"ניתן לסגור את המפעלים המזהמים במפרץ חיפה עד 2025" • דיון בכנסת בנושא הזיהום בחיפה

דיון בנושא מפרץ חיפה – תמונת מצב והתוכניות העתידיות לפינוי המפעלים המזהמים מתקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. עדכונים ודיווחים מהוועדה.

דיון חשוב בנושא מפרץ חיפה – תמונת מצב והתוכניות העתידיות לפינוי המפעלים המזהמים מתקיים בשעה זו (שני 29/6/20) בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל אמרה:

אני מתכוונת להעביר בזמן הקרוב החלטת ממשלה בתיאום עם הגופים הרלוונטיים – משרדי האוצר ורשות מקרקעי ישראל, שלפיה ייקבע מועד לסגירת מתחם בז"ן. זה תהליך שצריך להתחיל מיידית, יהיה הדרגתי, ויסתיים לא יאוחר מ-2030.

הבנתי מהר מאוד שאם אני לא אוביל את הנושא ואדחף אותו – זה לא יקרה. ואם זה לא יקרה – תתרחש קטסטרופה סביבתית וכלכלית. אני מאמינה שבביצוע נכון, התהליך יוביל לתועלות לכל הנוגעים בדבר, כך שכולם ייצאו מורווחים.

גמילת ישראל ממזהמים

הצעד הזה מתכתב עם אג'נדה מרכזית שלנו במשרד: גמילת ישראל משימוש בדלקים פוסילים מזהמים. גם המגמות העולמיות תומכות בכך שהשימוש בתזקיקי נפט יצטמצם משמעותית בשנים הקרובות, כך שלא יהיה צורך ביכולת הזיקוק הקיימת כיום. יש בפינוי המתחם גם היגיון סביבתי וגם היגיון כלכלי.

בכל העולם מבינים…

בכל העולם כבר מבינים: תם עידן הדלקים הפוסיליים. העולם הולך לרכבים חשמליים, לאנרגיות מתחדשות – וגם ישראל. בעידן כזה לא צריך בית זיקוק בחיפה. זה לא יקרה ביום אחד, ואני מודעת למורכבות: יש לתת מענה לסוגיות לאומיות כדוגמת העסקת עובדים, תשתית חליפית לאחסון דלקים, ניפוק, אחסון בנמלים ועוד. אוביל שיח פתוח עם הרשויות המקומיות, ועדי העובדים, התושבים ובעלי העניין השונים.

השרה גמליאל: מדובר בפרויקט לאומי ממדרגה ראשונה. יש לקדם מקומות עבודה חלופיים, לבסס את משק האנרגיה על אנרגיות מתחדשות ולהחליט על הדרכים לחיזוק המטרופולין בחיפה. יהיה גם צורך לשקול תוכניות קיימות – כמו קרקעות הצפון – ולמצוא להן חלופות.

השלכות סביבתיות שליליות

"אני רואה חשיבות סביבתית גבוהה בקבלת החלטה ממשלתית ברורה בעניין עתיד מפרץ חיפה וסיום אי-הוודאות בנושא. הימנעות מהחלטה תגרום לתעשייה לגווע מאליה ותוביל לפגיעה בסביבה ולחוסר יכולת לשקם את הקרקע. במצב כזה, ללא החלטה, יישאר המטרופולין רק עם ההשלכות הסביבתיות השליליות של המפעלים, אבל ללא מנוע לפיתוח. מהר מאוד מתחם בז"ן עלול להפוך להיות למתחם אחסון דלקים, אם לא ננהל את זה נכון".

ג'מילה הרדל ואקים מנהלת אזרחים למען הסביבה:

ברקע ההצהרות ההיסטוריות הבוקר על התכניות לסגירת המפעלים המזהמים במפרץ חיפה, אנחנו לא שוכחים את שאלת הפיצוי לחולי הסרטן ומתכנסים היום עם צוות עורכי הדין למרתון הכנות לדיון בעוד שבועיים ב 14.7 בבית המשפט המחוזי בחיפה שידון בבקשות הסילוק שהגישו המפעלים למחיקת התביעה הייצוגית של עמותת אזרחים למען הסביבה, בטענה שאין עילה לתביעה נגדם. (עמותת אזרחים למען הסביבה)

 ומה עד אז?

בעשור האחרון התרחש שיפור משמעותי בעקבות פעילות ממוקדת של המשרד, שהצליח להוביל לשינוי מגמה ולהפחתה של עשרות אחוזים בזיהום האוויר וכן בסיכונים הסביבתיים. חשוב לשמר את ההישגים שהושגו עד היום ואפילו להעמיק את המגמה הזו. אני מתכוונת להמשיך לפעול בנחישות מוגברת, להגביר את האכיפה ולהמשיך לשים את הדגש על המפעלים וההתנהלות הסביבתית שלהם. לא נאפשר הידרדרות של המצב הסביבתי!

ד"ר רויטל גולדשמיד, מרכז מחקר סביבתי חיפה:

אנחנו מתרגשים לראות כי חזון מפרץ חיפה רוקם עור וגידים אך יודעים כי זה רק תחילתו של הסוף ולפנינו עדיין תהליך מורכב. הרגולטור חייב ללוות את הסגירה באכיפה משמעותית ולא להקל ראש בפגיעות סביבתיות וחריגות מערכי החוק. הממשלה חייבת לוודא כי פינוי התעשיות ילווה בהליכי שיקום הקרקע, שיקום הסביבה בנית עתודות תעסוקה חלופית כדי להבריא את המפרץ.

לא מתאים ל – 2020

"לפני 100 שנה הבריטים מיקמו את בתי הזיקוק בנמל חיפה כנקודת יציאה עם תזקיקים לאירופה. זה כבר לא רלוונטי ל-2020. אני מסתכלת קדימה על העתיד שלנו: אנחנו חייבים להסתכל מה נכון לנו עכשיו עבור מדינת ישראל ועבור הצמיחה של אזור חיפה כמטרופולין ששואב אליו אוכלוסייה, תושבים שרוצים לבוא לשם, ומרחב משגשג.

אני רואה לנגד עיניי את מפרץ חיפה עם תעשיות ירוקות וחדשניות, קלינטק, טכנולוגיות סביבה חדשניות שינצלו את היתרונות של העיר ויהפכו אותה אבן שואבת לצעירים. זה לא חלום! בקרוב זו תהיה המציאות".

פרופ' אבי שמחון לוועדת הפנים והגנת הסביבה:

אפשר וצריך לסגור את מפעלי בז"ן במפרץ חיפה עד סוף 2025. במקום ייצר תזקיקים, ניתן לייבא תזקיקים והעלות למשק תהיה נמוכה יותר, כך עולה מדו"ח מקינזי

רמ"י הציגו לראשונה בוועדה את תוכנית שער המפרץ שיכלול 350,000 תושבים נוסף לתושבי חיפה היום/

תומר חזן, מנקים את מפרץ חיפה:

משבר האקלים מתדפק על דלתותינו ומחובתנו לפעול באומץ על מנת להעביר מן העולם את השימוש בדלקים פוסיליים. הגיע הזמן שמפרץ חיפה ייפרד מתעשיות העבר המזהמות והדועכות ויתקדם לעבר המאה ה21, באופן מקיים, ידידותי לסביבה ותוך דאגה לעובדים. רק כך מפרץ חיפה יוכל להבריא ולשוב ולפרוח.

ישי וולפוביץ, ממגמה ירוקה: "זהו דיון היסטורי עבור כל תושבי מפרץ חיפה שבו לראשונה הוצגה תכנית מפרץ החדשנות בבית המחוקקים. ראש המועצה הלאומית לכלכלה ציין שצריך לסגור את בז"ן סביב 2025. עכשיו, עלינו כציבור לדרוש לוח זמנים ברור ומדויק להוצאת התכנית אל הפועל בהחלטת ממשלה ולהחמרת הפיקוח והאכיפה כנגד המזהמים עד לסגירתם".

"לא די בהוצאת המפעלים המזהמים- יש לעצור ולמתן את הפיתוח הנמלי ולהרחיב את פארק הקישון"

רשות נחל הקישון:

מדובר בצעדים מבורכים ואולם הציעו כי עד שתכנית "מפרץ החדשנות" של רשות מקרקעי ישראל תרקום עור וגידים, יבוצעו כבר כעת פעולות המתכתבות עם חזון התכנית. בראש ובראשונה קבלת החלטה להרחבתו של פארק מורד נחל קישון כדי להעניק ריאה ירוקה משמעותית לתושבי המפרץ. לשם כך צריך לצמצם את השטחים הרבים הסמוכים לקישון ומבוקשים על ידי חברת נמלי ישראל לשמש כמחסנים לוגיסטיים ומשטחי אחסון מכולות. למחסנים הללו ניתן למצוא מיקומים אחרים במפרץ, לאו דווקא בצמוד לנכס המשמעותי של נחל קישון רחב הידיים.

מנכ"לית הרשות שרון נסים:

הוצאת המפעלים וטיפול במפגעים נכונה ומתבקשת, אולם יחד עם זאת, תכנית עמק החדשנות של רמ"י לא מתייחסת לפיתוח הנמלי המואץ, שלו השלכות סביבתיות ובריאותיות. תכנית המתחמים הלוגיסטיים של חברת נמלי ישראל, היא תכנית הפוגעת בסביבת הנחל הרגישה והפארק שאנו פועלים להקמתו ותקבע לדורות מצב בו לא ניתן יהיה להרחיב את הפארק, זאת בנוסף להשלכותיה ההרסניות.

יו"ר הוועדה, מיקי חיימוביץ':

אני מלווה באופן צמוד את המאבק של תושבות ותושבי חיפה והקריות זה תקופה ארוכה. האנשים שחיים בזיהום אוויר מתמיד, באזור שתחלואת הסרטן בו היא מהגבוהות בארץ. הנושא הזה עבורי הוא לא רק נושא סביבתי ובריאותי . אני רואה מול עיני את האנשים, את הילדים, את תושבי העיר היפייפיה שמגיע להם לגדול ולצמוח בביטחון ולכן השאיפה היום בדיון היא קביעת לוח זמנים מוגדר לקידום החלטת ממשלה לפינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה. לפני מספר שבועות היינו עדים לקריסת "הלבניה" שהייתה אחד הסמלים של העיר. ואכן יש משהו סמלי בקריסה הזו שממחיש את השינוי מאז הקמת המפעלים הללו בימי המנדט הבריטי. מפעלים שהיוו מקור לגאווה, לאנרגיה ועבודה בעבר, הפכו בחלוף הזמן לקריה פטרוכימית עצומה בלב אוכלוסייה אזרחית.

הירוקים של חיפה מברכים ומפרגנים על האמירה החד משמעית של השרה גמליאל שבכוונתה לפעול באמצעות החלטת ממשלה לסגירת בז"ן עד 2025:

"זה היה דיון היסטורי ומרגש בועדת הפנים. התאכזבנו לשמוע את ראש העיר גב' קליש אומרת שיש לנו זמן של עוד שלוש וחמש שנים (עד 2030) , מנקודת מבטינו הירוקים של חיפה אין לנו רגע לבזבז, המפעלים צריכים להיסגר כבר אתמול ולאפשר לילדי מטרופולין חיפה לנשום אויר נקי.
בנימה אישית המאבק הסביבתי הסזיפי לסגירת בז"ן רווי אמוציות ואכזבות אבל היום הוא יום חג לכל ארגוני הסביבה ובטח לירוקים של חיפה. עכשיו זה הזמן לקדם את החלטת הממשלה לסגירת מפעלי בז"ן ובנושא זה שוחח יו"ר הירוקים חבר מועצת עיריית חיפה אביהו האן עם שר הביטחון בני גנץ, כדי לקדם החלטת ממשלה בנושא. אנו מצפים מהרשויות הרגולטוריות לדאוג שבתקופת הביניים יצומצם זיהום האוויר שנפלט מהמפעלים ותהליכי הסגירה יקודמו במהרה תחת תכנית לאומית רחבה ותוך דאגה ופתרונות לעובדי המפעלים".

ד"ר ליהי שחר, ראש צוות המתכננים:

במפרץ חיפה יש היום כ-200 מפעלים. אין כוונה לגלח את כל השטח. יש קבוצת מפעלים שמתכוונים לסגור ולא להעתיק. את השאר יש להעביר תהליך התחדשות. מי שיבקש לעבור לדרום, נתמוך בו. אין כוונה להקים קריה פטרוכימית בנגב, בטח לא תעשיות מיושנות. מקורות מזהמים ייסגרו. כל הקריות שמסביב למפרץ מנותקות היום. זו אינה סביבה לבני אדם. אי אפשר ללכת ולנסוע באזור. האזור יהפוך ללב המטרופולין ויחבר את כל הצפון לאזור הזה.

ח"כ תמר זנדברג:

אני שומעת את הצהרות השרה להגנת הסביבה, ואת דברי אבי שמחון, היינו כחולמים. לשמוע שב2025 תיסגר התעשייה המזהמת לטובת אוויר, קרקע ומים ותושבי חיפה והצפון, זה לא פחות מהיסטוריה. למרות שהדרך ארוכה, ואנחנו עוד נחזור לפרוטוקולים לבדוק מה הובטח. שנים ניסינו להסביר כמה התעשייה הזו לא נחוצה למדינה יחסית לנזק שהיא גורמת.

ראש עיריית נשר, רועי לוי:

חייבים להכביד תקנים, להקשות על בז"ן. לגרום להם לסגור. שיפנימו שהם לא רצויים. שיבינו שהם יוצאים מהמפרץ. יש אחדות דעים בין ראשי הערים באזור, שבז"ן צריכים להתפנות, ולמצוא תעסוקה למאות עובדים שחרדים לפרנסתם. לא ניתן לתוכנית לעבור בלי למצוא חלופה תעסוקתית.