אוכמניות כחולות • ד"ר סילביה מנדל – חוקרת מוח

אוכמניות כחולות – תכונות בריאותיות

בשנים האחרונות נהנים הישראלים מנוכחותם של מגוון פירות יער טריים כגון פטל, חמוציות, אוכמניות וחבריהם בשווקים וברשתות מזון, אשר פעם היה תענוג ששמור לארצות אירופיות קרות ולארצות הברית וקנדה. אולם, לאחרונה חלה עלייה חדה בגידול פירות יער בעולם בכלל וגם בשוק הישראלי בשל הביקוש הגובר לפירות הטעימים והבריאים הללו, כמו גם בגלל משיכה מיוחדת לפטל ואוכמניות בקרב קונדיטורים ושפים מובילים. מבין כלל פירות היער, האוכמניות זוכות לתשומת לב ייחודית על ידי מדענים ותזונאים בשל תכונותיהן הבריאותיות וערכיה התזונתיים.

אוכמניות כחולות משתייכות למשפחת פירות היער הגדלים באזורים ממוזגים עם חורף קר. מקורו של שיח האוכמניות (Cyanococcus) הוא בצפון אמריקה כשזאת מהווה כיום יצרנית האוכמניות המובילה בעולם. אוכמניות כחולות גדלות על שיחים והן ובעלות גוון סגול- כחול כהה. שיא עונתם הוא בקיץ בחודשי יוני-יולי. מחקרים רבים בעולם מעידים על רשימה ארוכה של תכונות בריאותיות ביניהן: מניעת תהליכים דלקתיים כמו במקרה של דלקות מפרקים ומחלות לב וכלי דם ומניעת שקיעת שומנים בדפנות כלי הדם (atherosclerosis). מומחי תזונה מציינים את יכולתן של אוכמניות כחולות למנוע התפתחות מחלות ממאירות של דרכי העיכול, חיזוק הראייה, האטת תהליכי הזדקנות ואף צמצם נזקי סוכרת.

מחקרים הראו כי צריכת אוכמניות יומיומית מפחיתה את הסיכוי להתפתחות סוכרת סוג 2, תופעה המיוחסת בין היתר להפחתת תנגודת לאינסולין, שיפור בזרימת דם והורדת נזק חמצוני.
התועלת הבריאותית רחבת ההיקף של אוכמניות כחולות טמונה כנראה בערכיה התזונתיים הגבוהים במיוחד, המרכזיים שביניהם הם: נחושת, אשלגן, מנגן, מגנזיום, ויטמין C, ויטמין K, ומגוון סיבים תזונתיים. הן גם מכילות פטרוסטילבן Pterostilbene), המיוצר על ידי הצמח כדי להתגונן מפני התקפה של פתוגנים כמו חיידקים או פטריות) אשר מסייע לשמירת רמות הסוכר בדם על ידי עידוד יצירת אינסולין וגם מוריד שומנים וכולסטרול בדם.

אוכמניות כחולות מכילות סוכר, אך תכולתן הקלורית נמוכה יחסית לפרי, 57 קלוריות למאה גרמים, והאינדקס הגליקמי נמוך-בינוני (כלומר אינן מקפיצות את הסוכר בדם), מה שהופך אותם לתחלופה מצוינת למנה אחרונה. מעבר לכך, המרכיב באוכמניות שהכי מושך את התעניינות החוקרים, הוא פיגמנט (צבען) בצבע סגול – כחול המכונה אנטוציאנין המצוי בקליפת הפרי (האוכמניות הן אחד מהמזונות היחידים בעולם שצבען כחול באופן טבעי). האנטוציאנין שייך למשפחת הפלבונואידים שהם פיטוכימיקלים (“פיטו” ביוונית פירושו צמח) עוצמתיים מאד כנוגדי חמצון ובמניעת תהליכים דלקתיים. פלבונואידים הם תרכובות שנמצאות בצמחים שיש להם בדרך כלל תכונות אנטי אוקסידנטיות ואנטי דלקתיות חזקות.

אוכמניות כחולות תורמות לשיפור הזיכרון

מומחים מאמינים כי מצבי לחץ ודלקת תורמים לפגיעה קוגניטיבית וכי צריכה מוגברת של פלבנואידים עלולה להקטין את ההשפעות המזיקות. ההשפעות החיוביות של פלבנואידים על מערכת העצבים, במיוחד של אנתוציאנידינים (אנתוציאנין שמחובר אליו סוכרים), הודגמו בהרחבה בבעלי חיים במודלים של הזדקנות ומחלת אלצהיימר. פרופ' ג'ים ג'וזף (ז"ל) וצוות חוקריו מאוניברסיטת ”Tufts, Boston” שבארה"ב נחשבים לפורצי דרך בתחום זה שכן הם הראו לראשונה כי אוכמניות כחולות יכולות לשפר את הזיכרון בבעלי חיים זקנים. לא זאת בלבד אלא שהם הגדילו לעשות ומצאו שלטיפול של חולדות זקנות עם תמצית אוכמניות כחולות מיובשות יש גם השפעות ישירות על המוח, הכוללות עליה בגמישות מוחית ותקשורת עצבית וצמיחה של תאי עצב (נוירונים) חדשים, תהליך הקרוי נוירוגנזה.

קבוצות מחקר נוספות אוששו והרחיבו את הממצאים הנ"ל וכיום הדעה הרווחת בקהילה המדעית היא שלאוכמניות תכונות נוספות מעבר ליכולת אנטי-אוקסידטיבית, ביניהן השפעה נוגדת דלקת והפעלת גנים וחלבונים המעודדים נוירוגנזה (יצירת נוירונים חדשים) באזור ההיפוקמפוס. למה זה חשוב? ההיפוקמפוס מעורב בגיבוש ושמירת הזיכרון לטווח קצר וארוך וידוע שהוא מתכווץ עם הגיל וגם בסטרס מתמשך. זהו גם המבנה שנפגע בין הראשונים בדמנציה ובאלצהיימר יחד עם קליפת המוח הקדם מצחית. בהינתן כי ההיפוקמפוס הוא קריטי לגיבוש זיכרון ולמידה, דור הנוירונים החדשים שנוצרים באזור זה, עשוי להסביר את השיפור בקוגניציה בחיות שטופלו בתמצית אוכמניות כחולות.

מחקרים בבני אדם

הניסויים בבעלי חיים סללו את הדרך לניסויים קליניים בבני אדם, ואכן במהלך שני העשורים האחרונים אנו עדים לכמות מחקרים הולכת וגוברת במטרה להעריך השפעת אוכמניות כחולות על הזיכרון והביצועים קוגניטיביים. בסקירה רחבה שפורסמה בכתב העת המדעי Journals of Gerontology: BIOLOGICAL SCIENCES ב- 2019 נכללו ניסויים אפידמיולוגיים, פרוספקטיביים, פרה-קליניים וקליניים שבדקו השפעת אכילת אוכמניות כחולות על המצב הקוגניטיבי בבני אדם. צורות הטיפול באוכמניות כללו פרי טרי, מיץ, אבקה, תמצית ושייק.

במחקר הגדול ביותר שנכלל בסקירה זו נעשה שימוש בנתונים מ- 16,010 נשים מתוך "מחקר הבריאות של האחיות" ((The Nurses’ Health Study אשר עקב אחר קוגניציה וצריכת תזונה במשך 20 שנה. המחקר התחיל בשנת 1976 כאשר האחיות היו בגילאי 30-55 והן התבקשו למלא שאלון כל ארבע שנים על מזונות שצרכו והרגלי תזונה. בין השנים 1995-2001 יצרו קשר עם הנסייניות כשגילם היה מעל 70 שנה וללא היסטוריה של שבץ מוחי, בכדי להשתתף במחקר טלפוני שהעריך את התפקוד הקוגניטיבי בעזרת שישה טסטים. התוצאות אוחדו לציון גלובלי אחד וציון נפרד עבור זיכרון מילולי, ונקבעה גם הערכה של צריכת פלבנואידים (כולל אוכמניות). הממצאים הראו, לאחר תיקון לגורמים מתערבים (כגון גיל,פעילות גופנית, דיכאון וכד'), שצריכה מוגברת של אוכמניות ותותים עיכבה את ההזדקנות הקוגניטיבית כ- 2.5 שנים.

בשני מחקרים קליניים אקראיים וכפולי סמיות (double-blind) עם מספר משתתפים נמוך בגילאי 60-80 נרשמה תועלת קוגניטיבית קטנה, במיוחד בתחום התפקוד המילולי והזיכרון. בשני מחקרים אחרים אקראיים ובסמיות כפולה בדקו את הפעלת המוח באמצעות הדמיית תהודה מגנטית תפקודית (fMRI) לאחר תוסף אוכמניות. באחד מהם ממצאי fMRI נותחו לפני ואחרי מתן 24 גרם ליום (כ- 1 כוס פרי אוכמניות שלמות) של אבקת אוכמניות או פלצבו ל- 21 מבוגרים עם לקות קוגניטיבית קלה במשך 16 שבועות. למרות עליה בפעילות המוחית במהלך טסט לבדיקת זיכרון עבודה לא נצפה שיפור משמעותי בביצועי המשימה. בדומה, במחקר השני במבוגרים בריאים מעל גיל 65 ביצועי הבדיקה הקוגניטיבית לא הראו הבדל משמעותי בין קבוצות האוכמניות לפלסבו לאחר 12 שבועות.

יש לציין שלמחקרים מספר מגבלות הנובעות מכמה גורמים כגון השוני במשימות לביצוע על ידי המשתתפים בין המחקרים, כמו גם אינטגרציה של מבחנים הבודקים אספקטים מסוימים של ההתנהגות לעומת כאלה הבודקים תחום קוגניטיבי אחד. בנוסף לכך, המינונים של אנתוציאנין נעו בין 1.35 ל- 460 מ"ג במחקרים כרוניים ובין 143 ל 253 מ"ג במחקרים אקוטיים בהם משך המתן היה קצר. יש לקחת בחשבון גם את השוני העשוי לנבוע מתהליכי ייצור החומר בין הניסויים. כרגע התמונה לא שלמה, שכן חסרים מחקרים הבוחנים את השפעות האוכמניות על ילדים, בני נוער, מבוגרים צעירים או מבוגרים בגיל העמידה. השפעות חריפות אובחנו רק אצל ילדים בעוד השפעות כרוניות נבדקו רק אצל מבוגרים.

בראייה כוללת אפשר להסיק מהנתונים שלאוכמניות יש השפעה מתונה חיובית על כמה היבטים של קוגניציה לאורך גילאים מסוימים, במיוחד בתחום התפקוד המילולי והזיכרון המילולי. המחקר הגדול ביותר שנסקר במחקר הבריאות של האחיות, אף על פי שלא היה אקראי או מבוקר כנגד פלצבו, הראה עיכוב בהזדקנות הקוגניטיבית (של 2.5 שנים) בתום מעקב במשך שנים רבות. לסיכום, נדרשים מחקרים נוספים עם מספר גבוה יותר של משתתפים ולמשך זמן ארוך יותר על מנת לבסס את הממצאים.

מסקנות ותובנות לעתיד

מומחים רבים בתחום התזונה וההזדקנות ברחבי העולם ממליצים על אכילת אוכמניות כחלק אינטגרלי של התזונה היומיומית. בהתבסס על המחקרים, המנה המומלצת היא כוס אחת ליום (שווה ערך ל 24 גרם אוכמניות). יש לציין כי המלצת החוקרים הינה אכילת אוכמניות בשלמותן ולא כתוסף שכן לרכיבים התזונתיים השונים עשויים להיות השפעות סינרגיסטיות שניכרות רק בשילובם. נראה שהכול חשוב, כל תרכובת עוזרת לשאת תרכובות אחרות למקומות שונים בגוף, וברגע שמתחילים לבודד אותם, סכום החלקים הוא פחות מהשלם. אכן חומר למחשבה…