הדלקת נרות בחיפה 16:09
צאת השבת 17:20
מה הרבי ביקש ממני לכתוב?
איך יכול להיות שישתנה מצב הרוח מן הקצה אל הקצה? מה גרם לבני ישראל לרקוד במקום לזעוק ולבכות? מסר אדיר לפרשת השבוע "שמות"
הנה סיפור אחד משבוע שעבר, שייתן לכם קצת פרופורציות:
זכיתי להתארח אצל יהודי יקר, חיים. במהלך הזמן בו שהיתי אצלו הוא סיפר בכאב על כך שהפסיד במשפט ארוך ומחויב לשלם סכום עצום של כסף, מה שיאלץ אותו למכור את הבית. הוא גם סיפר על כך שלא הצליח למצוא בת זוג במשך הרבה שנים ואינו יודע "מאין יבוא עזרי".
עודדתי אותו וביקשתי ממנו שיכתוב את הסיפור לרבי ויבקש ברכה. אמרתי לו כי בידיו של הרבי לשנות את הכול גם אם זה לא נראה לו – לטוב הנראה והנגלה.
ביום שישי האחרון שוחחנו בטלפון – והנה מה שהוא סיפר לי: הוא נפגש עם יהודי נוסף וביקש ממנו לעזור לנו בפיתוח המוסדות בחיפה. במהלך הפגישה איתו מתברר שהוא קשור למי שניצח במשפט. אחרי מאמץ לא ארוך הוא הצליח להגיע לפשרה על הסכום שנקבע במשפט, ומדובר בחסכון של מאות אלפי דולרים!
וזה לא הכל – במהלך השבוע הציעו לו שידוך עם מישהי, והוא מקווה למצוא את בת זוגו בקרוב!
בפרשת השבוע "שמות" מספרת התורה על ההתחלה והמשך השעבוד של המצרים על בני ישראל. מעניין לראות התנהגות הפוכה מן הקצה אל הקצה.
בפעם הראשונה אומרת התורה "וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱ-לֹהִים מִן הָעֲבֹדָה". עם ישראל לא מסוגל עוד לסבול את השעבוד, והוא זועק אל הקב"ה.
ובפעם השנייה נאמר "וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ", לא סתם שמחו, אלא גם יצאו בריקוד של שמחה.
מה הביא לשינוי? בתורה מסופר על משה רבינו שהראה לבני ישראל אותות ומופתים ובכך האמינו שהם ייגאלו.
רגע.
והרי הם יודעים שאבות אבותם ראו ניסים גדולים יותר. אברהם ניצל מכבשן האש. יצחק נולד להורים מבוגרים. יוסף הופך משנה למלך מצרים ועוד ועוד – ועדיין הם זועקים לבורא מקושי העבודה. ופתאום כשהמטה הופך לנחש זה מוציא אותם משיווי משקלם עד שהם רוקדים משמחה?
לעניות-דעתי יש כאן מסר עמוק הרבה יותר.
עד אותו היום, לא שמעו בני ישראל על הגואל. הם שמעו על ניסים שנעשו לאבותיהם, אבל זה לא הספיק.
כשהם מבינים שיש עכשיו מנהיג, שיש גואל, שיש רבי – כל הצרות נעלמות ומה שהם רואים זה רק את הגאולה השלימה.
תפקידו של הרבי – המנהיג והגואל הוא לגאול את בני ישראל מן הגלות אל הגאולה. הרבי הוא ראש בני ישראל שדואג לכל יהודי.
וכשנדע נקלוט ונפנים כי הרבי דואג לכל אחד וגם לנו באופן אישי – לא נחשוש יותר משום דבר ונחיה בשמחה תמידית, וכדברי אדמו"ר הזקן בתניא (אגרת הקודש יא) "כי המאמין לא יחוש".
השבוע כתבתי לרבי בשורות טובות כמנהגי מידי שבוע, ביקשתי לראות בשורות טובות עוד יותר, והכנסתי את המכתב ל"אגרות הקודש".
אני משתף אתכם את המכתב ככתבו וכלשונו (אגרות קודש חלק טז עמוד רנב):
"זה עתה נתקבל מכתבו מכ"ג טבת ערב יום ההילולא של רבינו הזקן בעל התניא והשולחן ערוך, בו כותב אודות מצבו עתה.
והנה, בטח שמע פתגם כ"ק אדמו"ר מהר"ש (אביו זקנו של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר) "העולם אומר שכאשר אי אפשר מלמטה צריכים [ללכת] מלמעלה, ואני סבור שצריכים לכתחילה [ללכת] מלמעלה", והוא הדין בנדון זה, שאף-על-פי שלכאורה צריך לחכות בשמחה גלויה עד שיוטב מצב הבריאות בפועל, הנה יש מקום לומר על-פי נוסח הנ"ל להקדים השמחה על הטבת הבריאות אף שלעת-עתה אינה בגלוי, וזה עצמו ימהר העניין, והוא על-דרך הפתגם שנשמע כמה פעמים מנשיאי חב"ד "תחשוב טוב ויהיה טוב", ופשיטא שכשמביאים זה בדיבור של שמחה ובמעשה של שמחה, וביחוד בנוגע לכבוד-תורתו אשר על-ידי עטו עט סופרים יש בידו להשפיע על הרבים באמור, הרי ידוע שכר הני בדוחי (תענית כב, א)… ובכן מוסר ההשכל מובן ובפרט שזכות הרבים קוראי מאמריו מסייעתו".
וכל מילה נוספת מיותרת, פשוט להאמין "מלכתחילה" כי הרבי דואג לנו ומברך כל אחד ואחת מאתנו בכל המצטרך לו בגשמיות וברוחניות, ולא להתבייש לצאת בריקוד ובשמחה על הניסים הכלליים והפרטיים שקרו ויקרו לנו בפועל ובגלוי, תיכף ומיד ממש.
שבת שלום ומבורך.
נ.ב. פגשתי השבוע יהודי בן למעלה מ-100 שנה (הראה לי רישיון נהיגה שלו..)שצייר את הרבי, באמת ציור יפה… מרגש.