נוה דוד – סיור בצד האפל של חיפה…

יש תוכנית פינוי בינוי הנכנסת לפעולה באיזור. הבתים כלכך ירודים שחייבים להרוס אותם. אין ברירה אחרת. התושבים צריכים לחתום ולהסכים. כל דייר יקבל תמורת דירתו העלובה והמתפוררת דירה חדשה יפהפיה. אלא שהאנשים פוחדים משינוי. זה ייקח זמן.

כל כך נכון, כל כך עצוב.
העירייה בהחלט מחכה שהמקום יתפורר סופית ואז אפשר יהיה למחוק אותו ולמכור את הקרקע היקרה ליזמים ולהקים שכונת מגדלי פאר מנוכרים מול הים. או כמו ואדי סאליב, הפצע המוגלתי בלב העיר, שמנסים להפוך למתחם קניות ובילוי מצועצע, תוך המשך דחיקת התושבים המעטים שעוד שורדים שם. אגב שכונת אנדרומדה בחיפה, עד כמה שידוע לי מדובר בג'נטריפיקציה קיצונית, שלא רק לא הועילה לתושבים במקום (שנשלחו בוודאי בנזיד עדשים לחפש את מזלם במקום אחר), וגם יצרה מתחם מופרט ומסוגר בלב מרקם עירוני היסטורי.
לצערי, פועליסט, יהב לא בונה על הכרת התודה של התושבים. עניים לא שווים כסף, הם נחשבים בעיני העירייה לנטל: הוצאות על רווחה בתמורה להנחות בארנונה.
רק החלפה של ההנהגה יכולה להחליף את הגישה. לשם כך חשוב להעלות שוב ושוב מקומות כאלה לתודעה. עבור רוב החיפאים השבעים זה חור שחור מחוץ לשדה הראייה, והם צריכים שידחפו להם את זה בפנים כדי שיבינו איך נראה חלק ניכר מעירם.

זה באמת עצוב לראות שכונה מוזנחת ובית ספר עזוב ומתפורר, זה שיש ירידה גדולה בהרשמה לבתי ספר מקצועיים זה דבר בעייתי, פעם היה כבוד למקצועות כאלו, היום כבוד יש רק למהנדסים ועורכי דין שמהם יש כמויות אדירות ולא נשאר כבר את מי להנדס ואת מי לערוך, אנשים פשוטים שעושים את העבודה שלהם וגאים בכך הולכים ונעלמים מהמפה. זה מאוד סמלי בעיני שבית הספר הזה נמצא היכן שהוא נמצא והעזובה שבו וסביבו רק ממחישה את המצב של החברה הישראלית, כולם מנהלים ואף אחד לא באמת עובד. פשוט עובד.