"הם הולכים לישון בידיעה שמחר יש להם אוכל" • הבית החם שמאכיל שורדי שואה

(חי פה) – 100 ניצולי שואה ומשפחותיהם פוקדים מדי יום את הבית החם של חב"ד בחיפה ונהנים מארוחה חמה ומספקת וגם ממפגש חברתי. "מצד אחד כואב לראות את האנשים האלה שבאים לבקש אוכל מצד שני מחמם את הלב שהם מרגישים מוגנים ובטוחים והם הולכים לישון בידיעה שמחר יש להם אוכל וזה מאוד חשוב", אומר הרב יהודה גינזבורג.

מנה חמה המוגשת באהבה

ביום הזיכרון לשואה ולגבורה ביקרנו בבית ההסעדה הבית החם של חב"ד בחיפה, בניהולו של להב גחלת ואשר הוקם ע"י הרב דב גינזבורג, אביו של הרב יהודה גינזבורג מנהל בית חב"ד בשכונת כרמל צרפתי בחיפה, ומנהל הפעילות בבית חב"ד המרכזי בעיר. במהלך הביקור הגיעו למקום עשרות ניצולי שואה אכלו מנה חמה המוגשת באהבה ולא רק הם גם לוקחים איתם הביתה מרק, או מנה נוספת, לחם ופרי וככה דואגים שגם בערב יזכו לארוחה ואפילו לבוקר ובכך הם מרגישים ביטוחים ומוגנים.

הבית החם לא רק מהווה מקום שאליו ניגשים ומקבלים מנת אוכל אלא מקום למפגש חברתי בו יכולים גם לדבר ולהעביר זמן. מקום שבו הם יודעים שדואגים לשאול לשלומם ולא רק למלא את קיבתם. פניה שקולה, שמגיעה למקום כבר שנים שיבחה את מנהל המקום להב גחלת שדואג תמיד לשאול לשלומם ומכיר כל אחד ואחד בשמו ואף דואג ללמוד רוסית כדי לתקשר טוב יותר עם הבאים.

"מחמם את הלב שהם מרגישים מוגנים ובטוחים והם הולכים לישון בידיעה שמחר יש להם אוכל"

הרב יהודה גינזבורג מספר לחי פה: "הבית החם הוקם לפני 22 שנה ע"י ההורים שלי שליחי חב"ד של הרבי מלובביץ לחיפה במטרה לדאוג לשורדי השואה ולמשפחות שלהם. אנחנו פועלים יום יום כדי לתת להם אוכל חם. למקום מגיעים כ-100 ניצולי שואה והמשפחות שלהם. הם מגיעים בעצמם, או עם המטפלים שלהם או עם הילדים שדואגים להם כשאין להם אוכל.

לצערנו בשנים האחרונות שורדי השואה הולכים לעולמםץ לבית החם מגיעים גם אנשים שהם לא שורדי שואה, אנשים שאף אחד לא דואג להם.

אני רוצה להודות למשה מזרחי, יו"ר ההסתדרות במחוז חיפה ולארגון רוטרי שעוזרים ולכל השותפים והידידים שלנו. אני רוצה להודות גם למנהל המקום להב גחלת.

מצד אחד, כואב לראות את האנשים האלה שבאים לבקש אוכל, אך מהצד השני מחמם את הלב שיש להם מקום לבוא לאכול ושהם מרגישים פה מוגנים ובטוחים. הם הולכים לישון בידיעה שמחר יש להם אוכל ולנו זה מאוד חשוב".

אליה פקטרוביץ, בן 90 שמגיע לבית החם משנת 2012 מספר לחי פה כי הוא עלה לארץ מרוסיה בזמן המלחמה שם היה עם עוד 80 משפחות. הוא עלה עם אשתו אך היא הלכה לעולמה והוא נשאר לבד. הוא מגיע לבית החם – שבו הוא מרגיש בטוח ונעים להיות בו.

הדרישה של יותר ויותר אנשים הולכת וגדלה

להב גחלת, מנהל המקום מזה שש שנים: "אנחנו דואגים כל יום לארוחה חמה מזינה ומלאה לנזקקים מהשכונה ובפרט לאנשים מבוגרים ניצולי שואה שאין להם את המשאבים ואין להם את היכולת לתפקד ולהכין בעצמם את הארוחה. לאנשים האלה אין מענה מלא שיכול לעזור להם בבתים והם באים אלינו.

אנחנו דואגים להם לארוחה שכוללת בשר ירק פחמימה ופרי וכל מה שצריך. הכל מתבצע תחת פיקוח העירייה ומשרד הבריאות, כך שהכל מתנהל בצורה הנכונה ולפי הדרישות.

לצערנו, אנחנו רואים שכמות האנשים לא יורדת.
אמנם חלק מניצולי השואה הולכים לעולמם אבל הדרישה של יותר ויותר אנשים הולכת וגדלה. גם ניצולי שואה וגם עולים חדשים מבוגרים ואנשים מהאזור נאלצים להיעזר בשירות שלנו. משתדלים כמיטב היכולת שלנו לספק להם אוכל ולדאוג להם".