פרח השבוע • חרחבינה מכחילה

הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.בטור זה נציג...

נשיאים משבשים • 7. פרנקלין רוזוולט וחזון הסדר העולמי החדש

אם וודרו ווילסון השיק את מעורבותה של אמריקה בעולם,...

פרופ' גבריאל מוקד – מונבז  1933-2026

מבוא: מדובר בסיפור אותו כתבתי לפני שנים אחדות (נכתב...

דיייייייייייייי, תקשיבו לי כבר! 

דיייייייייייייי, תקשיבו לי כבר!  אני שואגת.הקטנים משתתקים. אני רואה את...

כלי הנשק ששומרים על היצורים הימיים

ליצורי הים אמצעי הגנה מרשימים, כל אחד לפי צרכיו הייחודים

בהמשך לכתבות על הים בחופי חיפה, הבאתי לכם מספר עובדות שעשויות לעניין אתכם.
אחת מממטרותיי בכתיבה, היא לפרק סטיגמות הקיימות בקרב הציבור בנוגע לחיים בים.

ראש של דג טורף כלשהו שנפלט לחוף (צילום: מוטי מנדלסון)

סטיגמות

דוגמה אחת ידועה לסטיגמה שכזו, היא הסברה, אותה שמעתי לאורך השנים מאנשים רבים, כי צריבה בעור המורגשת במים כשאין מדוזה נראית לעין באזור, מקורה בביצי מדוזות. כמובן שמדובר בטעות, שכן, כפי שציינתי לא פעם בכתבותיי, הצריבות הללו נגרמות מזרועות הציד העדינות שנקרעו מגופן של המדוזות ומכילות תאי ארס הפעילים זמן רב גם אחרי ניתוק הזרוע מהמדוזה, שהרי המנגנון שלהם מכני לחלוטין.

פרופיל של דג טורף (צילום: מוטי מנדלסון)

"מלתעות"

לכל אדם ישנו פחד ממשהו, או רתיעה מדבר מה. יש החוששים ונדחים מחרקים, רבים נרתעים מאוד ממדוזות או יצורי ים אחרים, וכמובן, ישנם הכרישים "הידועים לשמצה" שתדמיתם הוכפשה עד דק בסרט הקולנוע האיקוני של סטיבן ספילברג – "מלתעות" שיצא בשנות ה-70 של המאה ומבוסס על סיפרו של פיטר בנצ'לי.

שן של כריש שש זים (צילום: מוטי מנדלסון)

חרוט עמוק בתודעה

הפחד מפני כרישים, על אף שהוא מובן, יש בו מן ההגזמה, אך בשל השפעתו של הסרט, הוא חרוט עמוק בתודעת רבים, גם אם היה זה לפני כמעט 50 שנה.

סרטן מאיי סיישל (צילום: מוטי מנדלסון)

הגנה ותקיפה

לכל בעל חיים ימי ישנם אמצעי הגנה ותקיפה, כך גם לחיות היבשה. אציג בפניכם מספר כלי נשק הקיימים אצל יצורים ימיים. אני מרשה לעצמי להניח כי רבים אינם מכירים את אמצעי ההגנה הללו ביצורי הים, אלא אם מדובר צוללים, אנשי מקצוע, או אנשי ים.

צבת של סרטן הנחלים שצביתתו קשה (צילום: מוטי מנדלסון)

לפי הצורך

בגופי מים אחרים ישנו מגוון של בעלי חיים ימיים שלא נראים באזורנו ולרוב טוב שכך. כל חיה מצוידת בכלים המתאימים לצרכיה. לסרטנים, המפצחים צדפות, למשל, ישנן הצבתות המתאימות לכך, אלו משמשות אותם גם לתפיסה, אחיזה והגנה.

סרטן ענק באיי סיישל, טוב שאין כאלו אצלנו (צילום: מוטי מנדלסון)

סרטנים

סרטני המים המלוחים בישראל, בהם נתקלים הרוחצים לא פעם, הם סרטני Eriphia – סרטנים גדולים ובעלי צבתות חזקות, שלשם הגנה עצמית צובטים בחוזקה. הפרטים הגדולים ביותר בהם נתקלתי היו בטבלאות הגידוד בחדרה.

הצבת המאיימת של ביישן מתחפר, אינו תוקפן וחי מחוץ לטווח, די רחוק מהחוף – על גבי מצע חולי (צילום: מוטי מנדלסון)
צבת של שייט נודד, סרטן שחי על מצע חולי (צילום: מוטי מנדלסון)

שייטים וצובטים

סרטנים נוספים שמגנים על עצמם באסטרטגיות אלה הם השייט הכחול והשייט הנודד.

אולי ראוי להזכיר שוב, כי כתבה זו מיועדת לרוחצים בים ולבאי החוף ופחות עבור הצוללים, המכירים ודאי את הים היטב.

קיפוד ים שחי בעומק (צילום: מוטי מנדלסון)

ומה לגבי הדגים?

אציין כאן את הדגים בהם נתקלים באי החוף פעמים רבות יחסית, העלולים לגרום עקיצה בלתי נעימה. לדוגמה – דרקון צפעי, דרקון עכבישי ודרקון שדי, החיים במפרץ עכו החולי. הדגים הללו מצויים גם במקומות נוספים, אך במפרץ עכו נצפו במספרים גבוהים יותר.

דרקון צפעי (צילום: מוטי מנדלסון)
דרקון צפעי (צילום: מוטי מנדלסון)

דרקונים

הדרקונים הם דגי קרקע ועקיצתם מכאיבה מאוד. דיווחים על מקרי פגיעה מדגים אלה מגיעים אל המכון למידע על הרעלות ברמב"ם מפעם לפעם, אך לא במספרים גדולים.

לסת תחתונה של לברק (צילום: מוטי מנדלסון)

כואב אך לא מסוכן

דגי הסיכן החיים בחופי הים התיכון הם הסיכן המשויש וסיכן הדי, פולש ים סופי שפגיעתו כואבת אך אינה מסוכנת. ואם כבר מתייחסים לפולשים, שהם כרגע הבעיה העיקרית שלנו, נכון לעכשיו אלה שמדאיגים קצת יותר הם השפמית הארסית שפגיעתה כואבת מאוד, ואיך לא – הזהרון הידוע, שמכונה גם דג השמש או דג האריה, שפגיעתו מכאיבה ועלולה גם להיות מסוכנת למדי.

פיו של דג האיצטגנון (צילום: מוטי מנדלסון)

הפולשים

היו מספר רעיונות שעלו בניסיון לגדוע את ההגירה מים סוף, כאלה שהוכחו כבלתי יעילים או שהגיעו באיחור, כשהפולש כבר התמקם והחל להתרבות בים התיכון.

קוץ של דג הנצרן. ידוע שגרם זיהום משני לנפגע (צילום: מוטי מנדלסון)

מי שהגיע – יישאר

אחד הרעיונות היה ללכוד את הפולשים. אז אולי המקום להבהיר: מי שכבר הגיע – צפוי להישאר. יש את אלה שלוכדים את הדגים למטרות אכילה וזה בסדר, אך כמו שאמרתי בעבר, יש לקחת בחשבון את הסיכון שבכך, ומסיבה זו גם אינני מעודד זאת. כך או כך, אין באמת דרך לעצור את מי שכבר פלש, אביא לדוגמה את דג השפמית הנע בלהקות גדולות, אין כל דרך בעולם לחסל אותו או לגרום לעזיבתו.

שפמית ארסית בלהקות ענק,מול נמל חיפה (צילום: מוטי מנדלסון)

אז מה עושים?

ובכן, הנוסחה נמצאת בידי הטבע עצמו. דגי ים סוף מגיעים ממים שטווח הטמפרטורה שלהם נמוך מזה שבים התיכון. בים סוף טמפ' המים הממוצעת היא 22 מעלות לאורך כל השנה כמעט, לעומת הטמפ' בים התיכון, שנעה בין 32-17 בחורף ובשנה זו הטמפרטורות נמוכות מהרגיל, ואף הנמכות ביותר שהיו מזה שנים רבות.

הטמפ' הנמוכה בבריכת הגידוד בו מתו חלק מדגי ים סוף (צילום: מוטי מנדלסון)
סיכן הדי בבריכת גידוד בה הטמפ' היתה של 12 מעלות – נצפו כמה וכמה מהם (צילום: מוטי מנדלסון)

טראומה ים תיכונית

קשה לדגי ים סוף לשרוד טראומה כזו, וכראיה לכך, בשבועיים האחרונים מתו כמה וכמה דגים בחופינו, כמעט כולם ים סופיים לשעבר.

דגי גרזינון, באותה בריכה פתוחה לים בימי הקור והשפל הקיצוני (צילום: מוטי מנדלסון)

קר לדגים

דגי סיכן, דגי גרזינון הכוכים ודג הפמפריס מצאו את מותם במים רדודים ותועדו סמוך לבניין הקזינו בחיפה. טמפרטורת המים שנמדדה באותה העת בבריכות הגידוד היתה בסביבות 12 מעלות, בשל העובדה שהאזור מצוי בצל לאורך כל שעות היום. נוסף לכך השפל הנדיר למדי ששרר במקום, אשר סייע לתמותתם.

ראש של נצרן וקוציו (צילום: מוטי מנדלסון)

הטבע בשלו

אם כן, יש לתת לטבע לאזן את המצב, יש לו את הדרכים שלו, ובכל מקרה, אין בכוחנו לשנות את זאת.

שיניו של נצרן אפור, דג זה ידוע בנשיכותיו, גם לצוללים שצדו אותו, נושך כמובן, כהגנה בלבד (צילום: מוטי מנדלסון)

דיירים חדשים

אצל דגים מכילה הטלת ביצים מספרים גדולים מאוד, וגם אם רק מעט שורדים בכל תטולה. עדיין, אין לנו כל שליטה על כך ונראה כי כדאי פשוט לקבל את העובדה שיש לנו בים התיכון דיירים חדשים.

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

מוטי מנדלסון
מוטי מנדלסון
חוקר ימי (צלילה, צילום תת ימי) ואקולוגיה ימית וסביבתית במשך 35 שנה. מרצה בתחום כ-20 שנה. ניתן להזמין הרצאה, או סדרת הרצאות מלוות בתמונות ייחודיות ומרהיבות, שצולמו במהלך שנות מחקר רבות, בארץ ובחו"ל, סיורים אקולוגים בתחומי ישראל וסיורים בבולעני ים המלח • 050-7271157 • [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

כל הכתבות בחי פֹה

מבצע אכיפה נרחב בגזרת זבולון: עשרות דוחות תנועה נרשמו מהקרקע ומהאוויר

(חי פה) – במסגרת מבצע תנועה רחב היקף שנערך בגזרת תחנת זבולון, נרשמו עשרות דוחות תנועה תוך אכיפה ממוקדת נגד עבירות מסכנות חיים. האכיפה...

"שניצל דק קריספי קלאסי" • קריאה להחזרה יזומה בשל הימצאות ניילון במוצר

(חי פה) – חברת מוצרי עוף טוב (2001) בע"מ, יצרנית מותג "שניצל שניצל", מודיעה על החזרה יזומה של המוצר "שניצל דק קריספי קלאסי" במשקל...

פרח השבוע • חרחבינה מכחילה

הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.בטור זה נציג תמיד פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו...

נשיאים משבשים • 7. פרנקלין רוזוולט וחזון הסדר העולמי החדש

אם וודרו ווילסון השיק את מעורבותה של אמריקה בעולם, פרנקלין דלאנו רוזוולט (FDR), הנשיא ה-32, לקח את המעורבות הזאת צעד גדול קדימה.הוא שם את...

כיצד הפך האמבולנס הראשון לארגון ההצלה הלאומי?• 96 שנים של הצלת חיים

(חי פה) – ביום ראשון, ה-7 ביוני 2026, יציין מגן דוד אדום את יום הולדתו ה-96. מאז הקמתו בשנת 1930 בתל אביב, הפך הארגון...