בתחילת השבוע השתתפתי בסיור שערכה המועצה הישראלית לבניה ירוקה. מטרת הסיור הייתה להכיר את האופן שבו נוצרת פסולת הבניין, להבין איך מתמודדים עם פיזורה בשטחים הפתוחים, ואיך ניתן לטפל ולמחזר לפחות חלק ממנה. לצורך הסיור באתר הבניה צוידנו בקסדות ווסטים, וחתמנו על נוהלי הבטיחות.
פסולת בניין מעורבת -מה עושים עם זה?

בישראל נוצרים מדי שנה כ־7.5 מיליון טון של פסולת בניין, כאשר כ־מיליון טון מתוכה מושלכים באופן פיראטי בשטחים פתוחים. מרבית הפסולת אינה מטופלת, ורק כ־20% ממנה מגיעים לאתרי סילוק ומחזור מוסדרים.
במהלך סיור שערכנו באתר בנייה שבין טירת כרמל לשכונת נאות פרס, הסביר אופיר מכובד, מנהל אזור בחברת "שבירו", כיצד ניתן לצמצם את כמות הפסולת באמצעות שימוש חוזר בתבניות יציקה, מכירת חומרי גלם עודפים, ופינוי מבוקר של פסולת הבניין למרכזי מיון. נדהמתי מכמויות פסולת הבניין המעורבת שנוצרת באתר. לדבריו, אין אפשרות לבצע הפרדה במקור באתרי הבנייה, ולכן הפסולת המעורבת כוללת שאריות בטון, גבס, טיח, עץ, קרמיקה, שיש ופלסטיק. הפסולת נאגרת במכולות ומועברת למרכז המיון הקרוב.
איך מונעים פיזור פסולת בניין בשטחים הפתוחים?

התקנות מחייבות את הקבלנים לפנות את פסולת הבניין למרכזי מיון ייעודיים, אולם לעיתים, למרות הפיקוח והעובדה שמדובר בעבירה על החוק, עדיין זול יותר עבור קבלנים או נהגי משאיות להשליך את הפסולת בשטחים פתוחים. דלית אל-כרמל סבלה במשך שנים משפיכת פסולת בניין לוואדיות או ממילוי טרסות במגרשים פרטיים.
רביע חוסייסי, מנהל אגף תכנון אסטרטגי וקיימות בעיריית דלית אל-כרמל, הסביר כיצד הצליחה העירייה להפחית את התופעה: הוצבו מצלמות במוקדים שונים בעיר, ונערך מעקב שוטף אחר כלי הרכב. הפקחים מתעדים את העבירות ומשיתים קנסות על בעלי הרכב. בנוסף, תושבים המבצעים שיפוץ יכולים לקנות שירות פינוי פסולת באמצעות קבלן מורשה ובעלות סבירה. כשיש לתושבים אפשרות נוחה לפינוי הפסולת הם יעדיפו אותה.
מיחזור פסולת בנין

את פסולת הבניין מפנים לאתר מורשה. שם מופרדים חומרי הבניה, הברזל והפסולת האורגנית. המינרלים מופרדים לפי גודל, לאגרגטים שיש להם ביקוש כחומר מילוי בבניית כבישים וגשרים. הפסולת האורגנית (עץ, פלסטיק, ניילונים) נשלחת להטמנה.
יצחק אלימלך, בעל מגרסת יופי נוף, בקרית אתא, סיפר שמתקיים קשר הדוק עם המשרד להגנת הסביבה כדי לפתח את התוצרים של המחזור ולהתאים אותם לביקוש.
חקיקה, פיקוח, השקעה במתקנים וחינוך
- תהליך הבניה או השיפוץ או ההתחדשות העירונית מייצר כמויות אדירות של פסולת. הנזק הסביבתי בתהליך הבניה הוא עצום, וגם הסכנה שנובעת מטיפול לקוי בפסולת הבניה, הטמנתה או פיזורה באתרים פירטים.
- כדי להתמודד עם הבעיה יש צורך בפיקוח צמוד ובניית מתקני קצה קרובים לאתרי הבניה כדי לטפל בפסולת וכדי להוזיל את עלויות הנסועה. חקיקה, שינוי בתקנות, פיקוח צמוד ואולי אף שינוי בתכנון ובטכנולוגיות יצילו את הסביבה מלטבוע בפסולת הבניה.
- עוד מידע על מחזור פסולת בניין: ניהול פסולת בנייה והריסה בישראל – אתגרים, הזדמנויות ומדיניות לקראת כלכלה מעגלית באתר אקולוגיה וסביבה.


https://shakuf.co.il/59752?utm_source=sendinblue&utm_campaign=firefly_%2013.11.2025&utm_medium=email
מאמר בשקוף: הנתונים של המשרד להגנת הסביבה אינם נכונים.
מה השאלה ?
אפשר רצוי וצריך לפנות כל פסולת כולל פסולת בניין לרצועת עזה
משם זה כבר עיניין של האום/קטאר
ואולי יש לפנות לשם גם פסולת אנושית שמתנפת את מרכב חיינו
בוודאי שאפשר לבצע הפרדה במקור באתר בנייה!! מידע שגוי
כמובן שזה שקר מוחלט, אפשר להפריד סוגי פסולת בנייה במקור ולא להפוך לפסולת בנייה מעורבת שגם קשה יותר למחזר אחרכך עקב דבקים וחומרי מליטה.
כמובן שהפועלים יכולים לזרוק שאריות קרמיקה, שאריות פלדה, שאריות חומרי בנייה ושאריות עץ בנפרד. אבל למה להם?! מישהו מחייב אותם כמו באסיה, שם קבלן שלא יעשה את זה יחטוף קנס כבד?
פה לא מפקחים ולא אוכפים. אין אפילו דרישה כזו בחוק. אז למה שיתאמצו?!
יש שיטת השוט ויש שיטת הגזר. היום נותנים קנסות, אבל לא נותנים תמריצים. עם סימן אין סיכוי שזה ישתנה.
אכיפה פרו אקטיבית. תקנות מקומיות לאשורי בניה מדורגים הכוללים פתרונות למניעה, כתבי אישום מהירים, קנסות מחמירים.