הפתיחה אתמול (שלישי) 28 באוקטובר 2025 של האגף למורשת יהדות דוברת גרמנית כחלק ממוזיאון הכט, שבאוניברסיטת חיפה, הייתה בומבסטית.
וידאו מוזיקלי ◄ צפו
דוברים חשובים מהארץ ומאירופה, ביתנים של אוכל טעים ומושקע מחברת הקייטרינג "אתי ונעמה" משכניה, יין וקוקטיילים, אולם מלא מפה לפה והכי חשוב: אווירה חגיגית.
שני יזמים אסים קמו מקברם לרגע והתאחדו
חברים של היזם סטף ורטהיימר ובני דורו של ראובן הכט, סיפרו על קורות המוזיאון.
המוזיאון ליהדות גרמניה החל כתערוכה לזכר יהדות מרכז אירופה בשנת 1942 ושכן במוזיאון קטן במגדל המים בנהריה. משם התפתח בשנות ה 60 כ"מוזיאון ליהדות דוברת גרמנית" בזכות יוזמה של ניצול השואה, ישראל שילוני, והועבר לקומה השביעית בעיריית נהריה. שילוני שגם הדריך במוזיאון בחר ל"הציג את היש" ולא רק את מה שנכחד או הושמד.
לאחר יותר מיובל בתפן: מוזיאון היקים מתאחד עם מורשת הכט
מנהריה עבר המוזיאון לתפן, לחצר מפעליו של היזם סטף וורטהיימר והיה לאחד מארבעת המוזיאונים בגן התעשייה בתפן שבגליל. ורטהיימר וראובן הכט שהיו מיודדים, ניסו לשתף פעולה אך מכיוון שמדובר בשני זכרי אלפא, אסים יזמים, הם פנו כל אחד לחוד, להקים את מפעליו: הכט הקים מוזיאון ארכיאולוגיה ואמנות וסטף וורטהיימר הקים את מוזיאון היקים עם אמנות של מיטב היוצרים מארצנו. יותר מחמישים שנה פעל המוזיאון בתפן. עכשיו, לאחר מותם, מתאחדים הרעיונות של שני היזמים הענקים הללו, לציון מורשת היקים.
המוזיאון שבינתיים כלל גם ארכיון חשוב ליהדות מרכז אירופה, נסגר ב 2021 וחיפש בית חדש. בהחלטה משותפת של הנהלת אוניברסיטת חיפה יחד עם קרן הכט הוחלט להעביר את הממצאים והמוצגים החשובים לאוניברסיטת חיפה.
חשוב לציין, שלאוניברסיטה יש מסלול לתואר שני ושלישי "לימודי גרמניה ואירופה המודרנית" HCGES ולדעתי המוזיאון והארכיון יהוו מקור חשוב להבנת הנושא.
הדוברים בערב הפתיחה:
ד"ר ענבל ריבלין, מנהלת מוזיאון הכט, נשאה דברים והנחתה את האירוע באלגנטיות.
פרופ' גור אלרואי, נשיא אונ' חיפה נשא דברים מרגשים וסיפר על כך ש"אימץ" ניצול שואה בשם יעקב לאחר ששמע את סיפורו ומצא את קברו, צעיר שעלה לישראל מגרמניה ואשר נהרג במלחמת העצמאות. הוריו אשר חזרו לקלן, חיפשו אחר קיברו כל חייהם ולא מצאוהו, הוא עצמו מצא את קברו בקרית ענבים אך לא היה לו למי לבשר את הבשורה. כבר לא נשארו שארים.
גב' קארין פריאן – השרה לחינוך, עינייני משפחה, אזרחים וותיקים, נשים ונוער מגרמניה נשאה דברים באנגלית. על מסך ענק תמללו את דבריהם של כל הדוברים ברגע נתון.
ניקולאוס לוטרוטי – שגריר אוסטריה בישראל
חגי סיטון – יו"ר קרן הכט
צבי טרופ – חבר של סטף וורטהיימר, ייצג דור הולך ונעלם של יזמים, אנשי תעשייה שהשקיעו בתקומת הארץ.
ד"ר סוניה לנשטיין-קנדל – נשיאת אגודת הידידים של אונ' חיפה בגרמניה שדיברה בשם התורמים והיה לה מסר ציוני חשוב לקהל על מהות המוזיאון בזמנים של מחאות נגד ישראל.
דבורה הברפלד – יו"ר הארגון ליוצאי מרכז אירופה בישראל
ראש עיריית חיפה יונה יהב שהקסים את הקהל בווידויו שבעצם הוא "יקה" בדיבור חופשי ורהוט רמז על נושא מוכר בקרב היקים, על ילדות לא קלה לזוג הורים מקלן שלא דיברו על "מה שהיה", על שלא ביקר בקלן עד שנהיה ראש עיר ובעת ביקורו, רק אז, הבין מדוע הוריו עלו לישראל, לחיפה. הוא אפילו גילה לקהל את שם משפחתו לפני ששמו עוברת (פיפרברג).
פרופ' משה צימרמן נתן הרצאה קצרה בנושא הגירה פנימית ובה העמיד שאלות קיומיות כמו מה הוא זיכרון ומי צריך לעצב אותו (תשובתו: בעזרת ההיסטוריונים) מתי זה "מאוחר מידי" (לברוח)?! נושא שבעזרתו בחן את שאלת הנאמנות למולדת וכמובן שלא נמנע מקישור הנושא לימינו אנו.
אוצרי המוזיאון ד"ר סורין הלר ושונית נטר-מרמלשטיין, שעמלו קשות על הקמת המוזיאון במתכונתו החדשה. האודיטוריום היה מלא, מעל ומעבר למקומות הישיבה, אנשים עמדו במעברים.
נכחו באירוע:
דוברי השפה הגרמנית שׁמנה וְסָלְתָהּ של יהדות אשכנז מכל רחבי הארץ ומחיפה, פרופ' רון רובין נשיא האוניברסיטה עד שנה שעברה שתרם רבות למהלך העברת המוזיאון לעירנו חיפה, סטפן זייברט שגריר גרמניה בישראל, משלחת בת 30 פעילים תומכי האוניברסיטה מאירופה בהובלתה של סוניה לנשטיין, נשיאת אגודת הידידים מגרמניה ועוד רבים, פרופסורים, עורכי דין ושגרירים רבים של גרמניה בישראל (שתורמים יום יום לחיזוק הקשרים בין המדינות).
חוסר נוכחותה של נציגות רישמית משוויץ בלט בהיעדרו, במיוחד עקב העובדה שבקהל נכחו הרבה דוברי גרמנית משוויץ.
לאחר נשיאת הדברים וההרצאה, שהתארכו מעבר לצפוי בפתיחה חגיגית זו, זכינו לטעום מן המתוקים מטעמים כיד המלך מחברת הקייטרינג. פירות, חלווה תפוחה, פאי פקאן, פטיפורים ואפילו קראמבל תפוחים עשוי בהלכה.
הספקנו לסייר בקצרה במוזיאון בהדרכת האוצרת שונית מרמלשטיין ובהדרכתו של יוצר התערוכה המתחלפת עמוס גיתאי. במאי ואיש קולנוע ידוע ומוערך שהוא גם בנו של נושא התערוכה: הארכיטקט מוניו גיתאי-וינרויב, שלמד בבית הספר לבאוהאוס בדסאו שתכנן בתי ספר, מבני תרבות, מפעלים, שיכוני עובדים, קיבוצים, בתי מגורים פרטיים, בנייני משרדים ומתקני תעשייה רבים בישראל בין השאר את קרית הממשלה בירושלים ואת שכונת קרית אליהו כתושב חיפה.
מוזיאון היקים
המוזיאון מציג בליל של מוצגים: אמנות ואומנות, ארכיטקטורה ותכנון עיר (קריית שמואל בחיפה), צריף של יקים מנהריה עם כל התכולה ה"ייקית", כולל שכיות חמדה, סיפורים אישיים, מוצגים מוזיאונים היסטוריים על יהדות נכחדת, היסטוריה של יהודי גרמניה כולל שואה, ופסלים: הכל השאיר טעם של עוד!
לעתיד, למוזיאון יש הרבה אתגרים, שכן, המוזיאון אינו עוסק רק בהיסטוריה אלא גם מתמקד בהווה ובפעילות משותפת עתידית. הבטיחו אירועים והרצאות, תערוכות מתחלפות לנושאים שונים.
אני בטוחה שהמוזיאון יביא תיירות אירופאית לחיפה ואולי אותם תיירים יגלו את קסמה הקולינרי והתיירותי של חיפה ויישארו ללינה באחד מהמלונות הנפלאים שלה.
גילוי נאות: כותבת המאמר עובדת במלון בוטיק, שומאכר (שם גרמני), במושבה הגרמנית.
מוזיאון הכט פותח אגף חדש למורשת יהדות גרמניה: "מרכז מחקר עולמי על פסגת הכרמל" – אוניברסיטת חיפה לאתר המוזיאון.
ביר זית על הכרמל..
הגיעו כמה קשישים מבתי האבות לחגוג את הייקים, בין לבין כל ההסתה שמייצרת האוניברסיטה נגד מדינת ישראל מתוכה במחקרי תעמולה וב"קליניקות" סיוע למחבלים של סטודנטים למשפטים, התערבות עשרות עמותות שמאל בתכנים,
בספריית נזריאן זורקים אלפי ספרים כל יהדות וציונות ומביאים ספרות תעמולה בערבית.
ספרו על זה קצת…