רחובות ושמות • איך קיבלו הרחובות בשכונת סביוני דניה בחיפה את שמם?

בחיפה יש הרבה שכונות. בחלק מהן הייתי שמחה לגור ובחלקן פחות. בסביוני דניה לא הייתי בוחרת לגור, שזה יוצא ממש בסדר, כיוון שגם אם הייתי רוצה לגור שם, לא הייתי יכולה להרשות זאת לעצמי…

עוד ועוד בניינים

הסיבה שהשכונה הזו פחות חביבה עלי היא שכל כולה רבי קומות, וזה דבר שאני פחות אוהבת, אם נלנסח זאת בעדינות. אני מתארת לעצמי שהדירות מבפנים הן יפות מאוד, מעוצבות ומושקעות, ועדיין, כשנוסעים ברחבי השכונה או יושבים בבית הקפה השכונתי, הכול אפור מסביב. עוד בניין ועוד בניין, וכל כך יקר. אם כבר להוציא 3 מיליון ש"ח על דירה (ובטח יש דירות גם יקרות בהרבה) אישית הייתי בוחרת בשכונה אחרת. נו, כל אחד וטעמו וכמובן יש לא מעט שחולקים עליי. עבורי גם מרפסת בקומה גבוהה היא לא אטרקציה, על אף שבטוח שיש מהמרפסות בסביוני דניה נוף יפיפה. הדבר שכן מלהיב אותי במגדלים הללו הוא העובדה שקיים בהם בקומת הכניסה מכון כושר.

הבניין הלא נכון

נדמה לי שהטעות השנייה הכי גדולה שלי כעיתונאית, הייתה בעקבות בניין בשכונת סביוני דניה. לפני הרבה שנים שלחתי צלם לצלם את הבניין ברחוב מנדל זינגר, שהיה בשלבי בנייה. נתתי לו את הכתובת, הוא שם אותה בווייז וצילם את הבניין אליו הוביל אותו הווייז. רק שהבניין הזה לא היה הבניין הנכון… ואני נתקעתי עם תמונות של בניין אחר ולא זה שכתבתי עליו…

הטעות הראשונה הכי גדולה שלי כעיתונאית לא קשורה לסביוני דניה, אבל זה כבר לכתבה אחרת… מה שכן, הטעויות האלה לימדו אותי שיעורים לחשובים, גם כאדם וגם כעיתונאית ולמדתי להיזהר ולבדוק היטב את הדברים עליהם אני כותבת.

המרכז המסחרי

הרחוב הראשי בשכונה, דרכו נכנסים אליה, הוא אוסקר שינדלר,. את סיפורו של שינדלר רבים מכירים, לא מעט בזכות סרטו הוליוודי של סטיבן ספילברג, בו השתתפו גם לא מעט שחקנים ישראלים. שינדלר היה תעשיין גרמני, חסיד אומות עולם, שהציל במהלך מלחמת העולם השנייה כ-1,200 יהודים ממוות, על ידי כך שהעסיק אותם במפעלים שלו בפולין ובצ'כוסלובקיה. ברחוב שינדלר נמצא המרכז המסחרי של השכונה ויש בו בית קפה "ארקפה", קופת חולים כללית, סופר ומסעדה נוספת – אזוממי ואת הגלידה שנחשבת לאחת הטובות העיר ובכלל – "אייסלון". הארקפה מאוד מצליח, אנשים יושבים ונהנים מבית הקפה, מבלים עם חברים וגם קונים את המאפים והעוגות שנאפים במקום.

רחוב מיכאל קשטן

מיכאל קשטן היה מחנך, סופר, מתרגם ומשורר. הוא למד ספרות באוניברסיטה העברית והיה מורה ומחנך בהדסים ואח"כ בבית הספר הריאלי ובסמינר אורנים. קשטן גם היה ממקימי בית רוטשילד ושותף בניהולו.

רחוב מנדל זינגר

למנדל זינגר ישנם כמה קווי דמיון למשוררת רחל: שניהם נולדו בשנת 1890, למרות שהוא האריך ימים הרבה אחריה. שניהם גם עלו פעמיים לארץ ישראל. מנדל זינגר, שהיה סופר, עיתונאי ופעיל פוליטי, עזב את הארץ אחרי שנתיים, כשחלה בקדחת. הוא עלה בפעם השנייה לארץ, והפעם לא עזב אותה. הוא התגורר בחיפה, כתב למעלה מ-10 ספרים והיה עיתונאי בעיתון "דבר".

בעיניי סיפורו של הבניין ברחוב מנדל זינגר הוא סיפורה של חיפה כולה. הקבלן קיבל אישור לבנות בניין, וכשהוא סיים לבנות את מספר הקומות המאושרות, הוא פשוט המשיך לבנות. אנשים מסביב ראו שהבנייה ממשיכה ופנו לעירייה על מנת לעדכן במה שקורה. העירייה פנתה לקבלן והורתה לו להפסיק לבנות, אבל הוא לא הפסיק.

פני הבניין כפני העיר

בסופו של דבר הבניין היה גמור והקבלן מכר את כל הדירות, החוקיות והלא חוקיות. ואז היה משפט והקבלן נאלץ לשלם את חובו לחברה, אבל לימד את כולנו שיעור חשוב: קבלן שלא מפחד, לכאורה, לעבור על החוק, יכול להרוויח מכך כלכלית. לא רק זה, המקרה הזה מראה את אוזלת ידה של העירייה ושל העיר כולה. קבלן מחליט לבנות עוד כמה קומות, כי ככה בא לו ללא כל אישור, אין אף אחד שיעצור אותו.

החיפאים נשארים בבית

אני מאמינה שמי שלא יוצא ומוחה על מה שקורה לו, אין לו זכות להתלונן. בחיפה גרים 290,000 תושבים, רבים מהם אוהבים לקטר על הרבה דברים שלא נראים להם, אבל ברגע האמת, כשהם צריכים לצאת, להפגין ולזעוק "עד כאן. את זה לא נקבל!" דווקא אז, הם יישארו ספונים בבית, בנוחות ובהרגל. לצערי, כך העיר שלנו נראית.

אני חושבת שבמדינת ישראל מבינים את חוסר היכולת של החיפאים להציב גבולות ולהגיד מה הם לא יהיו מוכנים לקבל, ולכן, במידה מסוימת, העיר שלנו הפכה לפח הזבל של המדינה. זה מתחיל עם קבלן כמו זה של הבניין ברחוב מנדל זינגר שלא ספר אף אחד והצליח לו, וממשיך בעוד הרבה מאוד דברים, כואבים לא פחות.

רחוב חיים הזז

חיים הזז היה מחזאי וסופר עברי, איש רוח והגות, מהבולטים בדורו, עד כדי שנחשב מנהיג תרבותי. הזז היה הזוכה הראשון בפרס ישראל לספרות. הוא התייתם מאמו בגיל 6. וגדל אצל סבתו. בשנת 1919, במהלך פרעות מלחמת האזרחים באוקראינה, נרצחה משפחתו. ילדותו הקשה וההתמודדויות הקשות מגיל צעיר השפיעו מאוד על כתיבתו.

הכשרת היישוב

הכשרת הישוב היא חברת הנדל"ן הוותיקה בישראל ונמנית על החברות המובילות בישראל בתחום הנכסים המניבים. הכשרת הישוב מתמקדת בתחום הנדל"ן, בעיקר בתחום הקניונים, פארקים לוגיסטיים והתחדשות עירונית. הכשרת הישוב נוסדה באנגליה ב-1909 על ידי ההסתדרות הציונית, כמכשיר לרכישתם ופיתוחם של מקרקעין בארץ ישראל. באוקטובר 1987 נרכשה השליטה בחברה על ידי משפחת נמרודי, הממשיכה להיות בעלת השליטה בחברה גם כיום.

רחוב אליהו אורבך

אליהו אורבך היה הרופא היהודי "המלא" הראשון בחיפה. הוא הקים את בית החולים היהודי הראשון בעיר והיה מחלוצי הרפואה המודרנית בארץ ישראל. אורבל היה גם היסטוריון וחוקר המקרא ופעיל ציבור חיפאי בתחומים רבים. כאות הוקרה קיבל את אזרחות הכבוד של העיר בשנת 1960.

גני שעשועים

אם הייתי צריכה לכתוב רק כתבה אחת שוב ושוב, ללא ספק זו הייתה כתבה על גני השעשועים של מטה ושל מעלה. יש יוצאים מהכלל, אבל באופן כללי קיימים פערים בין גני השעשועים בשכונות המוחלשות ובשכונות המבוססות יותר. יש גם הבדל בתחזוקת הגנים. מה שהכי גרוע הוא שבאופן כללי ניתן להניח שיש יותר אימהות ללא רכב פרטי בשכונות המוחלשות, שכל מה שיש להן להציע לילדיהן הוא גני המשחקים שנמצאים במרחק הליכה מהבית. לעומת זאת, אימא עם רכב יכולה לקחת את הילדים אחה"צ לכל גן משחקים בעיר, למשחקיות, לים, למדעטק ועוד.

החיים הם גלגל

אין ספק שילד שגדל ברחוב החשמל, למשל, יכול בהחלט להצליח מאוד כמבוגר, אבל כנראה שיהיו הרבה קשיים ומכשולים שיצטרך לצלוח בדרך, לעומת ילד שגדל על הכרמל ולא רק בגלל גן המשחקים. כל חברה נמדדת על פי החולייה החלשה ביותר שלה, וחובתנו כחברה לדאוג לכל השכבות באוכלוסייה, ודאי לאלה החלשות יותר. החיים הם גלגל, וגם אם היום אנחנו בריאים ומבוססים, מחר אנחנו עלולים להיות אלה שזקוקים לעזרה ממישהו אחר.

רחוב יעקב אורלנד

יעקב אורלנד היה משורר, מתרגם, מחזאי ועורך ישראלי, חתן פרס ישראל לזמר העברי ופרס ביאליק לספרות יפה. בין פזמוניו היו לילות ועץ הרימון.

כמה זה עולה?

על פי אתר מדלן, דירת 5 חדרים ברחוב מנדל זינגר (110 מ"ר) נמכרה במחיר 1.77 מיליון ש"ח. ברחוב אוסקר שינדלר נמכרה דירת 7 חדרים (174 מ"ר) במחיר 3.3 מיליון ש"ח. על המחיר הזה צריך להוסיף גם ארנונה לא קטנה וועד בית, שלעתים כולל גם תחזוקה של מכון כושר בקומת הכניסה של הבניין. בקיצור, לא זול להיות תושב סביוני דניה, אבל כנראה שהמגורים בשכונה שווים את המחיר לתושבים.