מה עושה חסיד שאשתו נפטרה והוא עוד לא התחיל לשבת שבעה? מסר מיוחד לפרשת השבוע "חיי שרה" וכנס השלוחים העולמי
הדלקת נרות בחיפה 17:21
צאת השבת 18:29
לפני שבועיים סיפרתי על הדוד של אבא שלי "איצ'קע" שהיה נותן לי בוקסים ולכן אני זוכר אותו במיוחד…
קיבלתי הרבה תגובות, ביניהן – מה פתאום נזכרתי בו? הרי יום הפטירה שלו בכלל בחודש אדר? אך האמת היתה שנזכרתי בו בלי קשר ולכן… פשוט כתבתי.
פתאום אתמול אני מקבל תמונה שהתפרסמה בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית שלנו, בה רואים אותי כילד בן ארבע-חמש, לידי אחי התאום ומאחוריי אבא שלי ועוד מישהו עם זקן לבן ארוך והדרת פנים מיוחדת. "זה העש'קה". זיהיתי מיד.
העש'קה היה האח השלישי במשפחה של סבא שלי (הם היו שלשה אחים. סבא שלי ז"ל, איצ'קע והעש'קה ז"ל). הוא התגורר בשכונת קראון הייטס שבברוקלין ניו יורק ועבד לפרנסתו בבית דפוס.
מנהגו הקבוע היה להשתתף בכל שבת או חג בהתוועדות (או כפי שזה נקרא באידיש "פארבריינגען") של הרבי, ולהתחיל את השירים והניגונים בין קטע אחד למשנהו, בין שיחה למאמר. כל פעם הוא התחיל ניגון אחר אותו הרבי היה מעודד. אם אתם רואים וידאו של הרבי שרואים אותו בהתוועדות מעודד ניגונים – תדעו ש(בדרך כלל) מי שהתחיל את הניגון היה העש'קה. אבל לא על זה רציתי לספר.
העש'קה התאלמן בגיל צעיר מאוד. אשתו נפטרה ביום השני של חג הסוכות תש"ל (1969) והשאירה אותו אלמן עם חמישה יתומים (ה"י ל"ע). עקב החג, ה'שבעה' החלה רק אחרי שמחת תורה, וכך הוא מצא את עצמו בערב שמחת תורה מתלבט מה לעשות.
בכל חג היה הולך כברת דרך לבית כנסת מרוחק כדי לשמח יהודים עם שירים וריקודים, בפרט בשמחת תורה. אך מה יעשה והוא עוד לא התחיל את ה'שבעה' והילדים איתו יחד?
ברגע האחרון הוא החליט שהוא לא מוותר. הוא ביקש מהמשפחה שיעזרו לו להלביש את הילדים בבגדי חג ויצא איתם כברת דרך ברגל אל בית הכנסת.
כל הדרך הוא לא הצליח לחשוב: איך ירקוד? איך ישמח את המתפללים והוא בשיא האבל? אבל רגע לפני שנכנס אל בית הכנסת המרוחק – החליט: אני אעשה את השליחות והתפקיד שלי בכל מצב!! הוא לקח ספר תורה ויחד עם ילדיו שנצמדו אליו רקד עם התורה בעוצמה כזו אדירה שהמתפללים לא ישכחו לעולם.
(מעניין, כי כעבור שנים רבות התקשר מישהו אל הרב ירחמיאל בנימינסון – מנהל ארגון הילדים היהודי "צבאות השם" בניו יורק, וסיפר לו שהוא היה בחור צעיר באותו חג שמחת תורה. וכשהעש'קה ניסה למשוך את אבא שלו למעגל הריקודים הוא אמר לאבא שלו "מה הוא רוצה ממך? הוא הרי צעיר מתאים לו לרקוד". כשאבא שלו סיפר לו "הוא רק עכשיו התאלמן ובכל זאת הוא החליט לשמוח עם התורה". בזכות אותו אירוע שנחקק במוחו, החליט אותו בחור שכשיגדל ותהיה לו אפשרות, הוא ישקיע במיזם תורני לילדים! והעביר תרומה מכובדת לרב בנימינסון).
בפרשת השבוע "חיי שרה" מסופר על שליחותו של אליעזר עבד אברהם למצוא שידוך ליצחק. אליעזר שהיה מסור ונתון לאברהם אבינו לא מוזכר בפרשת השבוע אפילו פעם אחת!
המדרש מספר, שכאשר אליעזר הציע לאברהם שהבת שלו (של אליעזר) תתחתן עם יצחק, אמר לו אברהם "בני ברוך ואתה ארור, ואין ארור מדבק בברוך". חד וחלק.
וביחד עם זה מסופר בפרשה, שאליעזר לקח "כל טוב אדוניו בידו" – אברהם נתן לאליעזר "שטר מתנה" כדי שיוכל להביא את הכלה הכי טובה, בכל סכום שבעולם.
איך אפשר לתת לאליעזר צ'ק פתוח? ואיך אליעזר בטוח שהוא אכן ימלא את רצונו של אברהם ויביא את השידוך הטוב ביותר?
לפני שלושים שנה בפרשת חיי שרה תשנ"ב (1991) הסביר הרבי מלך המשיח כי – שליח ענינו להיות מסור ונתון אל המשלח ואל רצונו, בביטול עצמי. וביחד עם זה צריך להפעיל שיקול דעת אישי. רק כך, בצירוף שני הניגודים הללו יחד, אפשר להצליח במשימה.
השליחות שלנו כעת, כך הוסיף הרבי, נשארה להכין את עצמנו ואת העולם כולו לקבלת פני משיח צדקנו על ידי הוספה בלימוד תורה ובמעשים טובים.
נדרש להפעיל שיקול דעת אישי ולא להיות "רובוטים", אך מצד שני להיות בטלים לרצונו של המשלח-הרבי, וכך נוכל לפעול את העבודה היחידה שנשארה לנו בשליחות, להביא את הגאולה.
כשיוצאים לשליחות של הרבי, בכל מקום בעולם – בארץ ישראל או בחו"ל, אנחנו יוצאים עם מסר ברור: אנחנו כאן בכל מחיר כדי לבצע את רצונו של הרבי. שום דבר לא ירתיע אותנו מלהגיע למטרה.
נכון, בכל מקום צריך להפעיל שיקול דעת איך להתנהג ומה לומר – ולפעמים גם מה לא לומר – וביחד עם זה גם באתגרים הכי גדולים, וגם במשברים קשים – ממשיכים אל היעד "כל ימי חייך להביא לימות המשיח".
סיפורו של העש'קע הוא סיפורו של כל שליח, שמתמסר לשליחות בכל מחיר, ומצליח!
כמה סמלי הדבר שפטירתו של העש'קה הייתה בכ"ג בחשון (הערב), בשבוע של פרשת חיי שרה וכינוס שלוחי הרבי – כדי להאיר לנו, גם לך ולכל אחד מאיתנו – כפי שהרבי אומר שבדור הזה כולנו שליחים כדי לבצע את המשימה ולקבל פני משיח – את הדרך הנכונה להצליח.
להיות בטלים לרצונו של המשלח ולא להתרשם מאף קושי ומשום אתגר. לדעת שכל מחסום בדרך הוא רק קרש קפיצה למדרגה הגבוהה יותר.
את הטור הזה אני שולח מכינוס השלוחים העולמי בניו יורק, וכאן אשא תפילה עם אלפי אחיי השלוחים בכל נקודה בגלובוס, שהרבי יעורר רחמים עלינו שנצליח לסיים את התפקיד מתוך שמחה, ומיד ממש נרקוד בקבלת פני משיח צדקנו, אז יהיה לכל אחד ואחת מאיתנו את כל הטוב שבעולם.
ועד אז, שנחיה כולנו מתוך בריאות, אושר ועושר, נחת שמחה וכל המצטרך, כראוי לבניו של מלך מלכי המלכים.
שבת שלום ומבורך!
No Fields Found.