פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-40 של חיפה תוכנן, כבכל שנותיו לחול המועד סוכות, אך בשל המלחמה נדחה, ויצא לדרך ב-31/12/2024, "במהדורה חורפית ומחממת הלב", כדבריו של ירון שמיר, המנהל האומנותי של הפסטיבל, בנאומו בפתיחת הפסטיבל.
"Better Man" / מייקל גרייסי
ב-31/12/2024 ראיתי את סרטו של הבמאי מייקל גרייסי "Better Man" על חייו של הזמר הבריטי רובי וויליאמס, אשר משתתף בסרט. הוא הקליט מחדש את שיריו עבור הסרט ומשחק את עצמו, אבל בגרסה הממוחשבת בדמות של קוף שימפנזה. הקרנת הסרט התחילה ב-21:45, כדי להסתיים מספר דקות לחצות, ברגע הפתיחה של 2025 החדשה. רחבת הפסטיבל הוארה באור חזק, הושמעה מוזיקת ריקודים והושקו כוסיות יין. בין החוגגים זיהיתי את ירון שמיר, המנהל האומנותי, שבחר סרטים לפסטיבל, ושאלתיו, למה קוף שימפנזה?
מסתבר, שבשיחות עם הבמאי וויליאמס תיאר את עצמו כ"קוף מרקד" וציין שתמיד הרגיש שהוא "פחות מפותח מהסובבים אותו", מייקל גרייסי, חובב אפקטים וויזואליים, אימץ את הרעיון, והגשים אותו, לשביעות רצונו של הזמר. מתאר הגוף – של וויליאמס עצמו, הפרווה והפנים – ממוחשבים, "אבל העיניים – של הזמר עצמו", הדגיש ירון שמיר. בנוסף, וויליאמס, בקולו, מקריין לאורך העלילה.
הסרט קצבי, מוזיקלי, צבעוני. הוא מתאר באומץ את העליות והמורדות בחייו האישיים ובקריירה המוזיקלית של הזמר בן ה-50, ומסתיים באקורד אופטימי.
התחרות הזאת ייחודית השנה. כפי שציין ירון שמיר בנאום פתיחת הפסטיבל, זו הפעם הראשונה, שאין הפרדה בין קולנוע עלילתי לקולנוע תיעודי: בתחרות השנה משתתפים 12 סרטים, עלילתיים ותיעודיים כאחד, וההחלטה נובעת מהכרה באיכותו של הקולנוע התיעודי, ומכך שבסרטים רבים, שנעשים לאחרונה, הגבולות בין העלילתי לתיעודי מטושטשים ונזילים.
"המשפט האחרון של קפקא" / אלירן פלד
ב-6/1/2025 ראיתי את הסרט "המשפט האחרון של קפקא", המשתתף בתחרות הקולנוע הישראלי, ומהווה דוגמה ליצירה מעורבת תיעודית-עלילתית. ההקרנה הייתה בנוכחות היוצרים, בברכתה של ד"ר נוגית אלטשולר, המנהלת האומנותית של סינמטק חיפה. במאי הסרט, אלירן פלד, סיפר, שתחילת צילומי הסרט נקבעה לשבוע הראשון של אוקטובר 2023, אך הצוות פנה לתיעוד הראיונות עם נפגעי הטבח. הסרט הושלם בשנת 2024, בה מציינים 100 שנה למותו של קפקא. על הסרט עמל צוות גדול של תחקירנים, תסריטאים, צלמים, אומני אנימציה. את הסרט מלווה הקריינות של אלי גורנשטיין, אשר לו קשר ישיר לנושא: סבו היה מיודד עם פרנץ קפקא.
כידוע, מקס ברוד הסופר, חברו הטוב של קפקא, לא קיים את בקשתו לשרוף את כתביו לאחר מותו, וכך העניק לאנושות את יצירות המופת, "המשפט", "הטירה", "אמריקה". הסרט מגולל סיפור בן 100 שנים, שמתחיל במעשה הבגידה הזה, וממשיך כקללה רב דורית של הפרת צוואות, הנע מהרחובות של פראג ועד רחוב שפינוזה בתל אביב. שם, אסתר הופה, מזכירתו ושותפתו של ברוד הולכת לעולמה בגיל 102 ומותירה צוואה לשתי בנותיה, שתוביל למשפט, ברוח כתביו של קפקא עצמו.
פסטיבל הקולנוע מתקיים, לשמחת אומני הקולנוע ותושבי חיפה, אך, כפי שמוקרן על המסך הגדול לפני הסרטים, וירון שמיר הדגיש בסיום דבריו, "אין לסרט סוף טוב עד שכולם חוזרים".
כתבה עשירה כתובה היטב ומתארת את האווירה החגיגית של פתיחת הפסטיבל וגם תיאור של כמה מהסרטים המיוחדים.
הכתבה עושה לקוראים אותה לחשוק ולצפות בסרטים השנה.
כבוד לחגית בת אליעזר