טקס הזיכרון לחללי הדקר בשייטת הצוללות במתקן הפולינום בחיפה – יום ד’, 13/6/2018

לוסי פרחי (אמו של יוסי ז"ל) בהפלגה של בני המשפחות לאתר הטביעה של הדקר 2/11/1999

טקס זכרון לחללי הצוללת דקר התקיים בשייטת הצוללות, ביום ד’, 13/6/2018 במתקן הפולינום בחיפה. הטקס הוקדש לציון 50 שנה לאבדן הצוללת דקר, שנעלמה במצולות בינואר 1968. בטקס נכחו משפחות צוללנים ותיקים. וראשי פיקוד זרוע הים ביניהם ראש מטה חיל הים, מפקדי שייטת הצוללות לדורותיהם ומפקד בסיס חיפה. בטקס חולקה מדליה מוזהבת, המחולקת לוותיקי הצוללות אחרי יובל שנים. הפעם חולקה המדליה, בעצב רב למשפחות החללים, במלאת 50 שנים לנפילתם.

טקס הזיכרון לחללי הדקר בשייטת הצוללות במתקן הפולינום בחיפה (צילום – יהודה פרחי)

יהודה פרחי, אחיו של יוסי, שנפל באסון הדקר, סיפר לחי פה:

היה זה טקס רגיש ומרגש, בו הרגישו המשפחות את היד המחבקת של חיל הים ועמותת דולפין – עמותת ותיקי הצוללות. לעת שקיעה, התקבצו בני משפחת השכול, צוללנים ותיקים ולוחמי שייטת הצוללות, למול הים, כדי לזכור את 79 חללי השייטת, שלרגע נדמה כי הגיחו ממצולות לאירוע שכיבד את זיכרם ולאחריו – חזרו למקום מנוחתם- עמוק בים.

וילי בז (מימין) ויהודה פרחי - אחים שכולים במשט הדקר - 8/6/2018 (צילום - יהודה פרחי)
וילי בז (מימין) ויהודה פרחי – אחים שכולים במשט הדקר – 8/6/2018 (צילום – יהודה פרחי)

היה זה אירוע מטלטל מכבד ומחבק משפחות, שכה כמהות לחיבוק, לאחר שמסלול חייהם הוסט מהמתוכנן.

במפגש הסימלי על קו המים הוצגו סרטים קצרים על לוחמי הצוללת דקר וקוים, הנוהג לחלק מדליה מוזהבת לצוללנים -50 שנה אלא, שהפעם המדליה נמסרה למשפחותיהם.
מפגש המשפחות עם ותיקי השייטת הוא הזדמנות לחשוף זכרונות יחידה סודית על אלו שאינם עימנו.

משפחות הנופלים – בהפלגה של בני המשפחות לאתר הטביעה של הדקר 2/11/1999

למשפחות שלא ידעו פרטים על שרות יקיריהם ביחידה מסווגת זו, ניתנה הזדמנות לשמוע על יקיריהם מפי הצוללנים הוותיקים ומסרט שמתעד את הרגעים המרגשים של גילוי שברי הצוללת בעומק של כ- 2900 מ’.

 

"השובבים" תמונות חללי הדקר. משמאל - יוסי פרחי ז"ל (צילום - יהודה פרחי)
“השובבים” תמונות חללי הדקר. משמאל – יוסי פרחי ז”ל (צילום – יהודה פרחי)

 

היום, לאחר 50 שנה, המשפחות מנסות לשמר את הקשר ביניהן, לאחר שדור ההורים עובר מן העולם, בקבוצת קשר ששמה “כשהדולפין מחבק את הדקר”. חברי הקבוצה הם חברי עמותת דולפין – ותיקי שייטת הצוללות ומשפחות הדקר.

יוסי פרחי ז”ל מספר בהקלטה נדירה, על החוויות בצוללת דקר

 

יוסי פרחי, מחללי הדקר, מנגן ושר

 

כתבת ערוץ “כאן” עם חברי הצוות של הדקר שירדו מההפלגה ברגע האחרון

 

תמונות נוספות מהטקס – 50 שנה לנפילתם של צוללי הדקר

(צילום – יהודה פרחי)

מוטי אבן חן, חבר עמותת דולפין במשט הדקר - 8/6/2018 (צילום - יהודה פרחי)
מוטי אבן חן, חבר עמותת דולפין במשט הדקר – 8/6/2018 (צילום – יהודה פרחי)
מפקדי חיל הים בטקס הזיכרון לחללי הדקר בשייטת הצוללות במתקן הפולינום בחיפה (צילום – יהודה פרחי)

 

סמל לזכר צוללני הדקר (צילום – יהודה פרחי)
צוללת חדישה של חיל הים במשט הדקר - 8/6/2018 (צילום - דליה גרוסמן)
צוללת חדישה של חיל הים במשט הדקר – 8/6/2018 (צילום – דליה גרוסמן)
בני משפחות החללים במשט הדקר מול חופי חיפה (צילום – יהודה פרחי)
גשר הפיקוד של צוללת חיל הים – במשט הדקר 8/6/2018 (צילום – יהודה פרחי)
תמונות חללי הדקר (צילום – יהודה פרחי)
טקס הזיכרון לחללי הדקר בשייטת הצוללות במתקן הפולינום בחיפה (צילום – יהודה פרחי)
בכירי חיל הים בהפלגה של בני המשפחות לאתר הטביעה של הדקר 2/11/1999. מימין - תא"ל מומו כהן (צילום - ישראל בר-ישי ז"ל)
בכירי חיל הים בהפלגה של בני המשפחות לאתר הטביעה של הדקר 2/11/1999. מימין – תא”ל מומו כהן (צילום – ישראל בר-ישי ז”ל)
לוסי פרחי (אמו של יוסי ז"ל) בהפלגה של בני המשפחות לאתר הטביעה של הדקר 2/11/1999 (צילום - ישראל בר-ישי ז"ל)
לוסי פרחי (אמו של יוסי ז”ל) בהפלגה של בני המשפחות לאתר הטביעה של הדקר 2/11/1999 (צילום – ישראל בר-ישי ז”ל)
זר לזכר הנופלים בהפלגה של בני המשפחות לאתר הטביעה של הדקר 2/11/1999 (צילום - ישראל בר-ישי ז"ל)
זר לזכר הנופלים בהפלגה של בני המשפחות לאתר הטביעה של הדקר 2/11/1999 (צילום – ישראל בר-ישי ז”ל)
סמל זיכרון לחללי הדקר שהופק לרגל יום הזיכרון - 18/4/2018
סמל זיכרון לחללי הדקר שהופק לרגל יום הזיכרון – 18/4/2018
סמל זיכרון לחללי הדקר שהופק לרגל יום הזיכרון - 18/4/2018
סמל זיכרון לחללי הדקר שהופק לרגל יום הזיכרון – 18/4/2018
מדליה – 50 שנה לנפילתם של צוללי הדקר (צילום – יהודה פרחי)
הגיבו כאן לכתבה

תגובה
  1. עוז ישראל לישראלים אמר/ה

    הסיפור שלא סופר עד היום על הצוללת דקר.
    זה קרה ב- 28.5.1999 כאשר קיבלתי הודעה מחבר שהגיע לארץ מקנדה, ושאל אותי באם נוכל להיפגש במסעדת הקדרים שבחוף דדו לפגישת עסקים.
    כמובן שתשובתי היית חיובית, והגעתי לפגישה.
    התחלנו לשוחח על נושאים שונים בכללי, ותוך כדי השיחה קיבלתי צלצול בנייד שלי, וזבו חברי היה מצידו השני של הקו.
    (להזכירכם שזבו היה קצין המכונה של הצוללת דקר שהועבר לצוללת “דולפין” יום לפני עזיבתה של הצוללת “דקר” את נמל פורטסמות באנגליה)
    באותה שיחה טלפונית נשאלתי ע”י זבו היכן שאני נמצא, ומסרתי לו שברגעים אלו אני יושב עם חבר מחו”ל בשיחת עסקים, ותגובתו של זבו הייתה שהוא מגיע להיפגש איתנו.
    זבו אכן הגיע למסעדה התחלנו לאכול את ארוחת הצהריים. בגמר הארוחה זבו מסר לי שהוא חייב לנסוע לביתו משום שמשפחתו מכינה קבלת שבת, ובאותם רגעים מסרתי לזבו שאת כל הזמנת הארוחה אני כבר אשלם.
    זבו התרומם מכסאו וניגש לשלם למלצר על אף שברצוני היה לשלם עבור אותה הארוחה, תוך כדי זאת שהוא התמהמה בקצת עם המלצר, נשאלתי ע”י חברי מקנדה אודות זבו, ועניתי לו שזבו הוא מניצולי הצוללת דקר, ונעניתי שלחברי מקנדה ישנו מכר נוסף שהוא ניצול דקר, והוא הורד מהצולל בעת עגינתה בגיברלטר ! מיד הזעקתי את זבו לשולחן, והתחלנו לשוחח על הצוללת דקר ועל ההינצלות של שניהם ! בגמר הפגישה יצאנו איש איש לביתו, וכאשר הגעתי לביתי ופתחתי את דלת הכניסה, נשמע צלצול בטלפון, ניגשתי לענות, ובצידו השני של הקו היה חברי מקנדה, ובהתרגשות בלתי רגילה, נאמר לי שבאותם רגעים שהתחלתי את השיחה הל הצוללת דקר, הודיעו ברדיו ובטלוויזיה על הימצאותה של הצוללת בקרקעית הים. התקשרתי מיד לזבו לפשר העניין והוא לא יכול היה לענות, אך מרוב התרגשות הוא מסר לי שהוא בדרכו להתראיין באולפני חיפה לרדיו ולטלוויזיה !
    ומכאן החל העניין להתגלגל למקרים נוספים שאינם ברורים לי עד היום !
    עברו מספר שנים לאחר המקרה, ושוב הגעתי למסעדת הקדרים כפי שמדי ימי שישי נפגשתי עם כל חברי במאין פרלמנט שכזה, והפעם הגעתי עם מוצר חדש בעולם להגנה עצמית, וברצוני היה לבדוק את הדופק ( מאין בדיקת שוק ראשונית שכזאת) אצל חברי, באם הנושא מוצא חן בעיניי או ?
    תוך כדי ההסבר שלי לחבריי, התיישב לו זוג מבוגרים בשולחן לצידנו, ותוך כדי ההסבר שלי על המוצר, הרגשתי שאשתו נועצת בי את עיניה, וכאחד שלא מתבייש כל כך מהר, שאלתי אותה לפשר המבט שלה אלי, באם זה בגלל היופי שבי ? או בגלל שההסבר שלי מוצא חן בעיני, או בגלל שהמוצר מעניין אותה, ותשובתה לא איחרה להגיע, ונאמר לי שהיא מוכנה לעסקת חבילה, כמובן שתשובתי הייתה ישירה , ולאחר שאסיים את תיאור המוצר בפני חבריי, אגיע גם לשולחנה. וכך קרה, התיישבתי לידם, ונכנסנו לשיחה מעניינת שבה התברר לי שבעלה סמנכ”ל בתי הזיקוק של חיפה, ובנוסף לכך שהיא מורה לפרהפסיכולוגיה, והיא גם אחות של שדרן הטלוויזיה המפורסם מאותם ימים, ששמו היה חיים גיל ז”ל (עם הכובע) שהופיע אז מדי יום ששי עם סיפורים מעניינים אודות אנשים מהישוב.
    תוך כדי שיחתנו הרגשתי חובה אישית לשוחח עם אותה מורה על מקרים כה מיוחדים שקרו לי בחיי, ועד היו לא מצאתי ולא הצלחתי לקבל תושבה, ואלי אצלה אמצע משהו שיספק את רצונותיי להבין ולדעת. ואז התחלתי לספר לה שאשתי נולדה בשבדיה ואני יליד הארץ, וללא כל סיבה יצא לנו שתאריך הלידה שלנו ממה זהה 8/4 !!
    מקרה נוסף שבכל המספרים שלי מופיעות הספרות 43 – אני יליד 43, מספר הנעלים שלי 43, זכיתי במפעל הפייס בהגרלה הגדולה כאשר 2 המספרים האחרונים היו 43, הפרש הגילים שלי ושל אשתי הם 7 שנים ושוב אנחנו חוזרים ל 43
    כאשר 4+3 = 7
    קטע מעניין נוסף שבתי הקטנה נולדה ב – 11/9 מגדלי התאומים נפלו, וקטע מעניין נוסף שהורי התגוררו ברח’ יזרעל (כספי) 10 בשכונת בת גלים, אני וורנר יליד גרמניה, ואמי רחל ילידת נס ציונה -ישראל, ומעלינו התגוררה שכנים מקסימים שהיו חבריהם של הורי ז”ל ולבעל קראו וורנר יליד גרמניה ולאתו קראו רחל ילידת הארץ !
    וכך בהמשך מתן הדוגמאות על המקרים המוזרים שקרו בחיי, החלטתי לחזור לסיפורה של הצוללת דקר, והתחלתי להעלות בפניהם את הסיפור שלי, ולקראת סיומו של הסיפור על הצוללת “דקר”, הופיע לפתע וללא כל תיאום אתי חברי זבו קצין המכונה של הצוללת “דקר” כאשר הוא נכנס למסעדה לבוש עם חולצה לבנה ועליה מוטבע סמלה של הצוללת “דקר” !
    כל האנשים שנכחו באותו מעמד נעמדו פעורי פה, ואל יכול לעכל את כל מה שקרה באותם צהרי יום הששי !
    מתברר וללא כל ידיעה שבאותו יום שישי היה גם יום הזיכרון למציאתה של הצוללת “דקר” !
    יום ששי חלף ושבת חלפה, וביום א” אני נוסע למשרדי ובכניסתי לחדרי אני קורא למזכירתי ומבקש ממנה לשבת ולשמוע את סיפורי המיוחד, ובסיומו של סיפורי, אני רואה דמעות בעיניה של מזכירתי והתרגשות בלתי רגילה, ואז השאלה שכה מתבקשת מה קרה לה? ותגובתה היתה – אני בשוק של ממש , משום שאני מתגוררת ברח’ אח”י דקר !
    אז מה עוד ניתן להוסיף ולומר ?

הגיבו כאן לכתבה

תודה על המשוב. לאן תרצו להמשיך מכאן?

  1. להגיב לכתבה
  2. לדף הבית של חי פה
  3. למדור תרבות ואירועים בחיפה
  4. סגור והמשך בכתבה זו