ביום חמישי ה-31.8.23, בין השעות 19:00-21:00, נערכה הפגנה בחיפה כנגד אירועי האלימות והרצח בחברה הערבית, שהגיעו למספר חסר תקדים מתחילת השנה. הצעדה יצאה ממרכז חורב לכיוון רחבת האודיטוריום בשדרות הנשיא 134.
ההתארגנות למחאה
גאדה זועבי, מייסדת ובעלים של קבוצת החדשות בוקרא, שעומדת מאחורי ההתארגנות, מספרת על ההתארגנות למחאה: "פתחתי קבוצת ווטסאפ אחרי הרצח ביפיע. כתבתי הקדמה, שילבתי אנשי חינוך מהנגב עד הצפון, כלכלנים, ואנשים נוספים מכל התחומים, חוץ מהפוליטיקה. היצגתי את עצמי בפניהם כפעילה חברתית בהרבה תחומים והתחילו להגיע אליי כל מיני הצעות. ידעתי שהכאב הוא לא רק שלי, ולכן צריך לעשות משהו ביחד, לצאת לרחוב להפגין.״
השתלשלות האירועים
כך היא ממשיכה לספר: ״קבעתי פגישה ראשונה לדיונים מה לעשות אשר אליה הגיעו רבים ובה היכרנו אחד את השני. ביחד התחלנו להתכונן, פתחנו עוד קבוצות וצרפנו את משפחות הקורבנות. המצעד הראשון היה בתל אביב בתאריך 6.8.23, אליו הגיעו 20,000 אנשים, חצי יהודים וחצי ערבים.״
מצעד שקט
״מה שמאפיין את המצעד הוא שהוא שקט.״, זועבי מתארת וממשיכה: ״יש 5 גושים: הגוש הראשון הוא של משפחות הקורבנות ; הגוש השני הוא הארונות, אותם הדור הצעיר מחזיק ; הגוש השלישי הן בנות עם גלימה בצבע לבן ; הגוש הרביעי הוא אנשים עם מוגבלויות ; הגוש האחרון הם אנשי דת ואנשי רשויות. ביקשנו מכולם ללבוש חולצה לבנה ולהגיע ללא דגלים, כי זו הלוויה. מתחילת השנה מדובר על 150 נרצחים.
חברה שרוצה לחיות בכבוד
״החברה הערבית היא לא חברה אלימה, היא רוצה לחיות בכבוד. מה שקורה עכשיו הוא תוצר של אפליה ארוכת שנים בחינוך, בכלכלה, בתרבות ובכל התחומים.
מטרות המצעדים
״התחלנו את המאבק בגיוס כוחות, כמובן גם מתוך האוכלוסייה היהודית, כי אי אפשר לפעול לבד״, זועבי מתארת ומוסיפה: ״חשוב להבין שהחברה היהודית לא תצליח אלא אם כן תשלב את כלל האוכלוסיות וכמובן את החברה הערבית. כמובן שהחברה הערבית לא תצליח להשמיע את קולה אלא אם היא תשלב את האוכלוסיה היהודית בצעקתה. הגיע הזמן לקדם מאבק משותף מכל הבחינות. אנחנו מבקשים את הזכות לחיות בביטחון.״
החיים של כולם שווים
ההפגנה מבטאת את זעקת העם – לכולם, יהודים וערבים כאחד, נמאס ״לספור מתים״. החיים של כולם, יהודים וערבים כאחד, שווים.
לוויה המונית
במסגרת ההפגנה נערך מסע לוויה המונית ושקטה בין רחובות חיפה. מטרת ההפגנה הייתה לצעוד כנגד ההפקרות בחברה הערבית ולמען החיים.
רולא דאוד, מנהלת תנועת עומדים ביחד וממובילות צעדת המתים, מספרת:
אנחנו במצב חירום, אחינו ואחיותנו נרצחים לנו מול העיניים, והממשלה מפקירה אותנו לדמם ברחובות. במקום להתגאות בגזענות שלו, השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, צריך להתבייש בכישלון המפואר שלו עם 156 נרצחים בחברה הערבית. ביום חמישי אנחנו נפגין נגד מדיניות גזענית ולמען החיים שלנו. למען שותפות יהודית-ערבית והעתיד שלנו במדינה.
ועל מדרכה הולכים כושילירבאק
כל יומיים מישהו משאיל לעצמו את הכביש למטרה פרטית חלאסס
של פאקינג לסגור צירי תנועה בשעה קריטית בסוף שבוע.
חלאס עינאל רברברבאוק כוסאומואומו כבר מעל חצי שנה זה לצאת מהבית ולגלות תוך כדי תנועה שאין לאן לזוז
סעממממממממממממק חלאס כבר שחררו מהפאקינג כביש
די להיות צבועים. אי אפשר להתלונן על אלימות משטרתית ובאופן מכוון לא לשתף פעולה עם אכיפה של משטרת ישראל ומנגד להתלונן שהמשטרה לא מונעת את הפשיעה והרציחות במגזר הערבי.
ועוד בצביעות – חצעוד בשדרות מוריה בחיפה, גיבורים גדולים. מדוע אינכם צועדים בנצרת. באום אל פחם. בטייבה. ברהט.. איפה הצעדות של נשים ערביות נגד רצח על כבוד המשפחה? למה אתם יודעים רק לבוא בהאשמות החוצה במקום פנימה אל החברה והתרבות שלכם? אל עידוד האלימות במסגדים?
המשטרה לא שק חבטות שלכם – איפה נפוליטיקאים שלכם שכל הזמן מתעסקים בעזה ורמאללה מתחרים ביניהם מי יותר קיצוני ומסית נגד המשטרה. אולי זו הכתובת? אולי המורים בבתי הספר שמממרידים דור צעיר ואלים? אולי תצעדו להפסקת כלכלת השוק השחור שמתדלקת פשיעה? איפה מחלקות הרווחה? אולי הבעיה בבתי המשפט והמשפטיזציה איפה קולכם בעד הרפורמה המשפטית – אם חוק וסדר והרתעה זה אינטרס עליכם לתמוך בהפרדת הרשויות והחזרת המשילות שברפורמה המשפטית.