יהב לא מהסס – מדורות לא יהיו, גם במחיר סערה ציבורית

(חי פה) – המאבק על מדורות ל"ג בעומר: ביום רביעי, 14 במאי, שלחה עיריית חיפה משאיות וטרקטורים לאיסוף הקרשים שהכינו ילדים ובני נוער לקראת מדורות ל"ג בעומר. הקרשים נאספו ממוקדים שונים ברחבי העיר, לקראת האיסור הכולל על הדלקת מדורות בעיר, שהוכרז על ידי ראש העיר יונה יהב – החלטה שעוררה סערה בקרב חלק מהתושבים.

תנאי שרב ורוחות חזקות

המהלך התקבל בהתאם לצו של נציב כבאות והצלה האוסר על הדלקת מדורות בשל תנאי שרב ורוחות חזקות הצפויים בל"ג בעומר, אך הביצוע בפועל – שכלל פינוי פיזי של הקרשים – הותיר הורים וילדים רבים בתחושת תסכול וזעם.

"ילדים דומעים מול טרקטורים – תמונה קשה"

עו"ד דרור מאיר אוחנה, תושב קריית שמואל ונציג רשימת "עוצמה יהודית", תיאר את אשר התרחש בשכונתו הבוקר:
"הבוקר ראיתי בעיניי את התגשמות מאמר חז"ל – 'המרחם על אכזרים, סופו שיתאכזר לרחמנים'. ילדים דומעים צפו בטרקטורים שפורקים למכולות את פרי עמלם – קרשים שאספו במשך חודש וחצי, עם דם, יזע, דמעות וגם צחוקים והתרגשות".

לדבריו, מדובר בפגיעה לא רק במסורת אלא גם בתחושת שייכות של הילדים:
"הם ראו איך כל ההשקעה נחרבת ברגע אחד של אטימות. בעוד שבערים סמוכות מתאפשרת הדלקת מדורות באזורים מוגדרים, חיפה בחרה בביטול גורף – כשבוע לפני החג. אנחנו ההורים דואגים לביטחון ילדינו, אבל מצפים לגישה אחראית ומאוזנת – לא כזו שמוחקת מסורת. אפשר היה לעשות סיורים של פקחים, כבאיות, להסדיר אזורים בטוחים – ולא פשוט לאסור הכול".

יהב: "לא נשחק באש – תרתי משמע"

לא תותר הדלקת מדורות

ההחלטה החריגה התקבלה כבר ביום ראשון, 11 במאי, אז הודיעה העירייה כי לא תותר הדלקת מדורות ברחבי העיר עד ל-18 במאי בשעה 23:59. ההחלטה התקבלה לאחר התייעצות עם גורמי מקצוע ובהתאם לצו נציב כבאות והצלה.

ראש העיר יונה יהב הסביר את הרקע להחלטה:
"מזג האוויר השרבי והאפשרות שאפילו טעות אנוש אחת תוביל לשריפה גדולה – הובילו אותי לקבל החלטה אחראית ושקולה. אסור לנו לשחק באש – תרתי משמע. הובלתי את העיר בהתמודדות עם שתי שריפות ענק, ואני יודע היטב את הסיכון. ביטחון התושבים מעל לכל שיקול".

לדבריו, ההנחיה לאסור את המדורות נועדה למנוע הישנות של אסונות כמו השריפה הגדולה ב-2016, והאסון בכרמל, בו נספו 44 בני אדם. במקביל, הנחה יהב את מנגנוני האכיפה להגביר את הפיקוח ברחבי העיר בל"ג בעומר ולמנוע הדלקת מדורות.

ומה קורה בערים השכנות?

בעוד שחיפה נקטה בגישה מחמירה, בערים סמוכות בחרו בפתרונות מאוזנים יותר:

• טירת כרמל – ראש העיר דודו כהן הודיע על קיום חגיגות בטוחות בל"ג בעומר, עם מספר מיקומים מאושרים למדורות.
• נשר – כחלק מהמסורת שהתקבעה בשנים האחרונות בנשר מתקיימת מדורה קהילתית אחת גדולה. יש איסור על הבערת מדורות בשטחים אחרים. במדורה יהיה מופע קרקס ודוכני פעילויות לנוער.
• קריית ביאליק – אישרה מדורות בתאום עם המשטרה וכיבוי אש. נקבעו מיקומים מאושרים ופורסם בדיוק איפה ניתן לערוך את המדורות.
• קריית אתא – אישרה עשרות מתחמים ייעודיים להדלקת מדורות.
• קריית ים – בחרה בשבעה מיקומים מאושרים שהוכשרו בתיאום עם כיבוי אש.
• קריית מוצקין – מגבילה למדורות קטנות של כיתות בלבד, בתיאום עם ההורים והפיקוח העירוני. ראש העיר ציקי אבישר הבהיר כי לא יתקיימו עוד מדורות עירוניות גדולות: "אין בעיר שטחים פתוחים, ולא נאפשר מפגעי עשן ופיח".

עיריית חיפה בתגובה: "אין קשר לאג'נדה – רק ביטחון הציבור"

מעיריית חיפה נמסר לחי פה בתגובה: "ראש העיר לא מבטל סמלים או חגי ישראל בשל אג'נדה – ההיפך הוא הנכון. איסור המדורות נובע משיקולי בטיחות ברורים ומגובה בצו נציב כבאות והצלה. לא ניתן לקחת סיכון. ניסיון העבר מלמד שהסכנה בחיפה ממשית – כפי שקרה ב-2016 – ועל כן הוחלט לא לקחת סיכונים מיותרים. מדובר בהחלטה שמטרתה שמירה על חיי אדם, פשוטו כמשמעו".

השאלה הפתוחה: איזון בין מסורת לביטחון

המאבק על מדורות ל"ג בעומר בחיפה ממחיש את המתח בין שמירה על המסורת לבין אחריות ציבורית וביטחונית. בעוד שהעירייה מציגה גישה נחרצת בשם הבטיחות, יש מי שרואים בצעד מחיקה של חוויה תרבותית-דתית חשובה – במיוחד לילדים. השאלה שנותרה פתוחה: האם ניתן היה למצוא פתרון מאוזן יותר?