שעון חורף בלילה בין שבת (25/10/25) לראשון (26/10/25) | אל תשכחו להזיז את השעון

(חי פה) – סיום שעון הקיץ יתרחש במהלך הלילה שבין שבת (25/10/25) לראשון (26/10/25), בשעה 02:00. מחוגי השעון יוזזו שעה אחת אחורה ושעון החורף ייכנס לתוקף בישראל. רבים ישמחו על שעת השינה הנוספת, אך אחרים מתלוננים על הערבים החשוכים שיגיעו מוקדם מדי. מעבר השעון הוא כבר מזמן לא רק עניין טכני, אלא גם סוגיה חברתית, כלכלית ובריאותית, שממשיכה לעורר ויכוח ברחבי העולם. שעון החורף יסתיים בלילה שבין חמישי (26.3.2026) לשישי (27.3.2026).

מקורו של "טקס" הזזת המחוגים

שעון הקיץ אומץ לראשונה בגרמניה ובבריטניה בזמן מלחמת העולם הראשונה, מתוך צורך לחסוך במשאבים לאומיים. ההיגיון שמאחורי הזזת השעון הוצע לראשונה כבר בשנת 1784 על-ידי המדינאי האמריקאי בנימין פרנקלין, ששירת באותה תקופה כשגריר בצרפת. פרנקלין הציע לצרפתים לקום מוקדם עם זריחת השמש כדי לחסוך בשעווה לנרות.
מאות שנים אחר כך, אותה תפיסה של ניצול יעיל של אור היום עומדת מאחורי המעבר לשעון קיץ או חורף: להתאים את שעות הערות של הציבור לשעות זריחת השמש, ובכך לחסוך אנרגיה ולהפחית את צריכת החשמל.

היתרונות של שעון החורף

1. בטיחות בדרכים: השקיעה המוקדמת מאפשרת זריחה מוקדמת יותר, דבר שמפחית תאונות בשעות הבוקר, במיוחד בקרב תלמידים והולכי רגל.
2. שינה טבעית יותר: השעון החורפי מתאם טוב יותר עם המחזור הביולוגי הטבעי של האדם, המסתנכרן עם אור השמש.
3. חיסכון מסוים באנרגיה: אור יום מוקדם יותר מפחית את הצורך בתאורה בוקרית בבתים ובמוסדות.

החסרונות והביקורת

1. ערבים חשוכים יותר: רבים חשים כי המעבר גורם לעייפות, ירידה במצב הרוח ופגיעה באורח החיים הפעיל של שעות הערב.
2. השפעה כלכלית שלילית: עסקים בתחום הפנאי, המסעדות והקניות מדווחים לעיתים על ירידה בהכנסות עם רדת החשכה המוקדמת.
3. "ג'ט לג חברתי": השעון הביולוגי שלנו אינו מתעדכן מיד, והמעבר משבש את הקצב הפנימי של הגוף. מחקרים מצאו כי המעבר בין שעונים עלול להעלות את הסיכון לעייפות, להפרעות שינה ואף לבעיות לב.

מה אומרים המחקרים?

מחקר רחב משנת 2018, העריך כי החיסכון האנרגטי מהמעבר לשעון קיץ עומד על כ־0.34% בלבד מצריכת החשמל השנתית, חיסכון זעיר, הדומה להשפעה של שימוש בנורות חסכוניות. יתרה מזו, במדינות חמות או קרובות לקו המשווה, שינוי השעה עלול דווקא להעלות את צריכת האנרגיה, משום שהאנשים מפעילים יותר מזגנים בשעות האור הארוכות של אחר הצהריים.

בריאות, שמש וויטמין D

הצד החיובי של שעון הקיץ הוא עידוד פעילות גופנית ושהייה באור שמש המסייעת לייצור ויטמין D. אולם המעבר עצמו, פעמיים בשנה, גורם לשיבוש השעון הביולוגי של הגוף. חוסר התאמה בין מחזור האור החיצוני לשעון הפנימי גורם לתופעה המכונה "ג'ט לג חברתי", המלווה בעייפות, ירידה בתפקוד ואף השפעה על מצב הרוח ותוחלת החיים.

המחלוקת סביב שעון החורף בישראל

בישראל, הוויכוח סביב שמירת שעון הקיץ או המעבר לשעון חורף חוזר מדי שנה ועולה על סדר היום הציבורי. מצד אחד, יש הטוענים כי יש להשאיר את שעון הקיץ לאורך כל השנה, מתוך רצון לנצל את שעות האור הארוכות יותר, לעודד פעילות כלכלית ותרבותית בשעות הערב, ולהפחית את מספר תאונות הדרכים המתרחשות עם רדת החשכה. מנגד, תומכי שעון החורף טוענים כי בבקרים החשוכים של החורף, במיוחד באזורים צפוניים ובקרב ילדים ההולכים לבית הספר, דרוש אור יום מוקדם יותר לצורכי בטיחות ונוחות. בנוסף, נציגים ממגזרים דתיים טוענים כי שעון קיץ בחורף מקשה על קיום תפילת שחרית בזמן, לפני תחילת יום העבודה או הלימודים.

לאורך השנים הוגשו הצעות חוק רבות לשינוי משך שעון הקיץ בישראל, ולעיתים אף שונו מועדי המעבר בהתאם לשיקולים פוליטיים, חברתיים ודתיים. אף שהמחלוקת נראית קטנה, היא משקפת את המתח המתמיד בין צורכי החיים המודרניים לבין הרצון לשמור על קצב טבעי וסדר יום נוח לכלל האוכלוסייה.

ומה קורה בעולם?

במדינות רבות גוברת הקריאה לבטל את המעבר בין שעונים. האגודה האירופית למחזורים ביולוגיים והאגודה האמריקאית לרפואת שינה ממליצות בשנים האחרונות על הנהגת שעון אחיד לאורך כל השנה.
האיחוד האירופי אף מקדם חקיקה שתאפשר לכל מדינה לבחור האם להישאר קבועה על שעון קיץ או חורף. רוסיה, לדוגמה, ביטלה את שעון החורף בשנת 2011 לטובת "קיץ נצחי", אך שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 2014, הוחזר השעון החורפי הקבוע בעקבות תלונות על עייפות ותאונות בוקר רבות.

לסיכום

המעבר לשעון חורף נולד מרעיון של חיסכון באנרגיה וניצול יעיל של אור היום, אך בעידן של תאורה חסכונית, מיזוג אוויר ופעילות סביב השעון, השאלה האם הוא עדיין נחוץ נותרה פתוחה.
בין אם אתם נהנים מהשעה הנוספת במיטה ובין אם אתם מתגעגעים לאור של הערבים הארוכים, ברור שהזמן, ממשיך לעורר ויכוח שלא נגמר.