התנגדות עיריית חיפה ל חפ/חפאג/1200/ב
מגיעה לדיון בועדת המשנה של הועדה המקומית ב 29.10.2012.
מצרף את הנוסח המלא של ההתנגדות שתובא לדיון.
אשמח לקבל תגובות מקצועיות לגבי נושאים שלדעתכם חסרים, נושאים בעייתיים ( לדוגמא סעיף ג " הסדרת בינוי קיים " ) וכל נושא משמעותי שעולה על דעתכם בהיבטי ההתנגדות .
בברכה
אביהו האן
חבר מועצת עיריית חיפה
סיעת " הירוקים של חיפה "
Email: [email protected]
קישור למיניסייט הראשי אודות פרטי התכנית: תכנית הכפלת שטח בתי הזיקוק בז"ן פי 4 – חפאג/1200/ב
תכנית מתאר מקומית: חפ/חפאג/1200/ב
סדר יום לועדת המשנה של הועדה המקומית ישיבה מספר: 89 בתאריך: 29/10/2012
שם: שטח בית הזיקוק לנפט ומפעלים שכנים, מפרץ חיפה
בעלי ענין :
יוזם: בתי זיקוק לנפט בע"מ ואחרים
עורך: אדר' צ.מוססקו
בעלים: בתי זיקוק לנפט בע"מ ואחרים
מ ט ר ת ה ת כ נ י ת: תכנית מתאר מקומית, חפא"ג 1200/ב': מתחם בתי זיקוק לנפט מפרץ חיפה
יזם התכנית: בתי הזיקוק לנפט בע"מ
עורך התכנית: צ.מוססקו אדריכל ומתכנן ערים
שטח התכנית: 2,633.5 דונם בתוך מתחם בז"ן, בו פועלים בתי הזיקוק וכן ארבעה מפעלים נוספים: גדיב, כרמל אולפינים (כאו"ל), שמנים בסיסיים חיפה (שב"ח) וחיפה כימיקלים. שטח זה מצוי בתחום השיפוט של עיריית חיפה ובמרחב התכנון של הוועדה המקומית המשותפת לתכנון ולבניה-מתחם בז"ן.
מטרת התכנית:
א. קביעת יעודי קרקע לתעשיה עם הנחיות מיוחדות והוראות והנחיות ליעוד זה בשטח התכנית.
ב. קביעת הנחיות להגנה על איכות הסביבה וצמצום סכונים.
ג. התווית רצועות תשתית וקביעת הוראות לאופן השימוש בהן.
ד. קביעת הוראות לשימור
ה. קביעת רצועות ירוקות לאורך נחלי הגדורה והקישון.
ו. קביעת הנחיות לנגישות למתחם.
רקע כללי:
החל משנת 2004 החלה בז"ן לקדם את תכנית המתאר חפא"ג 1200ב', שהינה בסמכות ועדה מחוזית . ההחלטה על הפקדת התכנית בתנאים נתקבלה בוועדה המחוזית באוקטובר 2008, כאשר בהמשך נתקיימו ישיבות נוספות של הוועדה המחוזית , האחרונה שביניהן בתאריך 13.9.11, במסגרתה עודכנו תנאי ההפקדה.
התכנית הקודמת אשר חלה על המתחם, ג/1200, אותה יזמה הוועדה המחוזית הופקדה בשנת 1988 ואושרה במאי 1990, לאחר דיון בהתנגדויות, אך מאחר ולא פורסמה למתן תוקף מוגדרת כמופקדת בלבד.
הפקדת התכנית על ידי הוועדה המחוזית: התכנית פורסמה להפקדה ברשומות בתאריך 6.8.12 ובעיתונות בתאריך 27.7.12. כאשר המועד להגשת התנגדויות הוארך בחודש נוסף, עד ליום 30.10.12 על פי החלטת וועדת המשנה של הוועדה המחוזית מיום 11.9.12, וזאת בעקבות פניית עמותת אדם טבע ודין ועיריית חיפה.
הערות צוות משרד מהנדס העיר:
צוות מהנדס העיר בדק את התכנית על נספחיה והעביר הערותיו במסגרת ישיבות עבודה שהתנהלו בוועדה המחוזית במהלך חודשים אוגוסט-ספטמבר 2011. מאחר ולא כל ההערות שניתנו במהלך אותן ישיבות נתקבלו ע"י הועדה המחוזית, והואיל וצוות מהנדס העיר סבור כי לא נלקחו בחשבון כל הנושאים, ועל כן יש להגיש התנגדות לתכנית.
התנגדות לתכנית חפא"ג 1200ב', מטעם עיריית חיפה והוועדה המקומית לתכנון ולבניה חיפה
כללי:
1. בקשה למינוי חוקר לדיון בהתנגדויות
נוכח המורכבות הסביבתית והתכנונית של מתחם בז"ן ובהתחשב במיקומו הרגיש בצמידות לשימושים עירוניים ולנחלים אנו מבקשים למנות חוקר, בעל מומחיות בתכנון ובסביבה, אשר ידון בהתנגדויות באופן מעמיק.
2. א. מתחם בז"ן מוגדר בתמ"א 30 תכנית מתאר ארצית לדרום מפרץ חיפה כ-"מכלול תעשייה ותשתיות" ובתמ"מ 6 תכנית מתאר מחוזית למחוז חיפה "כאזור תעשיה מיוחד" ובתור שכזה הוא מהווה אחד ממוקדי התעסוקה החשובים באזור חיפה והצפון, ומעסיק מספר רב של עובדים הן באופן ישיר והן באופן עקיף.
ב. בפני עיריית חיפה ניצב חזון לשינוי פני מפרץ חיפה והפיכתו מ"החצר האחורית" של מטרופולין חיפה ל"חצר הקדמית". לחזון זה שותפים גם מנהל התכנון והמשרד להגנת הסביבה והוא הוטמע בתכניות הארציות והמחוזיות, לרבות בתמ"א 30 ותמ"מ 6. בהתאם לתכניות אלו דרום מפרץ חיפה הופך להיות ליבת הגלעין המטרופוליני, עם שמושים אורבניים ומוקד פעילות כלכלית מודרנית תוך יצירת רצף אורבני הקושר בין חיפה והקריות. לשם יישום חזון זה נעשים כיום מאמצים רבים לשיפור פני המפרץ, לרבות השקעות עצומות בתחבורה ציבורית ותשתיות.
.
ג. לאור זאת, מיקומו של מתחם בז"ן בלב ליבת המטרופולין ובצמידות לשימושים אורבניים ופארק מחייבים להחיל עליו הוראות תכנוניות, סביבתיות ובטיחותיות מחמירות על מנת לאפשר לכל שימושים האורבניים המשך פיתוח בהתאם לחזון מפרץ חיפה.
ד. ההתנגדות להלן כוללת דרישה למגבלות קפדניות, אשר יבטיחו צמצום מתמיד בהשפעות הסביבתיות ושמירה על ההישגים שהושגו בתחום וכן דרישה לצמצום ובקרת סיכונים, שיבטיחו תנאים נאותים לפיתוח האזור כמוקד המטרופולין.
בכלל זה יש לקבוע מגבלות נוספות בנושאים העקרוניים הבאים:
א. שיפור איכות האויר
1.צמצום בועת זיהום האויר
א. דרישתנו היא שהתכנית תשמר את ההישגים שהושגו עד כה בצמצום הפליטות ממתחם בתי זיקוק ואף תתווה דרך להמשך צמצום בועת זיהום האויר. רף הייחוס צריך להיות רמת הפליטות המושגת לאחר הפעלת מתחם בז"ן בגז טבעי ויישום כל דרישות המשרד להגנת הסביבה ביחס לאיכות האויר ועמידת המתקנים הקיימים בדרישות BAT. אין לאפשר תוספת פליטות על חשבון ההישג שהתקבל עם הפעלת המתחם בגז טבעי.
ב. יש להוסיף להוראות התכנית הגדרה כמותית של רמת הפליטות המירבית המותרת במתחם, אשר תתבסס על מצב הפליטות המושג בהפעלת המתחם בגז טבעי ויישום כל השיפורים הטכנולוגים הנדרשים על ידי המשרד להגנת הסביבה בנושא איכות אויר.
אין להסתפק בעמידה ב"ערכי איכות אויר",כפי שהוגדרו בחוק אויר נקי שכן בשנים האחרונות ריכוזי המזהמים הנמדדים בחיפה נמוך מערכים אלו, וההשלכה האפשרית של עמידה ב"ערכי איכות אויר" הינה הרעה באיכות האויר בחיפה.
ג. בתכנית המוצעת , סעיפים 6.1.2 ג' ו- 6.1.3 מאפשרים תוספת של מתקנים שיש בהם כדי להביא לתוספת של פליטות לאויר ובתנאי שהתוספת לא תגרום לחריגה חזויה בערכי איכות אויר.
התיקון המוצע: תנאי להיתר בניה למפעלים או מתקנים המהווים או עשויים להוות מקור לפליטת מזהמים הוא הגשת תכנית לרבות לו"ז לצמצום פליטות ממתקנים אחרים במתחם, מעבר לדרישות המשרד להגנת הסביבה בצו האישי, כך שסך הפליטות מהמתחם לא יגדל ואף יצטמצם.
2. דלקים חלופיים
בתכנית המוצעת סעיף 6.1.2. ב יש הבחנה בין שלוש תקופות זמן : מתקנים שנבנו לפני שנת 2008, מתקנים שנבנו בין 2008 להפקדת התכנית ומתקנים חדשים שיוקמו לאחר הפקדת התכנית.בהתייחס לשימוש בדלקים חלופיים. אנו מתנגדים להבחנה ודורשים לקבוע כי כל המתקנים בבז"ן יפעלו על גז טבעי או שווה ערך מבחינת פליטות. יש לקבוע כי תוך שנה מיום אישור התכנית על המפעלים במתחם להגיש לוח זמנים להסבת כל המתקנים שאינם ערוכים לפעול בגז טבעי, לשימוש בגז טבעי או שווה ערך, ולקבל על כך את אישור המשרד להגנת הסביבה.
ניתן יהיה להחריג מצב היפוטתי של יישום טכנולוגיה חדשה שתאפשר הפחתת פליטות שמקורן ב דלקים מזהמים כך שסך פליטת המזהמים תשווה לפליטה שהיתה מתקבלת עבור שריפה של גז טבעי.
3. תגבור מערך הניטור
מערך ניטור מזהמי אויר של איגוד ערים להגנת הסביבה מבוסס בעיקרו על מזהמים משריפת דלקים. בין השימושים המותרים במתחם עפ"י סעיף 4.1 לתקנון התכנית נכללים גם מפעלי פלסטיקה,כימיקלים ודשנים שונים, שלהם פוטנציאל פליטות של מזהמים נוספים לאויר.
על כן , מוצע לקבוע במסגרת התכנית, כי על המפעלים לממן הקמת מערכות ניטור נוספות לגזים שאינם נמדדים כיום. המערכת תוקם ותופעל ע"י איגוד ערים לאיכות הסביבה, במימון מפעלי מתחם בז"ן. המערכות שיותקנו יתבססו על הטכנולוגיה הטובה ביותר שתהיה זמינה בעת הקמת המערכת והמידע שיאסף יהיה פתוח וזמין לציבור.
ב. מניעת סיכונים מחומרים מסוכנים
1. איסור הטלת סיכונים מחוץ לגדר המפעל
א. על התכנית לקבוע באופן מפורש כי הסיכונים מהמתחם לא יחרגו מחוץ לגדר המפעל, בין ביחס לבניה חדשה ובין ביחס לבניה קיימת.
ב. בהתייחס למתקנים קיימים: במידה וקיימים מתקנים המטילים סיכון על רצפטור ציבורי קיים או מתוכנן, על המפעל להכין תכנית לצמצום הסיכון, לרבות לו"ז, באופן המבטיח שלא תהיה חריגה של סיכונים מחוץ לגדר המפעל , ותשמר מדיניות מרחקי ההפרדה , כפי שנקבעה על ידי המשרד להגנת הסביבה (תיקון להוראת סעיף 6.2.2.5 (א)(3) לתקנון התכנית) באופן שיאפשר המשך פיתוח אורבני .
ג. נוכח האמור בסעיף 6.2.2.5 (א)(3) לתקנון התכנית, ביחס לאפשרות להטיל מגבלות כלשהן מחוץ למתחם עת מתבקש שדרוג מתקנים קיימים – אנו מבקשים כי תנתן הבהרה חד משמעית על ידי נציג המשרד להגנת הסביבה ביחס לקיומם של סכונים מחוץ לגדר המפעל במצב קיים ולבטל את האופציה להטלת מגבלות מחוץ למתחם במקרה של שדרוג מתקן/מפעל קיים.
2. גפ"מ – נושא חוות הגפ"מ באזור חיפה והצפון מטופל במסגרת תמ"א 32 ד' תכנית מתאר ארצית למשק הגפ"מ באזור הצפון, הנמצאת בהכנה. במהלך הדיונים בתכנית קבעה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה כי בליבת המטרופולין תתאפשר רק חוות גפ"מ אחת. כיום ישנה חווה טמונה של בז"ן בנפח 1500 טון בתחום חפאג/1200 ב' ובנוסף קיימת חוות גפ"מ בקרית אתא ליד בז"ן. המועצה הארצית קבלה החלטה לאפשר קיומה של חוות הגפ"מ בקרית אתא באופן זמני למשך 15 שנים נוספות. רק לאחר שחוות הגפ"מ בקרית אתא תועתק לאתר חלופי במחוז צפון יבשילו התנאים לאתר באזור הליבה.
סעיף 4.1.1. הדן ביעודי הקרקע והשימושים המותרים באזור תעשיה עם הנחיות מיוחדות מאפשר "אחסון תפעולי של גפ"מ – (סעיף ג') וכן "צנרת מסופים לשינוע ולניפוק דלקים וגפ"מ" (סעיף ה).
הוראות סעיפים אלה מאפשרות לכאורה להקים חוות גפ"מ נוספת במתחם בז"ן בניגוד להחלטה על אתר גפ"מ אחד בליבת המטרופולין.
על כן יש לסייג הוראת סעיפים אלה ולקבוע כי לא תותר תוספת חוות גפ"מ בשטח התכנית מעבר לחוות הגפ"מ הקייימת הטמונה.
3. מיגון
מתחם בז"ן כולל בתוכו פעילויות שמשום חיוניותן צפויות לפעול גם בעת מלחמה. היות ופעילויות אלה כרוכות בחומרים מסוכנים, הן עלולות להוות מטרה אסטרטגית לעת מלחמה. צנרות החומרים המסוכנים במתחם כמו גם המתקנים השונים אינם ממוגנים ולכן הם חשופים בעת מלחמה לטילים וסיכונים מלחמתיים אחרים.
לאור הסיכון בעת מלחמה נדרש לקבוע בהוראות התכנית כי מתקני החומ"ס בתחום התכנית ימוגנו כנגד סיכון מלחמתי. כמו כן צנרות החומ"ס יועתקו למנהרות תשתיות, ועד להקמתן ימוגנו הצינורות כולל גשרי הצנרת כנגד פגיעה מלחמתית.
ג. הסדרת הבינוי הקיים, זכויות בניה, מתן שיקול דעת לועדה המשותפת , ועדה מקומית חיפה ושיתוף הציבור
1. המטרה המרכזית של התכנית הנוכחית צריכה להיות התאמת המתקנים הקיימים לטכנולוגיות מיטביות זמינות ( BAT) ולצורך כך יש לאפשר זכויות בניה להקמת מתקנים סביבתיים חדשים, הכנסת שיפורים טכנולוגים במתקנים קיימים ולשם הקמת מתקנים חדשים המותאמים לטכנולוגיה עדכנית מיטבית במקום מתקנים קיימים.
אנו דורשים שכל בקשה לתוספת זכויות בניה להקמת מתקני ייצור, שאינם מיועדים לאחת משלוש המטרות שצויינו לעיל, תחייב הכנת תכנית מתאר מפורטת שתידון גם בוועדה מקומית חיפה.
2. ליגליזציה למתקנים/מבנים קיימים
יש לקבוע במסגרת התכנית חובה להכשרת המבנים הקיימים במתחם , לגביהם לא הוצא היתר בניה עד למועד הפקדת התכנית, לרבות הצגת לוחות זמנים להוצאת ההיתרים וזאת בכפוף לעמידתם בדרישות סביבתיות בטיחותיות וסיכונים ססמיים , על פי דרישות התכנית, ודרישות המשרד להגנת הסביבה ושאר הגורמים הרלבנטים.
יש לעגן במסגרת התכנית בנוסף לחובת תשלום היטל השבחה על פי דין, אף את החובה לשאת בתשלום היטלי פיתוח.
3. בסעיף 4 לתקנון התכנית – אשר קובע יעודי קרקע ושימושים יש להוסיף סעיף כללי בדבר שקול הדעת של הוועדה המשותפת והועדה המקומית חיפה לאשר הרחבת שימושים קיימים ו/או שימושים חדשים, בהתחשב ברשימה הרחבה ביותר של שמושים המותרים על פי תכנית זו.
ניסוח מוצע לסעיף כללי זה – "מתן היתר בניה להקמתם של מבנים ומתקנים חדשים ו/או הרחבה של מבנים ומתקנים קיימים , עבור אחד או יותר מן השימושים המותרים על פי סעיף זה , יהיה כפוף לבחינה ואישור של הוועדה המשותפת והועדה המקומית חיפה, אשר תהיה מוסמכת לאסור פעילות מסויימת, או לקבוע מגבלות בעניין סוגי חומרים וכמויות,מנימוקים תכנוניים סביבתיים ובטיחותיים".
4. אופן חישוב זכויות הבניה וקביעת מגבלות בניה:
זכויות הבניה המוצעות בתכנית גבוהות ואין לאפשרן באופן גורף וללא קביעת פירוט. על כן יש לפעול כדלקמן:
א. יש לפרט בטבלת השטחים בתקנון או בנספח נפרד את הנתונים הבאים:
סך השטח הבנוי נכון למועד הפקדת התכנית , לפי חלוקה למבנים ומתקנים +מיכלים וכן את התכסית הכוללת של הבינוי הקיים, בכל אחד מתאי השטח , תוך ציון התכסית של המבנים בלבד. יש לציין בנוסף את שטח תכסית של הדרכים הפנימיות (אשר אינן מוגדרות בתכנית ואינן נלקחות בחשבון בעת חישוב שטח המתחם).
ב. בהתחשב בנתונים שיוצגו בסעיף א' יש לבחון מחדש את נושא אחוזי הבניה המותרים והתכסית הכוללת המותרת בכל אחד מתאי השטח.
ג. טבלה 5 בתקנון התכנית – מגבלת הגובה למבנים (25 מ' ב-6 קומות בתחום מגבלות הבניה ו-גובה עד 40 מ' ב-11 קומות) – יש לשנות את מגבלת הגובה ולהתאימה להוראות תכנית ג/1200 , היינו גובה מכסימלי אחיד עד 3 קומות או 12 מ' ומרחק בין מבנים …. (3 מ' לפחות לפי התכנית החדשה ולפי ג/1200 6 מ').
ד. בהערה המופיעה בכוכבית בסוף טבלה 5, ביחס לתנאים לאישור מתקנים ומיכלים, הקשורים לתהליך הייצור – יש להוסיף ולעגן מתן שקול דעת לוועדה המשותפת ולוועדה מקומית חיפה, לשקול שיקולים תכנונים רלוונטים בטרם תחליט אם לאשר מתקן ייצור נוסף/הרחבת מתקן קיים, על מנת שלא תשמש כחותמת גומי בלבד, ולהדגיש כי בין מגבלות הבניה, יש לקחת בחשבון גם מרחקי בטיחות הנדרשים בין מתקן למתקן ולמתקנים הגובלים במתחם.
ד. מטרדי ריח
מטרדי ריח הינם מטרד הפוגע בפיתוח שימושי קרקע אורבניים במפרץ חיפה ולכן יש לחדד בהוראות התכנית את הדרישות למניעת מטרדי הריח הקיימים ולהבטיח מניעת מטרדי ריח בעתיד.
1. יש לבחון מחדש את ההגדרה כי מפעל או מתקן בתחום התכנית לא יגרום למטרדי ריח בלתי סבירים (סעיף 6.1.2.ה לתקנון), שכן מונח זו אינו מדיד וישים ובפרט כאשר מדובר במפעל או מתקן חדש בתחום התכנית (סעיף 6.2.2.1 ). אין לאפשר מטרדי ריח החורגים מהמתחם לסביבה.
2. סעיף 6.2.2.1.ב. – מצב קיים – יש להוסיף כי התכנית , הכוללת לו"ז, לטיפול במקורות ריח קיימים שעל כל מפעל להגיש בתוך חודשיים ממועד אישור התכנית,לכל המאוחר, תוגש לאישור המשרד להגנת הסביבה ולוועדה המקומית המשותפת. הלו"ז יצטרך להתאשר אף על ידי הוועדה המקומית המשותפת והועדה המקומית חיפה, כאשר תנאי להוצאת היתרי בניה למתקנים ומיכלים, כמפורט בסעיף 6.1.3, יהיה יישום התכנית בפועל , בהתאם ללו"ז שיאושר ע"י הוועדה המקומית המשותפת והועדה המקומית חיפה.
ה. טיפול בקרקעות מזוהמות
מהות ההתנגדות
1. סעיף 6.2.2.3 להוראות התכנית עוסק בהוראות למניעת זיהום קרקע ומי תהום ממיכלי דלק, צנרת ומתקני ייצור. הסעיף אינו מטפל בנושא איתור וטיפול בקרקעות המזוהמות הקיימות היום במתחם. יצויין כי קרקעות מזוהמות עשויות להוות מקור לנידוף מזהמים לאויר, וכן סחיפה של קרקע מזוהמת בעת שטפונות עשויה לגרום לנדידת זיהומים לנחלים. יש לציין כי בעת השטפון שארע בתחילת שנות התשעים הוצפו שטחים נרחבים במפרץ חיפה והציפו מזהמים שמנוניים שהתפזרו עם המים והצטברו על קירות מבנים וגשרים בשטחי מפרץ חיפה. על כן נדרש טיפול מקיף גם בנושא הקרקעות המזוהמות הקיימות במתחם.
2. סעיף 6.2.2.3 לתקנון התכנית, העוסק בהוראות למניעת זיהום קרקע ומי תהום ממיכלים עיליים , מיכלים מחופים ומצנרת, הן במצב קיים והן במצב עתידי, אינו מפורט דיו ואינו כולל לו"ז ליישום הוראות התכנית ביחס למצב קיים.
הצעה לתיקון:
1. במסגרת סעיף 6.2.2.3 יקבע כי יש להגיש לוועדה המשותפת , בתוך חודשיים ממועד אישור התכנית ,לכל המאוחר, תכנית עבודה רב שנתית לאיתור וטיפול בקרקעות מזוהמות וזיהומי מי תהום, אשר תציג בנוסף, סקירה של האמצעים לגילוי דליפות, אשר הותקנו במיכלים קיימים, על פי דרישות הסעיף ואישור כי הצנרת הקיימת עומדת בהוראות ותקנות המים (מניעת זיהום מים)(קווי דלק),התשס"ו-2006. .
2. ייקבע שיש להגיש סקירה של מצב קיים לנושא מניעת זיהומי קרקע ומים לרבות האמצעים לגילוי דליפות, אשר הותקנו במיכלים קיימים, על פי דרישות הסעיף ואישור כי הצנרת הקיימת עומדת בהוראות ותקנות המים (מניעת זיהום מים)(קווי דלק),התשס"ו-2006. .
3. יש לקבוע לו"ז לבדיקת ההתאמה של המיכלים/צנרת קיימים בתחום התכנית לדרישות הקבועות בסעיף זה וביצוע ההתאמות הנדרשות במידת הצורך.
ו. עמידה בסיכונים סייסמיים
1. סעיף 6.2.4 – מצב קיים:התכנית דורשת להכין סקר עבור מבנים ומתקנים בהם יש שימוש ואחסון של חומ"ס. התיקון המוצע: לכלול בדרישות גם צנרת על מתקניה הנלווים.
2. התכנית אינה מציינת מהן הדרישות לעמידה ברעידות אדמה עבור מבנים קיימים, כאשר מבנים חדשים ידרשו לעמוד בתנאים מחמירים תוך התייחסות ספציפית למאפייני האתר. מאחר וכבר היום במתקן קיימים מתקנים רבים העוסקים בפעילות חומ"ס, וחלקם נבנו לפני שנים רבות, יש להחיל גם עליהם את הדרישות המחמירות. התיקון המוצע: לדרוש עמידה בתקנים מחמירים ובהתאם למאפיינים הספציפיים של האתר גם עבור מבנים קיימים.
3. סעיף 6.2.4.2 עמידה בסיכונים סייסמיים מצב עתידי:
התכנית מפרטת מהם הקריטריונים לתכנון אך אינה מתייחסת לאופן היישום והפיקוח בשטח.תיקון מוצע: על התכנית לקבוע כי תכנון והקמת מפעלים ומתקנים, מערכות שפכים, ציוד או צנרת המכילים או משרתים פעילות עם חומרים מסוכנים ילוו על ידי מהנדס. בגמר ההקמה יתקבל אישור מהנדס כי המתקן המבוקש הוקם בהתאם לדרישות התכן.
ז. מסדרונות צנרת-שינוע חומרים
מהות ההתנגדות:
התכנית המוצעת אינה כוללת את מסדרונות הצנרת היוצאים ונכנסים מבתי הזיקוק: מסדרון A בין בתי הזיקוק לחוות המיכלים הגדולה של קרית חיים, מסדרון F בין בתי הזיקוק לחוות המיכלים הקטנה בנמל הדלק, ומסדרון דלק B היוצא מבתי זיקוק לכיוון מזרח. מסדרונות צנרת אלה הם חלק בלתי נפרד מהפעילות במתחם היות והם "קושרים " את מתחם התכנית למתקני הקצה: חוות מיכלי הדלק בקרית חיים, נמל הדלק ו-20 אייקרס, שלושת חוות הדלק בחוף שמן ומסוף הכימיקלים. מתקני קצה אלה מזינים את מתחם בז"ן ומוזנים על ידו. לאורך השנים האחרונות התגלו לאורך הפרוזדורים קרקעות מזוהמות ובנוסף הם יוצרים מגבלות סיכון לאורכם. ההחלטה הממשלתית מתחילת שנות ה-2000 להעביר את האחריות על הצינורות במתחם לתש"ן טרם מומשה ולכן נושא הפרוזדורים והאחריות להם אינו פתור כנדרש .
התיקון המוצע:
1. יש לכלול את כל פרוזדורי צנרת החומ"ס המקושרים לבז"ן בתוך הקו הכחול של התכנית, ולקבוע הוראות ברורות לגבי התחזוקה של הצנרות העוברות שם, האחריות לדליפות לרבות טיפול בצנרת ואחריות לזיהום קרקע ומים הנובעים מהצנרת וכיוצ"ב.
2. יש לקבוע בתכנית כי כל צנרת חדשה תתאפשר רק בתחום פרוזדור מאושר ובתוך מנהרת תשתיות .
3. יש להגדיר במסגרת זו לו"ז לביטול פרוזדור A , כפי שהוגדר בתמ"מ 6 לבחינה, טיפול בניקוי הקרקע ושיקום השטח ובמקביל יש לקבוע לו"ז לקידום הקמתה של מנהרת תשתיות חומ"ס בפרוזדור F.
4. המשך יצוא יוגבל למכסות קיימות, כל הגדלה תתאפשר רק לאחר הקמת מנהרת תשתיות ונמל דלק חדש במסגרת נמל המפרץ.
5. יש לעגן במסגרת התכנית ,באופן מפורש, את התחייבות בז"ן, על פי דרישת המשרד להגנת הסביבה, כי הסולר , אשר ייוצר בפצחן המימני (המיד"ן) ישווק אך ורק במדינת ישראל באופן שיתרום להפחתת זיהום אויר מתחבורה.
ח. מטלות ציבוריות
יש לעגן במסגרת התכנית דרישה לביצוע מטלות סביבתיות ולקבוע לוח זמנים למימוש, כדלקמן :
א. פיתוח פארק לאורך נחל הגדורה בחזית שדרות ההסתדרות עם קבלת אישור לתכנית הפיתוח שתוכן על ידי רשות ניקוז נחל קישון ו/או תוך חצי שנה ממועד אישור התכנית, לפי המוקדם מבין השניים.
ב. פיתוח פארק לאורך נחל הקישון , עם קבלת אישור לתכנית הפיתוח שתוכן על ידי רשות ניקוז נחל קישון ורשות הנחל ו/או תוך חצי שנה ממועד אישור התכנית, לפי המוקדם מבין השניים.
ג. הקמת והפעלת מרכז מבקרים בתוך הלבניות ההסטוריות, אשר יהיה פתוח לציבור, לרבות גשר שיחבר את מרכז המבקרים לפארק הנפתול. יש לעדכן את הנספח הנופי ולפרט יותר את הטיפול בכניסה למרכז המבקרים ולתת ביטוי לקשר בין פארק הקישון ומרכז המבקרים (הגשר).
ט. שצ"פ עם הנחיות מיוחדות (לאורך נחל הקישון)
מהות ההתנגדות:
עפ"י סעיף 4.6.2 ה' לתקנון התכנית – שעניינו הוראות המתייחסות לשצ"פ עם הנחיות מיוחדות (לאורך הנחל), בתא שטח 95, הגובל בנחל קישון לא תותר הקמה של מבנים ומתקנים חדשים אולם תותר המשך פעילות מתקנים,מבנים, דרכים קיימים ללא מגבלת זמן מוגדרת. קביעה זו מביאה למעשה לסיכול השימוש בתחום רצועת הנחל (ברוחב של 25 מ') למטרתה המקורית כשצ"פ .
התיקון המוצע:
יש לשנות הוראה זו ולקבוע כי המבנים והמתקנים הקיימים, יוגדרו כמבנים חורגים והם יוסרו לא יאוחר מ-10 שנים, לפי לו"ז שייקבע ע"י הוועדה המקומית המשותפת וועדה מקומית חיפה, תוך פינוי השטח לטובת גדה פנויה , שתשוקם כגדה טבעית בתאום עם עיריית חיפה ורשות הנחל.
י. ניקוז נגר עילי
יש להוסיף ולעגן בסעיף 6.2.3.2 ו/או 6.3.2 לתקנון התכנית דרישה מהמפעלים להגשת תכנית במסגרתה ינתנו פתרונות לימי סערה, במטרה למנוע זרימת מי נגר מזוהמים לנחל הקישון (הם נדרשו לעשות כן ע"י הועדה למתן היתרים להזרמה לים), בין בדרך של הוספת מיכלי סערה, תוספת אוגרים (במאצרות גדולות) ו/או משאבות. על תכנית זו לקבל אישור המשרד להגנת הסביבה ורשות הניקוז, טרם ביצועה, בתוך פרק זמן קצוב.
יא. סקר עצים ושימור עצים
סקר העצים המצורף כנספח לתכנית הינו חסר. אין פרוט של המצב האגרונומי של כל עץ ופרוט ערכו הנופי. יש לציין כי לא ניתנה הסכמת פקיד היערות לעקירת עצים, כאשר הנושא לא נבחן למעשה על ידי הועדה המחוזית, כנדרש על פי סעיף 83ג' לחוק התכנון והבניה ונדחה לשלב מתן תוקף, על פי החלטת הועדה המחוזית מיום 13.9.11.
יש לתאם עם פקיד היערות ועיריית חיפה הוראות לגבי כ-140 עצי אקליפטוס, המוצעים לעקירה בחזית שד' ההסתדרות (נספח מס' 3 -סקר עצים-חזית הגדורה). כפי שמצויין בנספח נוף מס' 2 – נספח נופי סעיף ב.2 הדופן המערבית של המתחם הינה המקום החשוב ביותר מבחינה ויזואלית ומהווה את החזית "הייצוגית" של בז"ן אל מול הציבור הרחב ויש להתייחס אליה בהתאם, הן בהיבט הנופי ,תאורת מבנים לשימור וכיוצ"ב.
יב. הערות טכניות:
1. במפת התמצאות יש לסמן גושים, חלקות + חלוקה למפעלים
2. בתשריט מצב מוצע ומצב קיים יש לסמן חלקות באופן ברור וכן להוסיף פירוט של כל המתקנים בציון שמותיהם וכן כל מעברי הצנרת.
3. בתשריט מצב מוצע יש לסמן את גדר המפעל.
4. סעיף 4.22ג' יש להוסיף "ובהתאם לשיקולים נוספים הנוגעים בדבר"
5. עמ' 30 פסקה שנייה מהסוף- "החברה"- יש לשנות ל"חברת חשמל".
6. בין עמ' 34 ל-35 אין רצף של משפט ומספור הסעיפים.
7. יש להגדיר בתשריט היכן ממוקמים שטחים באחריות /טיפול חח"י והיכן ממוקמים קווי חשמל, על מנת שניתן יהיה ליישם ההנחיות הכלולות בסעיף 6.3.4 כראוי.
8. להוסיף בתשריט משבצת במקרא לשטח ללא תכנון מפורט מאושר.
9. נוכח המגבלות הקיימות בעריכת תצ"א במתחם , לאור סיווגו הביטחוני, רצוי לעגן בתכנית דרישה לקבלת תצלום אויר מבז"ן אחת לחצי שנה, לצרכי מעקב.