אוּרִי שָׁרוֹן מחיפה מְיַחֵד הַפַּעַם אֶת כְּתִיבָתוֹ לְדָבָר וְ(אִי) הִפּוּכוֹ, כַּמֻּסְבָּר בַּסּוֹף.
זְכוּת צַעֲקַת הַשְּׁתִיקָה
א
הוּא הָיָה "כְּבַד זָקָן" וְסוֹפֵר וְסַגְפָן.
אֶת אֲשֶׁר בְּנַפְשׁוֹ מֵעוֹלָם לֹא צָפַן.
הוּא נוֹדַע בָּרַבִּים בְּקוֹלוֹ הַסּוֹעֵר,
וְנוֹשֵׂא הַלַּפִּיד בְּלִבּוֹ הַבּוֹעֵר.
ב
בִּוְעִידַת הַיְּסוֹד הִזְדַּקֵּף וְקָרָא,
וְנַפְשׁוֹ הוֹמִיָּה וְרוּחוֹ סְעָרָה.
הִתְרַעֵם אָז הַיּוֹ"ר בְּאָזְנֵי הַצִּבּוּר:
"חֲבֵרֵנוּ יוֹסֵף: אֵין לְךָ זְכוּת
דִּבּוּר!".
ג
"זֶה נָכוֹן, כְּבוֹד הַיּוֹ"ר. לְדַבֵּר אֵין לִי זְכוּת,
וַאֲפִלּוּ שְׂפָתַי מְפִיקוֹת דְּבַר אֵיכוּת".
זֹאת הָיְתָה קְרִיאָתוֹ וְכֻלּוֹ זְעָקָה:
"יֵשׁ לִי זְכוּת, חֲבֵרִי! זֹאת הִיא זְכוּת צְעָקָה!!!".
ד
וּמֵאָז הָאִמְרָה הִתְמַקְּמָה וְהָלְכָה,
וְנָשְׂאָה בְּתוֹכָהּ מֵעֵין דְּבַר הֲלָכָה.
לֹא רַבִּים שֶׁיּוֹדְעִים אֶת אוֹתָהּ פָּרָשָׁה,
אַךְ אִמְרָה שֶׁכָּזֹאת הִיא מֵאָז הִשְׁתָּרְשָׁה.
———-
1
בְּיָמִים איומים יֵשׁ רַק מַר. אֵין מָתוֹק,
וְכוֹחוֹ שֶׁל צִבּוּר: יֵשׁ לוֹ זְכוּת גַּם לִשְׁתֹּק.
יִשְׁתַּתֵּק הַיָּחִיד וְיִדֹּם גַּם הָעָם,
וְהַזְּכוּת שֶׁל שְׁתִיקָה רַק תִּזְעַק וְתִרְעַם.
2
וְכוֹחָהּ הַחוֹתֵךְ שֶׁל שְׁתִיקַת הַכְּאֵב
הוּא יַכֶּה בְּעָצְמָה כָּךְ בְּלֵב הַדּוֹאֵב.
וְהַשֶּׁקֶט הַזֶּה שֶׁמַּרְעִיד לְבָבוֹת
הוּא בסוף גַּם יַחְדֹּר לְאַלְפֵי רְבָבוֹת.
3
כִּי הַשֶּׁקֶט הַזֶּה שֶׁזּוֹרֵם לְאִטּוֹ –
אֶת דַּרְכּוֹ יְפַלֵּס אֶל עִמְקֵי מְחִלָּתוֹ
שֶׁל הָאִישׁ הֶחָטוּף, הֵן בָּשָׂר הוּא וָדָם.
שֶׁהֲרֵי, אֱלֹהִים, הֵן גַּם הוּא בֶּן אָדָם!!!
————
*"זְכוּת הַצְּעָקָה" שֶׁל הַסּוֹפֵר יוֹסֵף חַיִּים בְּרֵנֶר בִּוְעִידַת הַיְּסוֹד שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת, יוֹם לִפְנֵי נֵר רִאשׁוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה (כְּמוֹ הַיּוֹם), חֵיפָה, טֶכְנִיּוֹן, דֵּצֶמְבֶּר 1920
———-
"הַפְגָּנַת הַשְּׁתִיקָה" שֶׁל מִשְׁפְּחוֹת הַחֲטוּפִים בְּעַזָּה, דֵּצֶמְבֶּר 2024