שיתוף ציבור והיער העירוני: חיפה משנה את פניה עם תכנית ייעור חדשה

(חי פה) – עיריית חיפה מציגה תכנית ייעור עירונית מקיפה, המיועדת להתמודד עם אתגרי שינויי האקלים ולשפר את איכות החיים בעיר. במפגש שנערך בזום ביום ראשון, ה-23 במרץ 2025, הציגה העירייה את התכנית לשדרוג ושימור היער העירוני. במסגרת התכנית, שמנוהלת בשיתוף פעולה עם מספר גופים מקצועיים, וביניהם יפה נוף, נדונו נושאים חשובים כמו הליכתיות, צל, איכות האוויר ושימור הצמחייה העירונית. כל זאת, תוך שמירה על מעורבות פעילה של התושבים, כדי להבטיח שהתכנית לא רק תיכנס לתוקף אלא גם תוכל להצליח ולשגשג בטווח הארוך.

התכנית השלמה תפורסם בעוד חודשיים (בחודש מאי 2025) אחרי שיתייחסו בה להערות הציבור. כאשר התכנית תפורסם – אנו נפרסם אותה בחי פה.

מטרת התכנית: פתרונות אקולוגיים לשיפור איכות החיים

היער העירוני הוא אחד הכלים המרכזיים להתמודד עם אתגרי שינוי האקלים ולשפר את איכות החיים בעיר. עצים לא רק מספקים צל, אלא גם משפיעים ישירות על הפחתת טמפרטורות ושיפור איכות האוויר. מ"מ ראש העיר ומחזיק תיק איכות הסביבה, אביהו האן, הדגיש את החשיבות הרבה של תכנית הייעור ואמר כי "העצים מייצרים חיים ומורידים את הטמפרטורה בעיר". תכנית זו, שנעשתה בשיתוף עם מספר מומחים בתחום, כוללת מיפוי מקיף של השטח העירוני והבנת הצרכים הייחודיים של כל אזור בעיר.

ייעוץ אדריכלי: שיתוף פעולה עם אנשי מקצוע

שחר צור, אדריכל נוף מ"דרך צל", שהוביל את התכנית, הסביר כי עיריית חיפה התחילה במיפוי כל עץ בעיר, כולל הערכה של הצמרות והשפעתם על איכות החיים. אחד היעדים המרכזיים הוא לשפר את כיסוי הצמרות בעיר, שכן כיום הוא עומד על 26%. אם עיריית חיפה תצליח להעלות את הממוצע ל-30% עד שנת 2030, יהיה בכך שיפור משמעותי באיכות הצל והאוויר. צור גם הציע לתושבים לשאול את עצמם איך הם רוצים לראות את היער העירוני בעוד שנה, עשור וחמישים שנה, והדגיש את הצורך בשמירה פעילה של הציבור על העצים, לא רק בתיאוריה אלא גם בפועל.

תכנית הייעור העירונית

תכנית הייעור העירונית של עיריית חיפה נועדה להיערך לשינויי אקלים ולהפחתת זיהום האוויר והחום בעיר, תוך שמירה על איכות החיים של התושבים. העירייה פועלת על פי מתודולוגיה שנבנתה במסגרת קול קורא ממשלתי, תוך שיתוף פעולה עם אדריכלים ומומחים בתחום. המטרה המרכזית היא להעלות את כיסוי הצמרות ברחבי העיר, ולשפר את איכות הצל, במיוחד בתקופות החמות, כמו בחודשי הקיץ.

תכנית היער העירוני מחולקת למספר תחומים עיקריים, בהם תכנון השטחים, שימור העצים, והרחבת שטחי הייעור באזורים עם צפיפות גבוהה ומחסור בעצים. התכנית כוללת גם פיתוח תחום הקהילה והגיל השלישי, מתוך מטרה להפעיל את התושבים במטרה ליצור גינות קהילתיות ולצמצם את תופעת הכריתה והרעלה של עצים.

העירייה מציעה גם תכנית נטיעות טקטיות, במסגרתה יתבצעו נטיעות מיידיות באזורים הזקוקים לשיפור, תוך שימוש במפה שמציגה את הצורך בנטיעות על פי פרמטרים כמו צפיפות תושבים, תחבורה ציבורית, ומצב הצל.

פתרונות יצירתיים לשיפור הליכתיות וצמצום פערים

אדריכלית הנוף יעל בר-מאור הציגה את הבעיה המובילה של העיר – חוסר בצל במרבית השטחים העירוניים, במיוחד במהלך חודשי הקיץ החמים. לדבריה, בעיית הצל בעיר חמורה במיוחד באוגוסט, אז העיר סובלת ממחסור חמור בצל במרבית השכונות. במהלך המפגש, הציגה בר-מאור את התכנית לצמצום הפערים בצל ברחובות העיר. היא הסבירה שעוד כחודשיים התכנית במלואה תעלה לאתר העירייה ובזמן שנותר הצוות שאחראי על התכנית יבדוק את ההערות של הציבור וישלב אותן בתכנית. אחת ההצעות בתכנית הייתה להקים "מסלולי הליכה" מסודרים, שבהם יטעו עצים באופן ממוקד על פי תעדוף. בר-מאור הציעה שיטוט עירוני לפי מפת "ההליכה", שתציג את השכונות הזקוקות ביותר לנטיעות, לצד הערכת רגישות השכונות מבחינת צפיפות, סוציואקונומית ותחבורה ציבורית.

תכנית מתודולוגית לטיפול בצרכים העירוניים

בנוסף למיפוי העצים, יעל בר-מאור ציינה כי התכנית כוללת גם יצירת "כרטיסיות מדד" לכל אזור בעיר, תוך בחינת הנושא על פי שלבים אופטימליים ותוך לקיחת בחשבון את הצרכים הסביבתיים של כל אזור. כל שלב בתכנית ידרוש קביעת לוחות זמנים ברורים ותחומי אחריות בתוך העירייה, כולל מפקחים מקצועיים שיבטיחו את המשך תהליך הנטיעות והשימור.

מעורבות ציבורית ושיתוף תושבים

אחת הנקודות המרכזיות במפגש הייתה שיתוף הציבור. העירייה פנתה לתושבים לקבלת היזון חוזר, והדגישה את הצורך בשיתוף פעולה פעיל של הקהל הרחב כדי להבטיח שהייעוץ והתכניות שהוצגו ייעשו באופן המתאים לצרכים המקומיים. לדברי בר-מאור, אין מדובר רק בשימור העצים הקיימים, אלא גם במעורבות פעילה של התושבים בתהליך, באופן שיביא ליצירת קהילות מקומיות שיתפקדו לא רק כצופים אלא גם כשותפים לשמירה על הסביבה.

היער העירוני מול האתגרים העירוניים

לצד המעורבות הציבורית, ציינו המומחים כי ישנם אתגרים נוספים שנוגעים לפיתוח העירוני לצד היער העירוני. כך, לדוגמה, הוזכרה בעיית התכניות המוניציפליות השונות, שמביאות לפעמים לכריתה של עצים קיימים לטובת פיתוח עירוני. אמיר גלעד, אחד התושבים, העלה שאלה לגבי שמירה על העצים בתכניות תמ"א (תוכנית מתאר ארצית), והאם קיימת איזושהי רגולציה שתמנע כריתה מיותרת של עצים.

יעל בר מאור, בתגובה, ציינה כי אחת המטרות המרכזיות של התכנית היא לשלב הגבלות ומדיניות שתסייע לשמור על העצים לאורך זמן, וכי העירייה פועלת במקביל לגבש הסכמים עם מהנדסי העיר לביצוע תכניות עתידיות שמכבדות את הצומח העירוני.

אלרגיות לעצי הזית: שיקולים בריאותיים בשתילה

נושא נוסף שעלה במהלך המפגש היה השיקול הבריאותי, ובפרט ההתמודדות עם אלרגיות לעצי הזית. עדי מאיר, אחת התושבות, שאלה כיצד העירייה מתמודדת עם אלרגיות שנגרמות מצמחי זית, אשר ידועים כגורמים לאי נוחות רבה בחודשי הקיץ. אדריכלית נוף נטע טלמור הסבירה כי העירייה עושה מאמצים לבחור בעצים שמתאימים לסביבה העירונית, תוך צמצום האפשרות לאלרגיות. לדבריה, העירייה מקפידה על שתילה של עצים שלא גורמים לאי נוחות מיותרת לתושבים.

התקצוב של התכנית: שאלות למימון עתידי

עמית גרנות העלה שאלה בנוגע למימון התכנית, והאם המדינה תמשיך לתמוך בה. נטע טלמור הרגיעה את הציבור והסבירה כי התמיכה הממשלתית לא צפויה להיפסק, וציפתה כי העירייה תוכל להוציא את התכנית לפועל תוך שיתוף הציבור.

במהלך המפגש עלו גם שאלות נוספות, והעירייה הציגה את חזונה להצללת העיר תוך שמירה על מגוון ביולוגי. התושבים, בינתיים, המשיכו להציג דעות ותובנות חשובות, ובעיקר הביעו את רצונם להיות חלק פעיל בתהליך זה.

סיכום המפגש: דרך ארוכה אך אפשרית

המערכת העירונית שואפת לשלב את התושבים בתהליך המתמשך של תכנון ושימור היער העירוני. על פי הצגת התכנית, ישנה הבנה שדרושים זמן, משאבים ושיתוף פעולה ציבורי כדי להשיג את המטרות השאפתניות שמציבה עיריית חיפה. השאיפה היא לא רק ליצור יער עירוני, אלא לשלב את הקהל במימושו, תוך שמירה על אקולוגיה בריאה ואיכות חיים גבוהה לתושבים.