מהמידע שעולה בינתיים בתחקירי האסון שהיה בבז"ן חיפה, נמצאו לכאורה מספר ממצאים חמורים על ניהול העבודה בבתי הזיקוק בחיפה, תוך זילזול לכאורה בתנאי הסף הבטיחותיים הנדרשים במתקן כל כך מסוכן לעובדים ולציבור בסביבה.
טוני דחדל (24), העובד שהתעלף לפני האסון, סיפר כי עלה על הפיגום כשהוא חובש מסכה, במטרה להמשיך בעבודות הצנרת. "הרגשתי שיש ריח של גז", סיפר דחדל, "ואחרי כמה שניות נפלתי מהפיגום. הרגשתי שהתעלפתי במקום. חברים שלי לקחו אותי לשטוף פנים ולנוח קצת, אבל אף אחד מהפקחים שהיו שם – כולל קצין הבטיחות – לא ביקש שנעצור את העבודה ונחשוב לרגע מה קרה. הוא טען שבצינור יש שאריות גז ושזה לא משהו משמעותי. רבע שעה אחר כך החבר שלי תאמר עלה לאותו פיגום – גם הוא היה עם מסכה – ואחרי כמה שניות הוא התמוטט. זה היה מחריד".
טוני חורי (20) היה באותה שעה מתחת לפיגום. "הם התמוטטו אחד אחרי השני", סיפר חורי, "תאמר נפל על הפנים וקיבל מכה חזקה במצח. סאמח שעלה אחריו גם נפל, ואז ג'ורג', שעבד עם מלגזה וראה אותם מתמוטטים ונופלים, לקח מסכה ורץ לעברם וגם הוא נפל. רק אז התחלנו להבין שקרה אסון. אף אחד מהאחראים לא התקרב למקום, כולם ברחו וחששו לחייהם. עבר זמן רב עד שהצליחו לחלץ אותם".
טענה נוספת שמעלים דחדל וחורי נוגעת לשעות העבודה הלא סבירות, כך לדבריהם. הם מספרים כי ביום התאונה החלו לעבוד בשבע בבוקר, והמשיכו כמעט ברציפות עד שעות הערב המאוחרות, למעט שתי הפסקות אוכל. "מה שהיה חשוב מבחינת המנהלים באתר הוא להשלים את העבודות כמה שיותר מהר, בלי להתחשב בשעות העבודה הבלתי סבירות".
להלן קישור לכתבה בנושא בעיתון "הארץ":
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1200519.html" onclick="window.open(this.href);return false;