(חי פה – תאגיד החדשות של חיפה והסביבה) – לפני שאתם מכניסים מוצר לעגלת הקניות, כדאי להקדיש כמה שניות לקריאת התווית שעל האריזה. רשימת הרכיבים, סימון האלרגנים והמידע התזונתי יכולים לחשוף פרטים שלא תמיד ניתן להבין מחזית האריזה. במיוחד חשוב להכיר את השינויים בסימון המזון בישראל, שנכנסו לתוקף בהדרגה מתחילת 2025, ואת ההבדלים בין שיטות הסימון הישנה והחדשה.

שינוי בסימון האלרגנים: לא להסתפק בתיבה נפרדת
ישראל עוברת בהדרגה לשיטת סימון חדשה, המבוססת על התקנות האירופיות. בתקופת המעבר, שצפויה להסתיים בסוף 2027, ניתן למצוא בחנויות מוצרים המסומנים בשתי השיטות.
בשיטה הישנה, מידע על אלרגנים עשוי להופיע בתיבה נפרדת לאחר רשימת הרכיבים.
בשיטה החדשה, כאשר מופיעה רשימת רכיבים, האלרגנים מודגשים בתוכה כדי להקל על זיהוים.
המשמעות לצרכנים: חשוב לקרוא את רשימת הרכיבים המלאה ולא להסתפק בחיפוש אחר תיבת אלרגנים נפרדת.
פרווה או טבעוני? לא בהכרח ללא חלב
אחת הטעויות שעלולות להיות מסוכנות לאנשים הסובלים מאלרגיה לחלב היא ההנחה שמוצר המסומן כפרווה או טבעוני אינו מכיל חלבונים שמקורם בחלב.
מוצרים חדשים עשויים להכיל חלבון חלב מסוג BLG (בטא-לקטוגלובולין), המיוצר בטכנולוגיית פרמנטציה מדייקת, ללא שימוש בבעלי חיים. למרות זאת, החלבון עלול לעורר תגובה אלרגית אצל אנשים הרגישים לחלב. לכן, גם כאשר המוצר מסומן כפרווה או טבעוני, חשוב לבדוק את רשימת הרכיבים ולחפש את הכיתוב "חלבון חלב (BLG)".
גם הסימון "ללא לקטוז" אינו מעיד שהמוצר בטוח לאנשים האלרגיים לחלב.
מה פירוש הכיתוב "עלול להכיל"?
הכיתוב "עלול להכיל" מציין אפשרות להימצאות אלרגן במוצר, אף שאינו חלק מהמתכון שלו. הדבר עשוי לקרות כאשר באותו מפעל או על אותו קו ייצור מיוצרים מוצרים שונים, וקיים סיכון למגע בלתי מכוון ביניהם. לדוגמה, על אריזה עשוי להופיע הכיתוב "עלול להכיל בוטנים, אגוזי לוז ושומשום". אנשים הסובלים מאלרגיות למזון צריכים להתייחס גם לאזהרות אלה ולא להסתפק בבדיקת רשימת הרכיבים.

14 קבוצות אלרגנים שחשוב להכיר
כללי הסימון מתייחסים ל-14 קבוצות של חומרים העלולים לגרום לאלרגיה או לאי-סבילות:
- חיטה, שיפון, שעורה ושיבולת שועל המכילים גלוטן.
- סרטנאים ורכיכות.
- ביצים ודגים.
- בוטנים וסויה.
- חלב ומוצריו, לרבות לקטוז.
- אגוזים מסוגים מסוימים, ובהם שקדים, קשיו, פיסטוקים ואגוזי מלך.
- סלרי וחרדל.
- שומשום.
- תורמוס.
- דו-תחמוצת הגופרית וסולפיטים, מעל הריכוז שנקבע בתקנות.
כאשר שם הרכיב אינו מעיד בבירור על מקורו, יש לציין גם את שם האלרגן. למשל, קזאין יסומן לצד המילה חלב, ולציטין לצד המילה סויה.
גם סימון הפול חשוב בישראל
פול אינו נכלל ברשימת 14 האלרגנים האירופית, אך בישראל קיימת חובת סימון מיוחדת למזון המכיל פול או רכיבים שמקורם בפול, בשל הסיכון לאנשים הסובלים מחוסר באנזים G6PD.
במקרים אלה נדרשת אזהרה בנוסח: "מכיל פול – אינו מיועד לסובלים מחוסר באנזים G6PD".
ארבע בדיקות שכדאי לעשות לפני הקנייה
כדי לבחור מוצרי מזון בצורה מושכלת ובטוחה יותר, מומלץ להקפיד על כמה כללים פשוטים:
- קראו את רשימת הרכיבים: הרכיבים מופיעים לפי סדר יורד של משקלם במוצר. הרכיב הראשון הוא זה שכמותו הגדולה ביותר.
- חפשו אלרגנים: בדקו את הרכיבים המודגשים ואת האזהרה "עלול להכיל".
- בדקו את הסימונים התזונתיים: שימו לב לערכים התזונתיים ולסימונים בחזית האריזה, בהתאם לצרכים שלכם.
- בדקו תאריך ותנאי אחסון: שימו לב לתאריך התפוגה ולהוראות השמירה לאחר פתיחת האריזה.
הכלל החשוב ביותר: אל תסתמכו על היכרות קודמת עם המוצר. הרכב המזון ואופן סימונו עשויים להשתנות, ולכן חשוב לקרוא את התווית מחדש בכל קנייה. עבור אנשים הסובלים מאלרגיות למזון, הבדיקה הזאת עשויה להיות קריטית.
האם הכתבה עניינה אותך?
