שבת שלום ושנה אזרחית טובה ושלווה,
ארזתי עצמי עם מעט בגדים חמים,iPad מחברת כתיבה(כן אני עדין כותבת גם עם עט ונייר ,מיושנת משהו), ונסעתי לטיול יום הולדת של בני שחוגג עגול.
נחתנו אי שם מרחק שעה טיסה מלוס אנג׳לס. הכל כאן בגדול מלונות המון אנשים המון חנויות הכל ״בהמון״.
הרגשתי טוב עם כל בליל האנשים סביבי.
חשבתי כי למעשה ישראל מסומנת במפת העולם בגודל נקודה.
יש לי תחושה כי אנחנו הישראלים חשים שאנו מרכז העולם והעניין של מדינות העולם.
זהו שלא.
רוב האנשים למעשה מעדיפים חיים שקטים וללא זעזועים.בחופשה הראש פנוי לחשיבה ושוכחים משיגרת היום יום בארצנו.
במרחק זמן ומקום האהבה לארץ מתגברת ויש געגוע וחשבון נפש.
למרות המצב הכלכלי של עוני בישראל למרות המלחמות הרבות, בדבר מרכזי לא עסקנו – בלעשות שלום עם שכנינו
כי מה בסך הכל רוצה הבן אדם לחיות בשקט בשמחה, ולא להתאחד רק בעת מלחמה.
אז כפי שכתבו לפני יודעי דבר, חברים צאו להצביע במרץ 2015 והחליפו את ביבי שיודע ועיקבי רק בשמירת הכסא.
נצביע לאדם שפחות ידבר ללא כיסוי ,ויותר יעשה בהבאת שלום. או אז גם העולם יראה שאמנם אנחנו נקודה על המפה אבל טובים בעשיה לא רק של מלחמות כי אם גם בשלום. זה נחוץ ואפשרי,ולו למען דורות הבאים שלא יהרגו במלחמות שלא נגמרות ולא פותרות בעיות. לעולם לא מאוחר לבנות ולהבנות בארצנו הקטנה רק תנו לחיות בה….
זו תפילה קטנה בליבי עם בואה של שנה אזרחית חדשה. משאלת ליבי.
להתראות יקרים , כבר חוזרת
שבת ניפלאה
שלכם אסתר/אתי