(חי פה) – דיון מיוחד שנערך ביום שלישי (3/2/26) בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, חשף תמונה מדאיגה: מחוץ לתל אביב אין בישראל אף מסגרת חירום ייעודית ללהט"ב, למרות מקרים חוזרים של צעירים וצעירות הנמצאים בסכנת חיים. חברי הכנסת, נציגי הארגונים ונציגי משרד הרווחה הצביעו על צורך דחוף בהקמת מסגרת כזו בחיפה, מרכז משמעותי לקהילה הגאה בצפון, ובפרט לצעירים מהחברה הערבית, אך הודו כי התהליך תקוע כבר שנים.
"המענים בפריפריה דלים ויש מי שנמצאים בסכנת חיים"
את הדיון יזם ח"כ יוראי להב הרצנו, וניהלה ח"כ דבי ביטון, שאמרה בפתח הישיבה: "אין ספק שהיום המענים דלים בפריפריה, ויש לא מעט מי שנמצאים בסכנת חיים בנסיבות האלה."
לפי סקירת משרד הרווחה, קיימות כיום רק שתי מסגרות חירום, שתיהן במרכז הארץ, ושתיהן מיועדות בעיקר לטיפול בהתמכרויות ובזנות. המשמעות: צעירים רבים במצוקה אינם מוצאים מענה מתאים, ולעיתים כלל לא מוצאים מקום לינה בטוח.
חיפה והצפון: צורך ברור – אך המענה תקוע מאז 2022
בדיון עלה שוב ושוב, הצורך בהקמת מסגרת חירום ללהט"ב ערבים בחיפה. ח"כ להב הרצנו הזכיר כי שר הרווחה לשעבר מאיר כהן, כבר חתם על הקמת מסגרת כזו, אך התהליך נעצר.
נציגת משרד הרווחה, עדי פז, הודתה בקושי: "אנחנו מכירים את הצורך בחיפה והוספנו מענים מיידיים. לגבי מענים חוץ־ביתיים, זה לוקח יותר זמן. היו גורמים מעכבים למכרז. זה לא בתקציב 2026." עם זאת, היא הדגישה כי המשרד "מאוד מודאג" ממצבם של להט"ב מאוימים מהחברה הערבית, וכי הכוונה היא לפתוח מענה מקלטי ייעודי.
דיון בוועדת העבודה והרווחה מענה חרומי ללהט"ב בפריפריה ◄ צפו
"חיפשנו יום שלם מקום לישון": עדויות מהשטח
חמודי (מוחמד) עומר, מנהל בית "אל מים", מסגרת ללהט"ב מהחברה הערבית, סיפר על מקרה קשה:
בחור טרנס שנמלט מביתו לאחר איומי רצח, לא מצא מקום לינה בטוח במשך יום שלם. רק בסוף היום נמצא עבורו מקום בחולון. "כמה זמן ואנרגיות היינו חוסכים אם היה מענה בחיפה והצפון," אמר.
עובדים סוציאליים מהאזור העידו על עומס כבד בחיפה, שמוביל להפניות למרכז הארץ ולעיתים להשארת צעירים ללא פתרון. מסגרת חירום שתוכננה להיפתח כבר ב־2022, לא נפתחה עד היום.
הארגונים: "חיפה קולטת את הצפון – אבל אין לה מענים"
יעל סיני ביבלש, מנכ"לית האגודה למען הלהט"ב, ביקרה את היעדר נציגות עיריית חיפה בדיון: "עיריית תל אביב מבינה שהיא קולטת צעירים מכל הארץ ודואגת למענים בהתאם. חיפה היא מוקד קליטה של להט"ב מכל הצפון וצריכה לפעול בהתאם." לדבריה, בין 50% ל־60% מהפונים למסגרות חוץ־ביתיות הם מהחברה הערבית, ולכן יש צורך ברצף מענים: דירות חירום, סל גמיש ושירותים מותאמים תרבותית.
לילית, פעילה בקשת החיפאית, הוסיפה: "תרבות היא לא תחליף למסגרת מקצועית. חייבים מענה בשפה הערבית, שיוודא שאף אחד לא נופל בין הכיסאות."
"אדם הפך להיות מספר": ביקורת על הבירוקרטיה
לינור אברגיל, יו"ר טרנסיות ישראל, התריעה מפני היחס המערכתי: "אני שומעת מהדיון הזה שאדם הפך להיות מספר." לדבריה, כאשר טרנסית מגיעה רעבה, הארגונים הם אלה שמסייעים, לא המדינה.
"המשרד צריך להסיר חסמים ולהקל בבירוקרטיה, לא רק לארגונים, אלא ישירות לבנאדם עצמו."
קריאה לשיתוף פעולה – ותקווה זהירה
ח"כ דבי ביטון, יו"ר הוועדה, סיכמה את הדיון בשבח הרצון הטוב של כל הצדדים, אך הדגישה כי כעת נדרש מעשה: היא ביקשה מנציגי משרד הרווחה, הארגונים ועיריית חיפה לשבת לשולחנות עגולים ולגבש פתרונות מעשיים להקמת מסגרת חירום בצפון.
האם זה יקרה בקרוב? התקווה קיימת, אך הדרך עוד ארוכה.
הכל מטושטש וכוללני, ולא ברורה הסיבה מה הצורך ומה רוצים מהציבור הרחב..
מה זה ״צרכים מיוחדים״, … ואם אפשר לגלגל על הקופה הציבורית גם אני אשקול להצטרף ללהט״בים, ….