אני מוקסם כל עת שאני מגיע לשכונת בת גלים " הריביירה החיפאית" בישראל. הפוגה נהדרת לשבת בחוף הים המהפנט בצבעי הטורקיז כבדולח ולצפות בגולשים הממתינים לגלים המתאימים לגלישה מושלמת לאורכם. תמונה אופטימית אשר מרוממת את הנפש ומצליחה באופן טבעי להסיט את המחשבות מעט משאון העיר ההומה ומרעשי הרקע סביב.
היא כבר לא תמימה כבעבר
רוח התקופות משפיעות על היצירה והכתיבה בהתבוננות ישירה על ראי השכונה.
השיר של נתן זך "הקזינו בבת -גלים, אפריל 1983 מתאר נקודת זמן נוסטלגית אשר זך מביט לאחור אל מראה המבנה הישן וברכת השחייה בשכונת בת גלים בחיפה, ומציף תחושת געגועים עמוקים לילדות אבודה ולנעורים. השיר מתאר את הפער בין מה שהיה פעם שלם ויפה, לבין ההווה וההזנחה עם שורות כמו "את שהיה כאן, אי פעם שלם ומתוקן ויפה" / "לנעורים בעיר חוף לחוף ים, מתקן בלשון ימינו"/ את שתוך מספר שנים כבר לא נתן יהיה לשחזר".
מנגד, אחד השירים הבולטים ביותר המוקדשים לשכונה הוא "חיפה בת גלים", יוני 2022 מאת המוזיקאית והיוצרת הילה רוח (מתוך האלבום "Bat Yam"). השיר לוכד את האווירה הנוסטלגית והקשוחה של השכונה עם שורות כמו "ראשים צפים מעל למים / אנשים תמיד מחכים לדגים / חיפה שבורה כמו קלטת וידאו".
רגשות מעורבים
זמן רב גילו יזמי הנדל"ן את הפוטנציאל והבינוי החדש של השכונה בשמה "התחדשות עירונית". יוזמה שמחד משנה את חוקי המשחק בסביבה וגורמת לגידול האוכלוסייה ו "מתיחת פנים" ומאידך דורסת ומאבדת את הקסם הנוסטלגי של העבר.
בוקר בחוף בת גלים
ציור בוקר בבת גלים מתאר את היופי הבלתי מתפשר של פנורמה טבעית מקטע רצועת החוף של הים. מהווה מקום מפגש מזדמן וישיבה מול החוף של מתרחצים והן גולשים על הגלים בים. מתאר את רחש הרוח והגלים. בציורים שלי אודות השכונה אני נשען על מבנים ונקודות עניין אותם ברוחי אני אראה את השכונה תמיד גם כשהיא מתהווה ומתחדשת. כמו שדרת הוושינגטוניה לאורך השכונה והקזינו, רצועת החוף, גובה המבנים הנמוכים ורחובות וסמטאות קטנים.

ולסיום לקוראי חי פה, מאחל קיץ נעים וחופשה נעימה עם הילדים.


מילים יפות שכונה יפה. רק שהקידמה מקלקלת ותקחקל עד שלא ישאר דבר מהשכונה. המקום יהפוך לנדלן לכרישים שיהפכו אותה לתזאים מזומנים.
ובתוספת יש שותפה לנושא וזו עירית חיפה שרוצה לגזור קופונים על תוספת 500 אחוז בהכנסות ארנונה.
ודואגת ל 200 מטר טיילת שתהרוס למתרחצים בים את החוויה.
כאשר וחתכו את מספר החניות שגם עכשיו הם לא בנמצא.
תדאגו שחיילי חיל הים יחנו בבסיס ועובדי רמבם יחנו בחניות בית החולים.
ציורים יפהפיים. וסיפור נוסטלגי ומרגש.