מאות תינוקות ננטשים בבתי החולים ברחבי הארץ בכל שנה, מתנדבות ומתנדבי חיבוק ראשון מעניקים להם את המגע האנושי והחם שהם כה זקוקים לו
ילדה מאומצת שננטשה וכיום מנכ"לית "חיבוק ראשון
סיון אלמוז, בת 52, נשואה ואמא לארבעה ילדים, תושבת כרכור, היא ילדה מאומצת שאומצה על ידי הורים ישראלים יהודים בגיל שלוש, מסיאול שבקוריאה. משך שלוש שנים חיה המשפחה בחו"ל, ובשנת 1974 בגיל 6, סיון עלתה לישראל עם הוריה לירושלים, שם גדלה. עם סיום הלימודים, התגייסה סיון ליחידת השריון ולאחר השחרור, למדה עבודה סוציאלית באוניברסיטת ת"א.
בשבילי זו סגירת מעגל
"קראתי הרבה על הפעילות של העמותה ואמרתי לעצמי שאני רוצה להיות שם. אני מאומצת ובעצם נטשו אותי, כך שבשבילי זו סגירת מעגל" אומרת סיון אלמוז.
רוצה לקחת את התינוקות האלה הביתה
"כשאני רואה תינוקות פגועים וחולים אני מרגישה שאני רוצה "לחטוף" אותם ולקחת אותם אליי הביתה. ברגע שאני יודעת שהמתנדבות נכנסות ומחבקות את התינוק, אני מרגישה כאילו חיבקו את סיון הקטנה שהיתה נטושה – את הילדה הנטושה שבתוכי, וזו שמחה גדולה, כי החיבוק הוא מאוד משמעותי לחיים".
עמותת "חיבוק ראשון"
עמותת 'חיבוק ראשון' הוקמה בשנת 2004 על ידי המייסדת מיכל קוריאט. בשנת 2011 התחילה סיון לעבוד בעמותה כעובדת סוציאלית ושנה לאחר מכן הפכה למנכ"לית.
המשרד הראשי של העמותה נמצא ליד מכללת רופין והפעילות שלנו היום פרוסה ב-29 בתי חולים ומרכזי שיקום ברחבי הארץ, מהדרום ועד הצפון. ישנם 500 מתנדבים ומתנדבות, מתוכם כ-30 בבתי החולים בחיפה – בני ציון ורמב"ם.
העמותה החלה במגעים עם בית החולים כרמל, אך אלה עוד לא הניבו תוצאה וטרם נפתחה פעילות מסודרת. "בהחלט היינו מעוניינים בכך" אומרת סיון.
חיבוק משפר את המדדים הרפואיים
"לרוב, המגע של הצוות הרפואי נחשב למגע כואב, כי לוקחים להם דם, דוקרים אותם ומטפלים בהם רפואית. המגע של המתנדבות והמתנדבים הוא מגע של אהבה, של חום, מגע של אם.
מבחינה רפואית אפשר לראות שתינוק מחובק שמקבל את החום והאהבה המדדים הרפואיים שלו עולים ומשתפרים, הסירקולציה בדם עולה הדופק מתייצב והרופא יכול לראות את ההבדל איך היה לפני שהתחלנו לחבק אותו ואחרי.
החיבוק נותן לתינוק תחושה של ביטחון שהוא אהוב. החיבוק הוא הבסיס להתפתחות שלו הוא יכול לממש את היכולות שלו ומהווה אבני יסוד להתפתחות חברתית להיות מחובק ולחבק אחרים".
תינוקות נטושים, חולים, או באשפוז ממושך
"יש ילדים עם בעיות רפואיות שננטשים, אך יש גם ילדים בריאים שננטשים, בגלל שיש הורים שאין להם יכולת הורית, המסוגלות ההורית שלהם דלה ולא מאפשרת טיפול בתינוק. זו גם החלטה של משרד הרווחה. יש ילדים בריאים שננטשים לאמהות שנאנסו, או ילדים שנולדים להורים קטינים".
שרצף החיבוק לא ייפגע
"15% מסך הילדים שמטופלים על ידינו ננטשים", אומרת סיון. "אנחנו ב'חיבוק ראשון' גם עוזרים להורים שהילדים שלהם מאושפזים 24/7. ילדים שנמצאים חודשים בבית חולים עקב טיפולים. אנחנו עוזרים לאותם הורים בצורה נקודתית, לשעות מסוימות, או יום מסוים בשבוע, כדי שרצף החיבוק לא ייפגע".
קשיי העמותה
"מרב התקציב של העמותה מוקדש להשתלמויות והכשרות למתנדבים, ליווי והדרכות לעובדות סוציאליות, וגם לצרכים של תינוקות שנמצאים תקופה ארוכה שזקוקים לדברים כדי לקבל תחושה של בית, כמו: שמיכות, בגדים, צעצועים, מגבות, מיטות, סבון וכיו"ב.
נגיף הקורונה שהשפיע על המשק השפיע גם על התרומות לעמותה. אנחנו לא מקבלים תקציב ממשלתי ואנחנו נשענים על תרומות הציבור תרומות של חברות ומשרדים קטנים. כך שגם אנחנו הושפענו ונפגענו בתקופה זו של הקורונה".
מקצצים כמה שיכולים בלי לפגוע בתינוקות
"אנחנו נמצאים בחודש אוגוסט וטרם הגענו לשליש מהתקציב השנתי המתוכנן. אנחנו מקצצים כמה שיכולים בדברים מבלי לפגוע בתינוקות. הכסף שאנחנו צריכים הוא בשביל להכשיר את המתנדבות שמחכות ברשימת ההמתנה 5000 במספר".
מתנדבי חיבוק ראשון
"המתנדבים צריכים להיות מעל גיל 25, שיתחייבו לקבל את כל החיסונים ולהתנדב לפחות פעמיים בשבוע שלוש שעות בשעות הבוקר. כך שזה לא מתאים למי שעובד במשרה מלאה. כרגע אנחנו לא צריכים מתנדבים כי כפי שציינתי יש לנו רשימת המתנה של 5000 מתנדבים שאנחנו צריכים להכשיר. אבל בהחלט אנחנו זקוקים לתרומות".
שמוליק טנלדר, מתנדב בחיבוק ראשון • צפו
סבא שמוליק – מתנדב ב"חיבוק ראשון" (הסרטון באדיבות ידיעות אחרונות וחיבוק ראשון)
כל מי שחוותה אימהות מבינה את העוצמות
דניה מיארה לדרר, בת 59, תושבת חיפה, אם לארבעה, מתנדבת בעמותת 'חיבוק ראשון' בבית החולים רמב"ם בחיפה.
דניה: "פרשתי לגמלאות אחרי 30 שנות עבודה כמנהלת פרסום בחברת החשמל, וחיפשתי משהו לתרום ולהועיל. אחרי הרבה שנים שעקבתי אחרי עמותת 'חיבוק ראשון' ידעתי שזו הבחירה הראשונה שלי וזה מה שאני רוצה לעשות. יצרתי איתם קשר ומאז אנחנו צועדים יחד".
למה דווקא חיבוק ראשון ?
"אחרי שגידלתי בעצמי ארבעה ילדים, חשבתי שיש לי הרבה מה לתת לאותם תינוקות נטושים ושזה באמת תחום שאוכל להועיל בו, בשלבים כל כך קריטיים של חיים שלא מתחילים ממש בטוב".
ספרי לנו על היום הראשון שלך?
"בחודשים הראשונים הייתי חלק מקבוצה שטיפלה בתינוקת שאושפזה בפגייה ברמב"ם. תינוקת שהיתה מאוד פגועה. קשה להסביר את האושר שממלא אותך כשאתה מבין כמה שאותן שלוש שעות, פעמיים בשבוע, כשאתה מגיע ומוציא את התינוקת מהעריסה ומדבר איתה ומלטף אותה ומוודא שהיא אוכלת כמו שצריך. זה משהו שכל מי שחוותה אי פעם אימהות, מבינה את העוצמות שלו, משהו שקשה לתאר – אושר גדול".
מצד אחד את מעניקה אהבה וחום המעניק לך הרגשת סיפוק, אך האם זה לא מהול בעצב כשמדובר בילדים נטושים?
"על עצם הנטישה אין לנו שליטה. אני חושבת שדווקא כמה שהמצב עגום ואכזרי, זה נותן המון כוח להבין כמה הפעילות שלך נחוצה, חשובה וקריטית. הרי אחרת, התינוקות האלה ישכבו על הגב ויבהו בשמיים, ייגשו אליהם פעמיים ביום, רק כדי לחבר אותם להזנה.
בניגוד לתינוקות האחרים מסביב, שההורים שלהם מגיעים, אין מי שיחבק אותם, אין מי שיגע בהם וישיר להם וייתן להם מילה טובה. כשאת יושבת שלוש שעות עם תינוק כזה בידיים, זה נותן עוצמות אדירות. קודם כל התינוק עצמו – אני לא צריכה להסביר את החשיבות של החיבוק והחום לתינוק בשלבים הראשונים של חייו, יש רופאים שייטיבו להסביר את זה. החיבוק הוא משהו מעל ומעבר לכל מה שאפשר לתאר".
כשהילד כל הזמן בבית החולים
"רוב התינוקות בהם אני נתקלתי הם עם בעיות קשות וההורים שלהם נוטשים אותם כי לא מסוגלים להתמודד עם ההשלכות. אבל חשוב לציין כי עמותת 'חיבוק ראשון' נמצאת בשביל ילדים כאלה אבל יש לנו עוד מרכיב שאנחנו מעורבים בו ואלה ילדים שנמצאים באשפוז ממושך ואז אנחנו נכנסים לתמונה כדי לסייע למשפחות ולהוריד מהם קצת עול ולאפשר להם לנשום כשהילד נמצא כל הזמן בבתי החולים.
כבר כמה חודשים אני צמודה לתינוקת שעוברת 4 פעמים בשבוע דיאליזה ואני נכנסת כדי לאפשר להורים להתפנות ולנשום אוויר וגם להיות עם הילדים האחרים שיש להם".
איזה מסר היית רוצה להעביר בתור מתנדבת?
"כשייפתרו בעיות הקורונה הייתי רוצה להתמקד בתחום גיוס אמהות מהחברה הערבית, כי יש לא מעט פעוטות מהמגזר שנמצאים באשפוז ממושך ואני חושבת שבגילים חצי שנה עד שנתיים, מאוד חשוב שמי שנמצא לידם גם ידבר איתם את השפה שלהם ולא יעמיס עליהם את הצורך להבין שפה נוספת.
מאוד הייתי רוצה לראות לידי אמהות מתנדבות מהחברה הערבית. זה ממש חיוני, ולתחושתי הפעילות של העמותה לא מספיק מוכרת בחברה הערבית. אין לי ספק שכמוני יש גם בחברה הערבית שיכולות לתת את התמיכה לפעוטות האלה".
פרטים לתרומות לעמותת חיבוק ראשון:
