בשבוע שעבר הודיע שר המשפטים, יעקב נאמן, על החלטתו לאמץ את המלצות ועדת שניט הקוראות לבטל את הוראת החוק, לפיה בעת גירושים ילדים עד גיל 6 יישארו אוטומטית בחזקת האם.
התפיסה בבסיס המלצות הוועדה, היא ששני ההורים, ברוב רובם של המקרים, הם הורים נורמטיביים הראויים לגדל את ילדם. לכן חלוקת הימים ביניהם צריכה להיות שוויונית ככל הניתן. לצד ביטול "חזקת הגיל הרך", הדגישה הוועדה כי טובתו של הילד צריכה להיבחן באופן פרטני בעת קביעת הסדרי ההורות בגירושים.
לכן, סברה הוועדה שאין מקום לקבוע חזקה כללית כמו חזקת הגיל הרך לאופן מימוש טובת הילד וזכויותיו. במקום זה הומלץ ע"י הוועדה לקבוע בחוק קווים מנחים לקביעת טובת הילד ע"י בית המשפט, כאשר ההורים אינם מגיעים להסכמות ביחס למשמורת על הילד.
המלצות ועדת שניט, כמו גם החלטת השר נאמן לאמץ את מסקנות הוועדה וליזום חקיקה תואמת, גררו גל של ביקורות.
הטיעון המרכזי מצד המבקרים הוא שביטול חזקת הגיל הרך, שהייתה נהוגה עד היום בישראל בתחום דיני המשפחה, הפועלים בהתאם לדין הדתי תגרום לכרסום נוסף בכוחה של האישה בהליך הגירושין ותייצר מנופי לחץ נוספים שהבעל יוכל להפעיל, כדי לגרום לאישה להתפשר בתחום הכלכלי – מזונות הילדים, מזונותיה שלה וחלוקת הרכוש המשותף – במטרה לשמר בידיה את המשמורת על הילדים.
החשש העיקרי מצד הגופים המבקרים, הינו כי ביטול חזקת הגיל הרך יהפוך עוד יותר את הילדים לקלפי מיקוח בהליכי גירושים ירחיב את שדה הקרב המשפטי בין ההורים תוך פגיעה בילדים.
ימים יגידו האם השינוי האמור אכן יביא להפחתת הכאב של הילדים הלכודים במאבק הגירושים בין ההורים.
עו"ד גיא אופיר – הנו עו"ד המתמחה בדיני משפחה וירושה בעל משרד המתמחה בדיני משפחה וירושה בקרית מוצקין.