Re: המקלטים במלחמה: מנהרות הכרמל והכרמלית

פיקוד העורף בדיחה עצובה.
הפקיר אותנו במלחמה הקודמת לגורלנו.
אנשים ישבו בדירות וקיוו לנס.
פרויקט הוספת הממ"דים הוא כסתח וכשלון.
מי שצריך יותר מכל את הממדים בדיור ישן, לא בעל אמצעים להוסיפם.
העיריה גם היא הכינה רק מערכי דברור ויחצנות למחמה הבאה.
"הבכירים" יסתובבו בניידת שיוכלו להתראיין ליותר רשתות.
תושבי חיפה הופקרו ב-2006 ואף לקח לא נלמד.
בנס לא התרחש אסון המוני מפגיעה באתרי אחסון ושינוע מסוכנים.
את עובדי הרכבת במוסך היה אפשר להציל לו פקע"ר היה נותן הנחיות ברורות לא לעבוד.
עד סוף המלחמה היה בלבול אם כן או לא לצאת לעבודה.
עד סוף המלחמה היה בלבול לגבי חלוקת מזון ותרופות חירום.
עד סוף המלחמה לא היה מנגנון פינוי אנשים קשישים ונזקקים והכל התבסס על טוב ליבם של תושבי המרכז.
פיקוד העורף היה עסוק, למרבה האירוניה, בנופשוני קיץ בטורקיה ולא היה גיוס מסודר לקראת המלחמה.
הכל התנהל כאילו שליש מדינה לא מעניין שני שליש אחר.
בתל אביב המשיכו ללכת לחופים ולצאת למועדונים כאילו לא נפלו פה אלפי טילים.
הממשלה הגרועה בתולדות המדינה מינתה ראש ממשלה ושר בטחון חסרי כל נסיון והבנה בטחונית.
שרת החוץ כשלה בכל מערך הסברת המלחמה לפי במהלך ואחרי כפי שכעבור שנתיים כשלה בעופרת יצוקה.
כתבי חיזבאללה ורשתות מלבנון הסתובבו בחיפה ובצפון באין מפריע ודיווחו מה פגע ואיפה.
טילים פגעו בנס בדירות ריקות של מי שהיה להם שכל לעזוב. היו הרבה ניסים.
בבת גלים הוחרב חצי בניין מטיל. מאז לא מוגן אף שיכון או בניין ולא הוחלף.
מלבד בודדים, המקלטים העירוניים לא מאפשרים שהייה של יותר משעה.
כסת"ח היה, כסת"ח נשאר.