כך עולה מדו"ח של משרד הרווחה שפורסם במסגרת הרצאה שהתקיימה במרכז לבריאות הנפש טירת כרמל. בכתות הפוגעניות חברים כ-10,000-15,000 אנשים וכ-1,000 ילדים. מרביתם בני 18-35 משכבות סוציו-אקונומיות בינוניות ומעלה, כ- 70% רווקים, כ- 20% נשואים, והשאר גרושים ופרודים.
מנהלת המרכז לנפגעי כתות, רחל ליכנשטיין מסבירה: "מדובר בתופעה נרחבת במסגרתה רבים מחברי הכתות עוברים ניצול נפשי, מיני וכלכלי, וסובלים מפגיעות נפשיות טראומטיות, פגיעות פיזיות והטלת מומים, פגיעות מיניות, פגיעות חברתיות ומשפחתיות ופגיעות כלכליות משמעותיות. כת איננה אידיאולוגיה, אלא קבוצה מניפולטיבית שמתאגדת סביב מנהיג השולט שליטה מופרזת במאמינים באמצעות תהליכים וטכניקות פסיכולוגיות שהופכות אותם כנועים וצייתנים וגורמות לניצול ושיעבוד החברים בכת לטובת המנהיג".
ליכטנשטיין מנתה שורה של המלצות כיצד להתנהג אל בן משפחה שמנסים להוציאו מכת, ביניהן: להימנע מלהעביר ביקורת, להרעיף תשומת לב ואהבה רבה, להעלות זיכרונות מן העבר כדי להילחם בזיכרונות שתולים, ועוד. היא הוסיפה כי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם תופעת הכתות ולמנוע את התפשטותן היא להתריע מפניהן.
מנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש טירת כרמל, ד"ר צביקה קירש: "מי שפרשו מכתות, ברוב המקרים מפתחים תגובה פוסט טראומטית בעקבות החוויות הקשות שעברו בעת חברותם בכת, מלווה בתסמינים של חרדה ודיכאון. אנשים אלה זקוקים לסיוע נפשי של שיחות ותרופות וגם קבוצות תמיכה הוכיחו את יעילותן. לחלק מנפגעי הכתות יש ילדים ואז הטיפול דורש גם התערבות משפחתית, ולא פעם יש צורך לערב שירותי רווחה, יועצי חינוך ועוד".