגיה ייחודית שפיתחתי לניהול מידע הנדסי ארגוני.

כשקמה תכנית הניטור התנדבתי ליצור תשתית מחשוב לצבירה וניהול נתוני התצפיות שהלכו והתרבו.  בניתי אתר אינטרנטי הכולל תוכנה שיתופית בסיסית עם מסד-נתונים לקליטת תצפיות. כך, כמעט מבלי משים, צמחו מספר טפסי דיווח לחבילת ענק של ממשקי תוכנה אפליקציות ומאגר נתונים לניטור פרפרים.
בלהט היצירה זנחתי את הסטרטאפ והפניתי את כל המשאבים הפיסיים והאנושיים לפיתוח מואץ של רעיונות לישום שיטות לניטור פרפרים. במקביל עם פיתוח תוכנה אינטנסיבי (במימון אישי שנמשך עד היום) עבור המיזם וללא עזרה של ממש, ניהלתי את המיזם כמעט לבד, פעלתי לגיוס מתנדבים ולהקמת קהילות מנטרים ביחד עם ד"ר גיא פאר (בני) המנהל המדעי של תכנית ניטור הפרפרים".

מדע אזרחי – אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ

ישראל מבקש להרחיב על המשמעות והתרומה של מדע אזרחי: "הרעיון של מדע אזרחי התפשט במהירות בעולם ואלפי המיזמים שמוקמים ביוזמות של חובבי טבע מציפים כיום, בזרם אדיר של נתונים את מאגרי המידע, במגוון רחב של נושאים. עבור הקהילה המדעית נגלה אוצר בלום בהשקעה אפסית, אבל השפע המבורך הזה אילץ את הקהילה להתמודד עם מציאות חדשה ובלתי מוכרת. מצד אחד ספקנות ביחס למהימנותם של נתונים המתקבלים מאזרחים בעלי מרחב עצום של ידע, גילים וכישורים בלתי מוכרים ומאידך, ברור שבתוך השפע הזה כלול מידע בהיקפים שמצדיקים שינוי דרמטי בדפוסי בדיקה ובקרת האיכות וצורך באיתור כלים ושיטות לסינון נתונים ממקורות מידע מגוונים.

ואכן, נושאי מדע אזרחי התפתחו לתחום מדעי רחב ומעמיק שנוגע כיום בשפע רבדים מקצועיים כגון: שיטות הדרכה וגיוס מתנדבים, תקנים חדשים לניהול איכות המידע, פרוטוקולים של דגימה, טכנולוגיות לגילוי חריגות זיהוי מינים ועוד. חשוב להבין את שלושת  אבני היסוד של כל מיזם מדע-אזרחי: מצד אחד, אזרחים מתנדבים (ספקי הנתונים) ובקצה השני, מדענים וחוקרים (ניתוח, תוצאות), בתווך, מערכת ומאגר המידע – שחקן הקישור, הבקרה והתמיכה".

שינוי בדפוסי התקשורת בין האזרחים למדע

בהשפעת השיתוף בין אזרחים למדע, חלו שני שינויים מהותיים בכל הקשור לתקשורת המידע שבין מנטר לחוקר: 

• טכנולוגיה עתירת יכולות בכיס הקטן 
  חלה התפתחות מואצת של אפליקציות סמארטפון והושם דגש על ממשקים שכוונו לפעול במינימום התערבות וללא צורך בידע והבנה מצד המשתמש. אפליקציות עתירות טכנולוגיה מזהות בעצמן את מירב הנתונים כגון מיקום, זמן, גובה, תנאי סביבה, זהות המדווח ועוד. כך מתאפשר למנטרי מדע אזרחי להנות מחווית הבילוי והצפייה בפרפרים ובטבע וגם לדווח תוך כדי מגע מינימלי עם המכשיר הנייד.
  למנטר נותר רק לספר ולזהות את מין הפרפר.
• מאגר תצפיות איננו עוד מחסן  נתונים
  הדפוס המסורתי  של שידור תצפיות מן השדה אל מאגר הנתונים פעל בעבר בשיטה של "שגר ושכח" וחבילת הנתונים נחתה אי שם לטיפול ופיענוח בהמשך. אבל דיווחי מדע אזרחי חייבים לעבור במסלול ובתבניות מוסכמות שיאפשרו לאתר, לזהות ולסנן שגיאות. אפליקציות עם יכולות התקשורת הקיימות מאפשרות ליישם תוכנות בקרה אשר יכולות לגלות ולהתריע על אפשרות של שגיאות זיהוי בזמן אמת. לדוגמא:  בחירה בשם פרפר תיבדק ישירות מול מסד-נתונים במערכת המידע. אם המין אינו צפוי להימצא באזור או בחודש הנוכחי אזי תתקבל התרעה למנטר לשקול שוב את בחירת השם.

 מדע אזרחי בישראל,   לאן ממשיכים מכאן ?

בשנת  2022 הוחלט במוזיאון לטבע ע"ש שטיינהרדט על הקמת המרכז הישראלי למדע אזרחי, במטרה לסייע לציבור ליצור רשת לאומית של מדע אזרחי וקהילתי. כדי לקדם את השתתפות הציבור בניטור ובחקר המגוון הביולוגי. דרך הפעולה תחל בפיתוח של מערך תשתיות (טכנולוגיות, מתודולוגיות וקהילתיות) שיספקו את התמיכה החיונית למיזמי מדע אזרחי.
בתום דיונים לאפיון התשתית שנערכו  בהשתתפות מספר צוותים של בכירים/מדענים מתחומים שונים,  הוחלט שעבור המערכת החדשה שתוקם על בסיס קוד-פתוח של מערכת אוסטרלית (ALA), יש לאמץ את מודל המערכת שפיתח ישראל  עבור 'תכנית לאומית לניטור פרפרים' כפילוט ובסיס לדפוסי פעולה של המערכת החדשה. 
ישראל פאר הוזמן ללוות ולהנחות את צוות הפיתוח של המוזיאון בהטמעת דפוסי הניטור ומאגר נתוני תצפיות הפרפרים במערכת שנבנית. עבודת הפיתוח נמשכת ומתקדמת מאז.