(חי פה) – המשק הישראלי מתמודד עם טלטלה שלישית מאז תחילת המלחמה: 11% מכוח העבודה נעדרים, ענפים שלמים משותקים, והאזעקות התכופות פוגעות ביכולת התפקוד של עובדים ומשפחותיהם.
עם פרוץ מבצע "שאגת הארי" ב־28 בפברואר 2026, המשק הישראלי נכנס שוב למצב חירום. גיוס מילואים נרחב, השבתת מערכת החינוך ואיסור התקהלות, כולם יחד יצרו גל נוסף של פגיעה בשוק העבודה. לפי הערכת משרד העבודה, כ־490 אלף ישראלים, שהם כ־11% מכוח העבודה, נעדרים מעבודתם בשל חל"ת, אבטלה או שירות מילואים.
זינוק חד בדורשי העבודה: עלייה של 39% בשבוע אחד
דוח שירות התעסוקה מצביע על עלייה חדה של 39% במספר דורשי העבודה החדשים בשבוע הראשון למבצע.
7,936 ישראלים נרשמו כדורשי עבודה, לעומת 5,727 בשבוע שקדם למבצע. למרות העלייה, מדובר במספר נמוך ב־37% מהנתונים שנרשמו במבצע "עם כלביא", מה שמעיד על חוסן יחסי של המשק.
הענפים שנפגעו בצורה הקשה ביותר
בהתאם לדפוסים שנראו במבצע "עם כלביא", הפגיעה הקשה ביותר נרשמת בענפים שאינם חיוניים ושמבוססים על נוכחות פיזית ותנועת קהל:
- אמנות, בידור ופנאי – ירידה של כ־20% במועסקים
- שירותי ניהול ותמיכה – ירידה של כ־12%
- שירותים אחרים (תיקונים, שיער, קוסמטיקה) – ירידה של כ־10%
- חינוך – ירידה של כ־10%
- מסחר – ירידה של כ־7%
נתונים אלה מתיישבים עם אומדן משרד העבודה, שמזהה את אותם ענפים כמרכזי הפגיעה.
עלות כלכלית יומית: 300 מיליון שקלים
לפי הערכת חברת "עוקץ מערכות", הנזק הכלכלי הישיר למשק עומד על 300 מיליון שקלים ליום.
המשק היה כמעט מושבת עד ל־5 במרץ, אז נכנסו לתוקף הקלות ראשונות של פיקוד העורף.
269.6 אלף עובדים הוצאו לחל"ת, ו־79.2 אלף נעדרו בשל שירות מילואים.
האזעקות התכופות: פגיעה ישירה בתפקוד העובדים
מלבד הפגיעה הכלכלית הישירה, האזעקות החוזרות, ביום ובלילה, יוצרות עומס פיזי ונפשי משמעותי על העובדים.
פרופ' יונתן רבינוביץ', חוקר וולנס מאוניברסיטת בר־אילן, מסביר כי שינה מקוטעת יוצרת תחושת "ג'ט לג", המשפיעה על:
- יכולת ריכוז
- סבלנות ויציבות רגשית
- תיאבון מוגבר, בעיקר למתוקים
- ירידה בתפקוד בעבודה ובבית
הוא ממליץ לשמור על שעות שינה קבועות ככל האפשר, לבצע "נמנום" קצר של עד 20 דקות במהלך היום, ולהימנע מחשיפה למסכים וקפאין בשעות הערב.
נשים נפגעות יותר: 55% מהנרשמים החדשים – נשים
לפי שירות התעסוקה, 55.4% מהנרשמים החדשים הם נשים, ורובן אימהות לילדים קטנים.
השבתת מערכת החינוך מאלצת הורים רבים ובעיקר אימהות, להישאר בבית, מה שמעצים את הפערים המגדריים בשוק העבודה.
השוואה למבצעים קודמים: הפגיעה דומה ל"עם כלביא", אך עם עומס נפשי גדול יותר
משרד העבודה השווה את הנתונים לשני שיאים קודמים:
- חרבות ברזל (אוקטובר 2023) – 12.8% נעדרים
- עם כלביא (יוני 2025) – 10.5% נעדרים
- שאגת הארי (מרץ 2026) – 11% נעדרים
הנתונים מציבים את "שאגת הארי" בעוצמת פגיעה דומה למבצעי העבר, אך הפעם נוסף מרכיב משמעותי: אזעקות ארוכות טווח, גם מאיראן, הפוגעות בשינה ובתפקוד היומיומי של מיליוני ישראלים.
המשק מתאושש לאט – אך הפגיעה רחבה ומתמשכת
מבצע "שאגת הארי" יצר פגיעה משמעותית בשוק העבודה הישראלי:
- כ־490 אלף נעדרים
- נזק יומי של 300 מיליון ש"ח
- פגיעה קשה בענפים מבוססי קהל
- עלייה חדה בדורשי העבודה
- השפעה נפשית ופיזית מהאזעקות
למרות זאת, הנתונים מצביעים על חוסן יחסי של המשק, שמצליח לשמור על רציפות תעסוקתית טובה יותר מאשר בסבבים קודמים.

