תושבים, שמתגוררים כורש בהדר טוענים, שלא הגיוני לבקש מהם להגיע למקלט ציבורי לא נגיש, שצריך לעלות 50 מדרגות רק כדי להגיע למבנה, שבו נמצא המקלט. בנוסף, לפני הכניסה למקלט עצמו יש כמה מדרגות שבורות ולא נקיות, שעוד יותר מקשות על הכניסה למקלט.
נינה מזרחי, שמתגוררת ברחוב 20 שנה, מסבירה עד כמה המקרה מורכב ועד כמה חשוב, שיהיה ברחוב מקלט ציבורי נגיש: "המקלט ציבורי נמצא במדרגות כורש, בין רחוב אלזורוב ורחוב הלל בהדר. הבניינים ברחוב כורש הם משנות ה-40. גם חדרי המדרגות בבניינים לא סגורים, ולא ניתן לעמוד בהם, כשיש אזעקה. זה בניינים ישנים ואין בהם מקלטים. המקלט הציבורי, שמפנים אותנו אליו, שייך לבית הספר היסודי ליאו בק. בגלל המצב יש לנו אפשרות להיעזר בו.
הבעיה היא שהגישה אליו היא בלתי אפשרית. כשיוצאים מהבניין, שבו אני מתגוררת, צריך לעלות 50 מדרגות כדי להגיע למבנה, שבו נמצא המקלט. כשמגיעים כמעט עד למקלט, מגלים שאין גישה אליו. יש זוהמה, לכלוך, חוסר נגישות, ומה שהכי גרוע הן מדרגות שבורות ועצים, שמונעים את הגישה. העירייה הגיעה ופתחה את המקלט, אבל מי יכול לעבור פה ולהגיע למקלט עצמו? כשיש אזעקה, אני נשארת בבית.״
נינה ממשיכה לספר: ״אני חושבת על אנשים יותר מבוגרים, מה הם אמורים לעשות כשיש אזעקה? כל הקירות בבניין שלנו חשופים, אי אפשר אפילו לצאת לחדר המדרגות, אם חלילה יש אזעקה. הייתי מצפה שהעירייה תעשה משהו, שיאפשר גישה למקלט. בבניין שלי יש אישה עם הליכון או כיסא גלגלים. מה היא אמורה לעשות? אין ספק, שהפיתרון הוא פיתרון מורכב, אבל צריך פיתרון".
כשיש אזעקות, שמועים בומים והבניין רועד, אבל אין מה לעשות
"במלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 לא עשינו כלום, כשהיו אזעקות. הייתה נפילה אז בהדר עליון, ושמענו את זה מאוד חזק, אבל מה יכולנו לעשות? נשארנו בבית וקיווינו לטוב. גם היום שומעים בומים, הבית רועד ואין מה לעשות".
תגובת עיריית חיפה:
מדיניות המיגון של פיקוד העורף נותנת מענה לתושבים שאין בביתם מקלט או ממ"ד על פי כללי "הכי מוגן שיש". כללים אלו, אשר הוכחו כמצילי חיים, מפורטים באתר המוכנות לחירום של עיריית חיפה.
בתוך כך, יצוין כי העירייה איתרה חניונים תת קרקעים אשר אושרו לשימוש ע"י פיקוד העורף "כמחסות המוניים". מחסות אלו מיועדים לתושבים שאין בביתם או בסמוך לביתם מקלט. החניונים יפתחו לציבור במידה והמצב הביטחוני יסלים והתושבים יידרשו לשהות ארוכה במקלטים.