(חי פה) – מכביה 2026 צפויה להיות חגיגה יהודית־ספורטיבית גדולה מתמיד: טקס הפתיחה ייערך באצטדיון טדי בירושלים ויכלול מופע אמנותי ענק עם מאות רקדנים, סלבריטאים ואפקטים מרהיבים, לצד מצעד המשלחות המסורתי של כ־10,000 ספורטאים מכ־50 מדינות. המשחקים, שיתקיימו בין 1–13 ביולי, יישאו את הסיסמה More Than Ever וידגישו את חשיבות החיבור, הסולידריות והתקווה עבור העם היהודי בישראל ובעולם.
המכביה, שנחשבת ל"משחקים האולימפיים של העם היהודי", אינה רק אירוע ספורטיבי, היא תופעה תרבותית, לאומית והיסטורית שנולדה מתוך חלום ציוני עמוק. שורשיה נטועים בסוף המאה ה־19, בתקופה שבה מנהיגי התנועה הציונית ביקשו לעצב "יהודי חדש": חזק, בריא, גאה ומחובר לעמו ולארצו.
הרצל, נורדאו והחזון ל"יהדות שרירית"
כבר בתיאודור הרצל נבט הרעיון של תחייה לאומית הכוללת גם תחייה גופנית. הוא כתב: "דור של יהודים נפלאים יצמח מן האדמה. שוב יקומו המכבים."
יד ימינו, ד"ר מאכס נורדאו, הרחיב את החזון וקרא בקונגרס הציוני השני (1898) ליצירת "יהדות שרירית חזקה". בעיניו, טיפוח הגוף היה חלק בלתי נפרד מבניית עם חזק ובטוח בעצמו: "עלינו ליצור שוב יהדות שרירית חזקה… יחי הספורט העברי!"
נאומו של נורדאו הפך לאבן יסוד בתולדות החינוך הגופני העברי והוביל להקמת עשרות מועדוני ספורט יהודיים ברחבי אירופה: 'בר כוכבא', 'שמשון', 'הכוח', 'הגיבור' ועוד.
הספורט היהודי בארץ ישראל: מהחדרים המתוקנים ועד "מכבי"
בתחילת המאה ה־20 החל להתפתח בארץ ישראל חינוך גופני עברי: בבתי הספר בירושלים, במושבות ובגימנסיה הרצליה. דמויות כמו צבי נשרי ואביעזר ילין הובילו את הקמת "הסתדרות מכבי בארץ ישראל", ארגון גג לספורט יהודי בארץ.
הספורט הפך לכלי חינוכי ולאומי: חיזוק הגוף נתפס כחלק מהכשרת דור צעיר שיגן על היישוב ויבנה את הארץ.
יוסף יקותיאלי והחלום על אולימפיאדה יהודית
הרעיון למכביה נולד אצל יוסף יקותיאלי, נער בן 15, שעקב אחר אולימפיאדת שטוקהולם (1912) והחליט: "העם היהודי חייב לערוך אולימפיאדה יהודית."
לאחר מאמצים רבים, אושרה המכביה הראשונה לשנת 1932, לציון 1,800 שנה למרד בר כוכבא.
המכביה הראשונה (1932): חגיגה ציונית חסרת תקדים
תל אביב קושטה בכרזות כחולות־לבנות, אצטדיון חדש נבנה על גדות הירקון, ומשלחות יהודיות מכל העולם הגיעו לארץ. מסע אופנועים היסטורי עבר בין קהילות יהודיות באירופה כדי לקרוא להן להשתתף במשחקים.
"רבים הגיעו עם חליפות לבנות וכובעים תכולים…"
390 ספורטאים מ־18 מדינות השתתפו, והאירוע הפך לסמל של תחייה לאומית וגאווה יהודית.
המכביות לאורך המאה ה־20 וה־21
מאז 1932 התקיימו עשרות מכביות, כל אחת משקפת את רוח התקופה:
- 1935 – מכביה תחת צל הנאציזם, רבים מהמשתתפים ניצלו בכך את ההזדמנות לעלות לארץ.
- 1950 – מכביה של "ראשית הגאולה" לאחר קום המדינה.
- 1969 – מכביה ברוח הניצחון במלחמת ששת הימים.
- 1973 – מכביה בצל טבח מינכן.
- 1997 – אסון גשר המכביה.
- 2001–2013 – מכביות בעידן הטרור, העלייה הגדולה מחבר העמים והתחזקות הספורט היהודי בעולם.
למרות עליות ומורדות, המכביה נותרה אירוע שמחבר בין יהודים מכל העולם, מדגיש את תחושת העם האחד ומחזק את הקשר למדינת ישראל.
המכביה כיום: מפגש עולמי של מצוינות, זהות וקהילה
המכביה הפכה לאירוע הספורט היהודי הגדול בעולם, אלפי ספורטאים, עשרות ענפי ספורט, מפגשים חברתיים, מסעות חינוכיים ופעילויות קהילתיות. היא ממשיכה לשאת את רוחם של הרצל, נורדאו ויקותיאלי, שילוב של גוף, רוח, ציונות וקהילה.
תחרות ספורט – וגם גשר זהות יהודית עולמי
המשחקים מתקיימים בארבע קטגוריות, בוגרים, נוער, מאסטרס ופראלימפי, וכל ספורטאי משתתף כחלק ממשלחת המייצגת מדינה. לאורך השנים לקחו חלק במכביה אלופים אולימפיים ושיאני עולם רבים, שהפכו את האירוע לבמה בינלאומית מרשימה המקדשת ספורט, קהילה ועם אחד. לאורך השנים, השתתפו במשחקי המכביה ספורטאים רבים בעלי מדליות זהב אולימפיות, כמו גם אלופי ושיאני העולם, ביניהם: מארק שפיץ, שאז היה בן 15 ואחרי שנים נודע כמהיר שחייני העולם. בנבחרת הכדורסל האמריקאית השתתף טל ברודי, שהיה אז בן 22, ורק אחרי המכביה הצטרף לליגה המקצוענית בארה”ב ושיחק במדי ‘בלטימור’. כידוע, מאוחר יותר עלה טל ברודי ארצה, היה לקפטן נבחרת הכדורסל של ‘מכבי תל אביב’ והוליך אותה לניצחונות דרמטיים.
30 רשויות. 3 ימים. לפיד אחד – מדינה אחת
השנה, לראשונה בתולדות המשחקים, יצא לפיד המכביה למסע ארצי ייחודי המחבר בין עשרות רשויות מקומיות בכל רחבי ישראל, מצפון ועד דרום, מהמרכז ועד הפריפריה. המסע מהווה סמל לאחדות, תקומה, גאווה ותקווה של העם היהודי.
האירוע התקיים בהשראת מסע האופנועים ההיסטורי של 1931, שבו שליחי המכביה עברו בין קהילות יהודיות באירופה כדי לקרוא להן להשתתף במכביה הראשונה.

