מבטיחים לא לשכוח • תלמידים בחיפה ריגשו את משפחות הנופלים

תלמידי בית ספר "חוגים" כתבו מכתבים ל-1,780 הנופלים הקבורים בעיר חיפה ומסרו אותם לבני משפחותיהם הנרגשים.

תלמידי בית הספר השש-שנתי חוגים החליטו להעניק משמעות סמלית להבטחה "לזכור ולא לשכוח" לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שחל השבוע. במסגרת התכנית למעורבות חברתית, אותה מובילה מירב וינוקור, איתרו כלל תלמידי חטיבת הביניים את 1,780 הנופלים בני ובנות העיר חיפה, אשר נהרגו מאז קום המדינה ועד היום.

במסגרת שיעורי החינוך, למדו התלמידים בכיתות על סיפורי הגבורה, על ההקרבה ועל המחיר הכבד שגבו המלחמות לאורך השנים. לאחר מכן, מחנכות שכבת כיתות ט' יצאו עם התלמידים לסיור בבית העלמין, בהדרכת המחנך גיורא סמולנסקי כדי ללמוד על מבנה בית הקברות ולשמוע סיפורי גבורה. בתום הסיור נפגשו ליד קבריהם של נדב כהן ובני וייס ויסטוך, בוגרי בית הספר אשר נפלו בעזה במלחמת "חרבות ברזל". התלמידים נפגשו עם מיכל לרנר, אימו של נדב, אשר שיתפה את התלמידים בקורות חייו של נדב והקריאה מכתב שהשאיר לפני מותו לחבריו במכינה הצבאית. לאחר מכן קיימו המחנכות עם התלמידים מעגלי שיח בהם השתתפו בני משפחותיהם וחבריהם של הנופלים.

לכל חלל יש סיפור

כל תלמיד קיבל שם של חלל והתבקש לקרוא על סיפור חייו ונסיבות מותו באתר "יזכור". לאחר שלמדו על החללים, כתבו התלמידים מכתבים אישיים עבור משפחות החללים וקרוביהם, והניחו את המכתבים על קברי החללים בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, כדי שלמחרת יפתחו על ידי המשפחות.

"בזכותך אנחנו כאן"

בימים האחרונים הגיעו עשרות תגובות על היוזמה המיוחדת. חיפאית בשם גלית שלו העלתה פוסט בפייסבוק תחת הכותרת "סיפור על מכתב": "הבוקר קיבלתי טלפון מאוסטרליה. על הקו היתה ידידת המשפחה, אווה נמר, שבנה, סמל אסף נמר ז"ל, נפל במלחמת לבנון השנייה, בקיץ 2006. היא היתה נרגשת, וביקשה שאעזור לה לאתר תלמידת כיתה ט' מבית ספר בחיפה. התלמידה השאירה מכתב על הקבר של בנה, בבית העלמין הצבאי בחיפה. במכתב היה רשום, בין השאר: "בזכותך אנחנו יכולים לחיות כאן במדינה". אימו של החייל רצתה שאמצא את התלמידה על מנת שתוכל לדבר איתה, להודות לה, ולהגיד לה שהיא חיממה לה את הלב".

"התרגשנו עד דמעות"

חיפאי נוסף, בשם ברק רימון, שלח מכתב למנהלת בית הספר, מילנה מירון, ובו כתב: "כמידי יום העצמאות אני מבקר חבר ילדות, עודד גוברין, שנפל ב-1991 כשהוא בן 21. אנו נפגשים מידי שנה ליד קברו עם נציגי היחידה וצה"ל המגיעים לחלוק כבוד. אחיו היחיד גר בארה"ב והוריו נפטרו לפני 5 שנים. השנה התרגשנו עד דמעות מזה שראינו מכתבי תלמידים המנחמים את המשפחה שהמתינו על קיברו. שלחתי אותם לאחיו בארה"ב וגם הוא התרגש מאוד. אנא מסרי תודתי לתלמידים ומסרי להם שנגעו מאוד לליבנו.יישר כוח על המיזם".

נעמי דורי, אימו של ניר דורי ז"ל, כתבה:

"ביום הזיכרון מצאנו על קבר בננו מכתב מרגש, שכתבה אותו מור מכיתה ט'. ראשית- תודה וברכה על החשיבה היצירתית והערכית, שנית- העבירו בבקשה תודה מיוחדת למור, בחורה רגישה, שאני צופה לה כישורים של פסיכולוגית מתקדמת על פי כתיבתה".

מבטיחים להמשיך

עשרות התגובות שהתקבלו ריגשו את התלמידים ואת המחנכים שיזמו את הפרויקט, והם הבטיחו להמשיך ולנצור בליבם את הנופלים.

מילנה מירון, מנהלת בית ספר "חוגים":

"זהו מיזם ייחודי שהובילה מירב וינוקור והוא חלק מתוכנית הנצחה וזיכרון שמוביל בית הספר. לבית הספר 57 נופלים במערכות ישראל, לא לכולם נשארו משפחות לזכור אותם. חשוב לנו מאוד שהנופלים החיפאיים לא יישארו שמות על הקיר, אלא שנלמד ונזכור את סיפורם של כל אחד ואחת מהם. אני גאה בתלמידי בית הספר שכתבו מכתבים ברגישות ובגרות רבה והצליחו לנחם במקצת את המשפחות השכולות".