ההשלכות הרפואיות והחברתיות של סטיגמות כלפי השמנת יתר – דיון בוועדת הבריאות של חיפה

(חי פה) – ישיבת ועדת הבריאות העירונית בחיפה שהתקיימה היום (20.5.25) הפכה לזירת שיח מרתקת, מורכבת ולעיתים מטלטלת על נושא שרבים מעדיפים שלא לדון בו בפומבי: יחס מערכת הבריאות והחברה כולה כלפי אנשים הסובלים מהשמנה, ובעיקר נשים.

ההרצאה המרכזית ניתנה על ידי פרופ' לנה שגיא-דאין, רופאת נשים וגנטיקאית בכירה מבית החולים כרמל, תחת הכותרת "דוקטור, למי קראת שמנה?". במוקד ההרצאה – ביקורת נוקבת על השיפוטיות והאפליה המובנית כלפי מטופלות עם עודף משקל, בתוך מערכת הבריאות ומחוצה לה.

ישראל סביון – דיון בנושא השמנת יתר וסטיגמות:

הרצאה יוצאת דופן בישיבה התשיעית של ועדת הבריאות העירונית

ועדת הבריאות העירונית בראשות סגן ראש העיר ישראל סביון התכנסה זו הפעם התשיעית בקדנציה הנוכחית. לישיבה הגיעו נציגים מבתי החולים וקופות החולים בעיר, נציגי הביטוח הלאומי, גורמים מהאקדמיה וממוסדות רווחה. ההרצאה, שנמשכה כמעט שעה וחצי, כללה לא רק נתונים מדעיים ומחקריים, אלא גם עדויות אישיות מהשטח.

סביון, המכהן גם כיו"ר סיעת הגימלאים בעירייה, אמר בפתח הדיון: "השמנה היא לא רק אתגר רפואי, אלא אתגר חברתי ותרבותי מהמעלה הראשונה. עלינו להבין איך לטפל, לא רק בגוף, אלא גם בנפש ובכבוד האדם".

השמנת יתר: נושא רפואי רגיש עם משמעויות עמוקות

פרופ’ לנה שגיא-דאין, אחת הקולות המשפיעים בארץ בתחום הרפואה המגדרית, פתחה את הרצאתה בשאלה נוקבת: "האם זה בסדר לומר לאישה באמצע הלילה במיון שהיא צריכה לרדת במשקל?". לשיטתה, ההתמקדות במשקל גורמת לרופאים רבים להחמיץ אבחנות רפואיות חשובות. היא הזהירה מפני הפיכת המשקל למוקד המרכזי של השיח הרפואי – לעיתים על חשבון הטיפול עצמו.

אפליה, סטיגמה וטעויות רפואיות – המחיר הגבוה של שיפוטיות

הנתונים שהציגה שגיא-דאין היו מטרידים: ככל שה-BMI של אדם עולה, כך פוחת השכר שלו, סיכויו להתקבל לעבודה יורדים, וזמן הבדיקה הרפואית שלו מתקצר.

"רופאים לעיתים מתייחסים לאנשים עם עודף משקל כעצלנים, מרושלים, חסרי משמעת – וזו תפיסה מסוכנת", אמרה. היא אף ציינה מקרים שבהם מטופלים שמנים התלוננו על כאבים, והרופאים סיווגו אותם מיידית כתוצאה מהשמנה – מבלי לבדוק לעומק. במקרים קיצוניים, אבחונים של סרטן או בעיות פוריות התעכבו – פשוט כי עודף המשקל הוצג כ"תשובה לכל".

השפעת ההשמנה על חיי היומיום – תעסוקה, זוגיות ודימוי עצמי

מעבר להשלכות הבריאותיות, ההרצאה עסקה בהשפעות רחבות הרבה יותר של סטיגמת המשקל: אנשים עם עודף משקל נוטים לחוות התעללות מילולית בילדות, מתקשים למצוא זוגיות, מתויגים כ"לא מושכים", ולעיתים נחשבים לחסרי משמעת או "לא רציניים". "בתוכניות טלוויזיה", אמרה שגיא-דאין, "הדמויות השמנות מוצגות כטיפשות, רעשניות או מגוחכות. אנחנו סופגים את המסרים האלה כל הזמן – גם בלי לשים לב".

מערכת הבריאות – מטופלים שמנים מקבלים טיפול תת-אופטימלי

לטענת המרצה, ההטיות השליליות של אנשי מקצוע בתחום הבריאות כלפי אנשים שמנים באות לידי ביטוי גם בפערי טיפול. "מטופלים עם עודף משקל נוטים להימנע מבדיקות כמו ממוגרפיה או בדיקות גניקולוגיות, בשל תחושת בושה או תגובות קודמות משפילות מצד צוותים רפואיים", אמרה. לדבריה, אפילו ציוד רפואי בסיסי – כיסאות, שולחנות, מכשירי מדידה – אינו תמיד מותאם למידות גופם של מטופלים עם עודף משקל, דבר שמעצים את תחושת ההדרה והניכור.

עלייה במשקל בעקבות הסטיגמה – מעגל קסמים מסוכן

באופן פרדוקסלי, אחת ההשפעות של הסטיגמה עצמה היא עלייה נוספת במשקל. בני נוער שחווים השפלה בגלל משקלם נוטים לעסוק פחות בספורט ולפתח הרגלי אכילה לא בריאים. "הסטיגמה לא מעודדת שינוי – היא מחלישה, מדכאת ומובילה להימנעות", קבעה שגיא-דאין. לדבריה, הדרך היעילה ביותר לסייע לאנשים עם עודף משקל היא גישה רגישה, מכילה ומותאמת אישית, ולא גישה שיפוטית ומאשימה.

האם השמנה היא מחלה? השיח הבינלאומי סוער

בחלק מההרצאה דנה המרצה בשאלה האם השמנה היא מחלה. לדבריה, אירופה כבר הגדירה אותה כך, בעוד שבארצות הברית ניטש ויכוח סביב ההגדרה. "אם נכיר בהשמנה כמחלה – נוכל להכשיר יותר רופאים שיתמחו בטיפול בה, להשקיע יותר תקציבים ולעודד גישות טיפוליות הוליסטיות", הסבירה. היא הצביעה על כך שהשמנה היא תוצר של גורמים רבים – גנטיים, סביבתיים, הורמונליים ואף התנהגותיים. "זה לא רק מה אנחנו אוכלים – אלא גם מה אמא שלנו אכלה כשהייתה בהריון, מה יש בחלב אם, כמה מזגן אנחנו צורכים ואפילו איכות השינה שלנו".

תקשורת ותרבות הפנאי – תרבות שמקדשת רזון

ממצאים שפורסמו לאחרונה בניתוח תוכני של דמויות בטלוויזיה חשפו כי נשים רזות נתפסות כצעירות, מושכות, אנרגטיות וטובות לב, בעוד שנשים שמנות מוצגות ככועסות, טיפשות ואפילו מסוכנות. דוגמה מובהקת לכך, לדבריה, היא סדרת הטלוויזיה המצליחה "חברים", שבה דמותה של מוניקה מוצגת כ"שמנה ומצחיקה" בעבר, אך רק לאחר ירידה משמעותית במשקל – היא מוצאת אהבה. "ילדים קולטים את המסרים הללו היטב – והם משפיעים על הדימוי העצמי שלהם כבר מגיל צעיר", אמרה שגיא-דאין.

תגובות חברי הוועדה: קריאה לשינוי בגישה ובתשתיות

מדדי כושר ובריאות

לאחר ההרצאה נפתח דיון בהשתתפות חברי הוועדה והאורחים. אל"מ במיל' איתן מטמון, יו"ר ארגון נכי צה"ל חיפה והצפון, סיפר כי בארה"ב קיימת מדיניות ברורה בצבא בכל הקשור למדדי כושר ובריאות, והציע לאמץ שיטה דומה בישראל. "ניסיתי להכניס זאת בזמנו – וראש הממשלה והרמטכ"ל לשעבר אהוד ברק התנגד. חשבנו על אפשרות שקצינים שסובלים ממשקל עודף ילכו בלבוש אזרחי ולא במדים", סיפר מטמון.

יפעת הרמן, מנהלת סניף הביטוח הלאומי בחיפה, אמרה כי תבדוק מחדש את ההתאמה של ציוד רפואי לאנשים עם משקל עודף, במיוחד במוסדות ציבוריים. "אין שום סיבה שמטופל ירגיש מושפל בגלל כיסא או ספה שלא תואמת את גופו", אמרה.

חיריה עלו חמרה, מנהלת מחלקת אזרחים ותיקים בעירייה, העלתה נקודה מורכבת במיוחד: "אצל קשישים, לעיתים עודף משקל דווקא שומר עליהם. יש מקרים שבהם הרזון עצמו מסמן הידרדרות תפקודית".

מילים בונות במקום ביקורת הורסת – מסקנות מההרצאה

פרופ' שגיא-דאין סיכמה את הרצאתה בקריאה לרופאים ולמערכת כולה לבחון את הדרך שבה הם מדברים על השמנה. "כשמטופלת שומעת מהרופא שלה שהיא 'פרה שצריכה לאכול רק חסה' – היא לא חוזרת יותר למעקב. אנחנו פוגעים בבריאות שלה בגלל מילים", הזהירה. לדבריה, לפני שמעלים את נושא המשקל, יש לבקש רשות, ולבחור מילים בקפידה. "המטרה היא לא להיות צודקים – אלא להיות חכמים. אם הדרך שבה אנחנו מציגים את הדברים מייצרת יותר נזק – פספסנו את תפקידנו".

ישראל סביון: "מעמד המטופל חייב להיות בראש סדר העדיפויות"

בסיום הישיבה הודה סגן ראש העיר ישראל סביון לפרופ’ שגיא-דאין על הרצאתה הנוקבת והמעוררת. "כפי שאנו דורשים רגישות כלפי קשישים, נכים או אוכלוסיות מוחלשות – כך עלינו להחיל סטנדרטים של כבוד גם כלפי אנשים עם עודף משקל. בעיניי זו לא רק שאלה של רפואה, אלא של ערכים אנושיים בסיסיים", אמר. הוא הדגיש את כוונתו להמשיך להעלות את הנושא על סדר היום העירוני ולבחון שינויים מערכתיים, גם בבתי הספר ובמוסדות קהילתיים.