בטקס מכובד ומרגש בבית העלמין חוף הכרמל, הוסר היום (שני) הלוט מעל מצבתו של מעפיל האנייה "כנסת ישראל", שמאז נהרג בקרב על החיילים הבריטיים על סיפונה של האנייה, לפני למעלה מ-74 שנים, נותרה זהותו עלומה. בטקס השתתפו מעפילי "כנסת ישראל" ובני משפחה, חברי ארגון מעפילי קפריסין, נציגת מחנה המעפילים בעתלית ונוספים. כולם באו לחלוק כבוד לחיים.
ארגון מעפילי קפריסין, שארגן את האירוע המרגש, מקיים מגוון פעילויות בהן משתתפים מעפילי האניות השונות. ליביה רוטקובסקי מובילה צוות המורשת "כנסת ישראל" בארגון. לידיה, שמאוד התרגשה מהגילוי, החליטה לממן את הקמת המצבה. במשך למעלה מ-74 שנה לא פקד איש את קברו של חיים. חיים מולר נגאל מאלמוניותו!
נרצח על סף המולדת
ביום שלישי, 26.11.1946, הגיעה אניית המעפילים "כנסת ישראל" לנמל חיפה, כשהיא מלווה בשלוש משחתות של הצי הבריטי שאיתרו אותה בלב ים. חיילים בריטיים חמושים החלו לעלות על האנייה בניסיון להעביר את 4,000 המעפילים לשלוש אניות הגירוש שעגנו בנמל ולהובילם למחנות המעצר בקפריסין.
המעפילים, נכספים לעלות לחופי ארץ ישראל, ניסו לבלום את עליית החיילים הבריטיים לאנייה באמצעות "כלי נשק" מאולתרים שהיו לרשותם על האנייה: קופסאות שימורים שנזרקו לעבר החיילים ומוטות עץ להם חיברו מבעוד מועד ווי ברזל.
במהלך הקרב, נורתה אש חיה ע"י הבריטים לעבר קבוצת מעפילים על סיפון האנייה ממנה נהרגו שני מעפילים: האחד, יצחק אייזיק-רוזנבוים בן ה-16, נכדו של האדמו"ר מנדבורנה והשני, אלמוני כבן 30. באישון לילה נקברו השניים בבית העלמין חוף הכרמל בחיפה. על קברו של האלמוני, גוש בטון אפור ללא מצבה מסודרת, נרשם: מעפיל באנייה "כנסת ישראל", נרצח על סף המולדת, ג' כסלו תש"ז".
גילוי מרגש
דר' מרדכי סער מרמורשטיין, הוא הראשון מבין 12 התינוקות שנולדו במסעה של האנייה 'כנסת ישראל" לארץ ישראל. על איתור שמו של המעפיל, מספר מרדכי:
"לפני כחצי שנה, בשנת ה-74, קיימנו כנס גדול ב"זום" בו השתתפו מעפילי "כנסת ישראל" ובני משפחותיהם. במסגרת ההכנות לטקס, שלחה לנו רינה ממחנה המעפילים בעתלית מסמכים הקשורים לאנייה. בין המסמכים היה מכתבו של המעפיל אברהם קליין, שכתב לוועד הקהילה היהודית בחיפה בדצמבר 1947".
מכתבו של אברהם קליין, אותו קראה בהתרגשות בתו, אסתר, שופך אור חדש על זהותו העלומה של המעפיל שנהרג:
"לפי דעתי", כותב אברהם, "שמו של החבר, מי שמת על סיפון "כנסת ישראל", חיים מולעאר מעולי הונגריה. הוא היה חבר בגרעין "ספיח" שגם אני נמצא בו. אם אתם רוצים לדעת יותר מזה אז אנחנו יכולים לענות לכם".
כאב על ההחמצה
"הגילוי שבמכתב הזה היכה אותנו כבמכת ברק", מספר מרדכי. הוא היה מרעיש. לא היה גבול להתרגשות. הבנו מיד שהגיע הקץ לאלמוניותו של חיים מולר. אבל הוא גם הכאיב. כאב על ההחמצה. כבר שנה אחרי הקרב, ניתן היה לגאול את חיים מולר מאלמוניותו. המכתב היה מתחת לפנס".
לוחם ללא חת
בחוברת הנצחה שהוציא קיבוץ בית קמה בשנת 1954, חמש שנים לאחר היווסדו, להנצחת זכרם של מי שלא הגיעו לרגע הזה, אותר גם הספד לחיים מולר, ממנו עולה דמותו, כלוחם ללא חת:
"חיים היה תמיד הרוח הטובה", קראה אסתר. "חיבבנוהו כי היה תמיד אחד מהחבר'ה. כיבדנוהו כי היה תמיד בעל דעה. בעד הקיבוץ שלו, בעד חבריו, היה מוכן לכל. כאשר היה צורך בהתנדבות, היה בין הראשונים. בשמחה וגיל לא היה כמוהו. אניות מלחמה הסתערו עלינו, החילונו להתגונן. הדפנו את החיילים האנגלים. זרקו עלינו פצצות מדמיעות. והוא, חיים, אשר תמיד ראשון היה בכל – אף הפעם נחלץ להגנה והתפרץ. פרץ את הטבעת וקפץ אל האנייה הבריטית…פגע בו כדור ונפל. גלש אל תוך הים והמעמקים סגרו עליו לנצח…"
"פתאום פלחה ירייה את האוויר", קרא מרדכי קטע מיומנו של יצחק ארצי, ממנהיגי המעפילים. "ברלה, בנו של הרבי מנדבורנה, לבוש קפוטה שחורה, עם ראש מגולח ופיאות ארוכות היורדות על חייו, נפל מיד, מתבוסס בדמו….שרשרת העוגן שלנו מגואלת בדם, מספרת שעליה נפל ההרוג השני שלנו".
האם חיים מולר הוא נצר אחרון למשפחתו?
בעקבות הגילוי המרגש, נעשו בחודשים האחרונים ניסיונות בדרכים שונות שמטרתם לאתר האם לחיים בני משפחה, אך למרבה הצער, כולם עלו בתוהו.
האם חיים מולר הוא שריד אחרון למשפחתו, שנרצחה כולה בשואה? האם נצליח לאתר קרוב משפחה שיפקוד את קברו של חיים לאחר 74 שנה? עזרתכם חשובה! הפיצו את הכתבה בין מכריכם, אולי מי מהם הוא קרוב משפחה של חיים מולר? אם איתרתם קצה חוט, אנא שתפו הפרטים בתגובות לכתבה ואנו נדאג להעבירם לדר' מרדכי סער מרמורשטיין.
גם ההורים שלי שניהם עלו על האוניה כנסת ישראל נלחמו בבריטים על האניה לאבא שלי שברו את האף עם אלה ומאז היתה לו באף רק חצי עצם.
הם גורשו שניהם לקפריסין וחזרו לארץ על ידי אניות בריטחות.
תודות מכל הלב לכל המגיבים המרגשים,
אתם נותנים כוח להמשיך בעבודת התיעוד החשובה.
כתבה מרגשת על התגייסות מרגשת של הרבה אנשים טובים נדיבים וחכמים!!
יישר כוח על הטקס המרגש ועל כל שאר העשיה המבורכת שלכם !!!
כתבה מרגש, על התגייסות מרגשת של הרבה אנשים טובים נדיבים וחכמים!!
יישר כוח על הטקס המרגש ועל כל שאר העשיה המבורכת שלכם !!!
תבורכי מנשים, יעל!
טקס מרגש ברמות. יישר כח לעושים במלאכה.
הזלתי דמעות באמירת אל מלא רחמים.
תודה גדולה ליעל שמביאה לתודעה פרשייה(ולא היחידה)
שנשכחת.
חשוב תמיד לזכור ולא להשכיח
מרגש ביותר!!!
ברור שאשתף עוד מעט את הכתבה, בניסיון לאתר בני משפחה של החלל הגיבור חיים מולר.
על זה נאמר: עדיף מאוחר מלעולם לא… מקווה מאוד שימצאו קרובי משפחה שיוכלו לעלות ולפקוד את הקבר.
מאד מרגש. תודה יעל. אם אין לו משפחה, אז לפחות מעתה יפקדו את קיברו אחת לשנה. אוליי.
חברים
אנו שמחים וגאים על כך שהחיבור בין המידע שבמחנה המעפילים לבין קבוצת מעפילי "כנסת ישראל" עשה עם חיים מולר חסד וגאל אותו מאלמוניותו. תודה לאסתר יצחקי (קליין) שנולדה במחנה עתלית ושמסרה למרכז המידע את המסמכים שבזכותם נוצר החיבור. אנא אפשרו חיבורים נוספים והנצחה לדורות הבאים על ידי מסירת מידע, תמונות ומסמכים שברשותכם. כל המידע שנמסר לנו מונגש באתר האינטרנט של מרכז המידע "בנתיבי העפלה" בכתובת http://www.maapilim.org.il צרו עמנו קשר במייל [email protected] או בטלפון 04-9542218 תודה לסער מרמורשטיין ולליביה רוטקובסקי ולכל התורמים לתיעוד והנצחת ההעפלה. כה לחי! רינה אופנבך מחנה מעפילים עתלית.
שמו מופיע רק בהמשך
איזה מזל שצורפו תמונות עם כיתוב ובו שמו של חיים מולר, שהרי בידיעה שמו לא מופיע.
התרגשתי לקרוא כבת ליעקב צוקרמן ז״ל אשר השתייך לאותה קבוצת מעפילים מקפריסין.
ההורים שלי זל שניהם עלו לארץ באוניה כנסת ישראל והוגלו לקרפיסין הייתי מעוניין ליצור קשר אם מישהוא מהאנשים שעלו באוניה
טקס מרגש מאד. הורי הם מעפילי האניה כנסת ישראל ואחותי ליביה נולדה בקפריסין.
אכן, טקס מרגש.
גם אחרי 74 שנים לא נשכח.
יהי זיכרו ברוך.
אני מצדיעה לעוסקים במלאכת הקודש הזו באדיקות ומסירות.
תודה ליעל הורביץ שמתעדת ושופכת אור על נושא חשוב זה – תבורכי.
סגירת המעגל היא ביזמתו ובדחיפתו המלאה של דר' סער מרדכי מרמורשטיין! שאפו ענק לסער, למינה אשתו ולצוות המורשת "כנסת ישראל"!
סגירת מעגל מרגשת, תודה על התיעוד,
כבוד לעוסקים בהנצחת מורשת חשובה זו לדורות הבאים.
תודה !
כתבה מרגשת
יעל, שאפו!
סיפור מרתק עלי והצליחי במלאכתך המבורכת