חייב להודות, אני מכור. פריחת השקד מטריפה אותי. פעם אחר פעם אני מוצא עצמי רץ בין השורות במטעים המהפנטים ומצלם בטירוף. קחו לכם חצי יום, עם ערכת פיקניק צמחונית וצאו אל המטעים המפוזרים בכל אזור הצפון. זו מנת בריאות שלא תסולא בפז, לגוף ולנפש.
השנה, הצטרפו להתלהבות ולמחשבות – גם השורות האלה.
מקל שקד | ערב ט"ו בשבט תשפ"ו
מֶה הָיָה לָךְ פְּרִיחַת הַשָּׁקֵד,
פְּרִיחָה יָפָה מִיָּפָה?
מֶה הָיָה לָךְ יָפָתִי, לְבָנָה-וְרַדְרַדָּה,
שֶׁרוּחַ זָרָה מַסִּיעָה בֵּינוֹתַיִךְ עֲנָנוֹת שְׁחֹרוֹת
וּמַשְׁמִיעָהּ בָּךְ לְחִישׁוֹת שֶׁל אֶרֶס.
מֶה הָיָה לָךְ פְּרִיחַת הַשָּׁקֵד?
הָאָרֶץ מְשַׁוַּעַת,
וּבְכִי הוֹמֶה בֵּין עֲנָפַיִךְ,
בְּבִקְעַת גִּנּוֹסָר וּבְדֶרֶךְ גִּלְעָד וּבְעֵמֶק צְבָאִים –
מְחוֹזוֹת רֵאשִׁית הִתְחַדְּשׁוּתֵנוּ,
שֶׁהֻפְקְרוּ לְקֶלֶס.
מֶה הָיָה לָךְ פְּרִיחַת הַשָּׁקֵד,
שָׁכַחְתְּ לְפֶתַע?
מִשֶּׁנִּכְנַס אֲדָר יָפָתִי, מַרְבִּין בְּשִׂמְחָה
וּמַרְבִּין בְּאַהֲבַת הַיֹּפִי
וּמַרְבִּין בְּאַהֲבַת חִנָּם,
אָז מָה לָךְ יָפָתִי, שֶׁקָּדְרוּ פִּתְאוֹם פְּרָחַיִךְ
וּמַהִי הַלְמוּת הַתֻּפִּים הַזָּרִים
שֶׁל מִלְחָמָה וְהֶרֶס,
בֵּין פְּרָחִים לִפְרָחִים,
בֵּין אַחִים לְאַחִים?
מָה אֲנִי רוֹאֶה יָפָתִי?
מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רוֹאֶה,
זָקוּף, יָשָׁר, נָחוּשׁ מִנָּחוּשׁ
מֵיְשִׁיר מַבָּט אֶל שִׂנְאַת הַחִנָּם,
אֶל אֱלִילֵי הַשָּׁוְא הַמְּבַקְּשִׁים נָקָם.
הוּא יְנַצֵּחַ יָפָתִי.
הוּא יְנַצֵּחַ
אֶת כָּל הַמְּבַקְּשִׁים חֻרְבָּן.
חֶרֶס יַעֲלֶה בִּידֵיהֶם, יָפָתִי.
רַק חֶרֶס וְעוֹד חֶרֶס וְעוֹד חֶרֶס.