ישיבת “בינוי שפוי” בחיפה: הבנייה גוברת, איכות החיים יורדת

(חי פה) – ביום רביעי (14/01/2026), התקיימה ישיבת “בינוי שפוי” בבניין מנהל ההנדסה הסמוך לעיריית חיפה, בהשתתפות סגנית ראש העיר שרית גולן שטיינברג, פעילי איכות סביבה ותושבים משכונות רבות בעיר. הדיון התמקד בשאלות מהותיות הנוגעות להתחדשות העירונית, לתמ״אות, לפיקוח על הבנייה ולשמירה על איכות החיים בשכונות. גולן שטיינברג הציגה עדכונים, נתונים ותוכניות עתידיות, והתושבים העלו שורה ארוכה של בעיות מהשטח.

שרית גולן שטיינברג בישיבת "בינוי שפוי" ◄ צפו

ירידה בהיתרי הבנייה והשלכות על ההתחדשות העירונית

בפתח הישיבה הציגה גולן שטיינברג נתונים עדכניים על היתרי הבנייה בעיר. לדבריה, בשנה האחרונה אושרו 1,020 היתרים בלבד, לעומת 1,700 בשנה הקודמת. הירידה המשמעותית מוסברת בין היתר בהאטה במשק, במספר החלטות נמוך בשנים קודמות ובעררים שהוגשו על החלטות הוועדה, שגרמו לעיכובים של כשנתיים.

גולן ציינה כי יש קושי מהותי עם היתרי תמ״א 38, משום שהם משנים את המרחב העירוני ללא תכנון כולל. בדצמבר 2024 הוגשו 150 בקשות לתמ״א, אך רבות מהן אינן תואמות את מסמך המדיניות העירוני. העירייה קיבלה הערות המחייבות אותה לאשר חלק מהבקשות עם מגבלות, אך תמ״א 38 עצמה צפויה לפקוע בסוף אפריל 2026, וייקח זמן עד שתאושר התכנית החלופית, התחדשות בניינית.

המעבר לתוכנית ההתחדשות הבניינית

במקום תמ״א 38, אמורה הייתה להיכנס לתוקף תוכנית ההתחדשות הבניינית, אך גם היא נמצאת בעיכוב. בפברואר 2025 אישרה העירייה את ההמלצות להפקדת התוכנית מחדש, בוועדה המחוזית, לאחר שינויים שנדרשו. התוכנית ממומנת על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית והיא כוללת מגבלות על הוצאת היתרים במוקדים מסוימים בעיר.

גולן הסבירה כי העירייה עובדת על נספח קיבולות חדש, שיאפשר קביעת שלבים בהוצאת היתרים, אך הדגישה כי העירייה מתנגדת לקיבולת שנקבעה, על ידי הרשות להתחדשות עירונית, ביוני 2025. בשל הפערים בזמנים בין התוכניות, יידרשו תב״עות נקודתיות שיטפלו במקרים פרטניים.

פסק הדין בירקון 12 והשלכות על שימור מבנים

אחד הנושאים שעלו בישיבה, היה פסק דין חדש הנוגע למבנה ברחוב הירקון 12. ועדת השימור סירבה להוציא את המבנה מרשימת השימור, אך בית המשפט קבע כי ניתן לערער על החלטות ועדת השימור וכי הרשימות אינן “ראה וקדש”. גולן ציינה כי אין מחלוקת לגבי מבנים בשימור א’, אך שימור ב’ יוצר לעיתים עומס בלתי סביר.

היא הוסיפה כי פנתה למנכ״ל משרד הפנים בבקשה לתקצב תב״ע לשכונת הדר, במטרה לשמר את המרקם ההיסטורי ולהעניק לרשימת השימור מעמד סטטוטורי.

משא ומתן עם יזמים ודיונים על איחוד חלקות

גולן עדכנה כי התקיים משא ומתן עם יזם בפרויקט מלון הר הכרמל בדרך הים, במסגרתו הוצע לו ניוד זכויות לשטח אחר וכך המלון והחורשה שאושרה להריסה סביבו, יחזרו לידי העירייה. היזם סירב מההצעה. העירייה עדיין בוחנת, האם לאחד חלקות והדיון בנושא טרם הסתיים. גולן ציינה כי לדעתה אין צורך בדיור מוגן במתחם, אך ההחלטה הסופית טרם התקבלה.

חיזוק אגף הפיקוח והאתגרים בשטח

בישיבה הוצג דן ירדן, המנהל החדש לרישוי הבנייה בעירייה, שישמש גם כפקיד היערות החדש בעירייה. גולן הודתה כי אגף הפיקוח סובל ממחסור בכוח אדם. לדבריה, אין כרגע הסמכה לעובדים חדשים, משום שהחתימה הנדרשת נמצאת בידי השר לביטחון פנים ובשלב הנוכחי הוא מסרב לחתום על תקנים נוספים.

היא הדגישה כי העירייה עוצרת תהליכים גם לאחר שניתן היתר, במקרים שבהם מתגלות בעיות בשטח וכי בכוונתה לחזק את הפיקוח על שמירת עצים.

התנגדות למגדל נוסף במתחם אגד הישן

גולן התייחסה גם לתוכנית במתחם אגד הישן בבת גלים. לדבריה, העירייה מתנגדת למגדל נוסף לצד המבנה לשימור וביקשה להוסיף שטח לבית ספר יסודי נוסף. היא ציינה כי העירייה עובדת על תוכנית תנועה שתשפר את הקישוריות לרמב״ם והוסיפה “החלום שלי הוא ששדרות בת גלים ימשיכו עד קריית אליעזר”.

היא הסבירה כי זו רק תחילת הדרך לגבי התכנית, המאוד משמעותית לגבי בת גלים בפרט והעיר כולה. התוכנית הוגשה לוועדה המחוזית וצפויות לה התנגדויות רבות. הרמפה והמבנה המרכזי במתחם מוגדרים לשימור.

טענות התושבים: פיקוח לקוי, רעש בלתי נסבל ופגיעה בחניה

התושבים העלו שורה של טענות קשות לגבי הפיקוח על הבנייה. לדבריהם, אתרי בנייה רבים אינם מגודרים, עצים נפגעים ומתים במהלך העבודות ורעש הבנייה מתחיל בשעה 7:00 בבוקר ונמשך עד 19:00.

האדריכל איל נחמיאס, תושב הכרמל המערבי, התלונן על כך שהעירייה מקצה חניות ומדרכות לטובת פרויקטים של תמ״א, מה שפוגע בתושבים הקיימים. לדבריו, שטחי ההתארגנות גוזלים חניות יקרות ערך. יעל אמיתי, תושבת נוספת, סיפרה כי ליד ביתה מתבצע פרויקט תמ״א שהופך את החיים לבלתי אפשריים, למרות שהיזם עומד בכל הדרישות החוקיות.

הוואדיות: צורך דחוף במסמך מדיניות

האדריכלית נועה בלטר הציגה בעיה מהותית נוספת: היעדר מסמך מדיניות ברור לגבי הוואדיות בחיפה. לדבריה, בתוכנית ח.פ 2000, אין התייחסות לשטחי הוואדיות, והדבר מאפשר תכנון שאינו לוקח בחשבון את ערכי הטבע.

אחת הדוגמאות לבנייה קרובה מאוד לוואדי, היא הפרויקט ברחוב אהוד 34. בפרויקט הזה מדובר בוואדי צר, שמגיע כמעט עד לתחילת הבניין. גולן הסבירה, שבתוכנית ח.פ 2020, נקבע מרחק של 6.5 מטרים בין המגרש לוואדי, אך יזמים מנסים להציב חניות על הגבול, דבר שהעירייה אינה מאשרת.

תמ״אות על הרכס והצורך בהסדרה בהדר

משתתפים נוספים טענו כי יש להתחשב בתושבים הוותיקים בכרמל ובאחוזה, שחלקם שילמו מכספם על ממ״ד כדי להימנע ממגורים בבניין גבוה. לדבריהם, הבנייה המאסיבית כתוצאה מפרויקטים של התחדשות עירונית פוגעת באופי השכונות. הם קראו למצוא פתרונות להתחדשות עירונית בהדר ולא רק על הרכס.

דירות הרפאים: פרויקט עירוני לצמצום התופעה

גולן התייחסה גם לנושא דירות הרפאים, שמספרן בעיר מגיע לאלפים. לדבריה, העירייה מעסיקה פרוייקטור ייעודי, שמטרתו לצמצם את מספרן. בשלב הראשון נבחנת הבעלות: אם מדובר בבעלות עירונית, העירייה בודקת כיצד לשקם את המבנה; אם מדובר בבעלות פרטית, מזמנים את הבעלים כדי למצוא פתרון להשמשת הנכס.

תכנון עתידי בבת גלים ושיקוע הרכבת

גולן ציינה כי אינה יכולה לבטל תוכניות מאושרות בבת גלים, אך כל תוכנית חדשה תיבדק על ידי מומחה תחבורה. היא הדגישה את חשיבות המאבק לשיקוע הרכבת, שממשיך להיות יעד מרכזי מבחינתה.