עם סיום הישמע צפירת הדומייה בת 2 הדקות של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה בכל רחבי מדינת ישראל נערכה הערב (שני, 20/4/2026) עצרת זיכרון מרגשת ומופע שירים ייחודי ועוצמתי בבית משפחת קובי שבטירת הכרמל להנצחת זיכרו של בנם החייל, גיבור ישראל סמ"ר גל (גבריאל) קובי ז"ל. היה זה ערב שכולו התייחדות לזכרו של גל ז"ל, לוחם גבעתי שנפל במהלך שירותו הצבאי, 13 שנים חלפו מאז נפילתו ועדיין הלב מסרב להאמין והכאב מייסר כמו בדיוק באותו היום שהלך.
היה זה אירוע וערב של אור בתוך כאב, אותו אירחו הוריו היקרים של גל ז"ל עובד אביו וסמדר אימו, עם המון חום ואהבה, בבית בו גדל, קירות הבית המאחד התמלאו בצלילים, בזיכרונות ובאהבה שאין לה סוף. השירים שנוגנו בביתו הערב לא היו רק מנגינות אלא היו לב פועם של געגוע המסרב להיעלם וחיבוק גדול לכל בני משפחת קובי, לחבריו הרבים, למוקירי זיכרו הנושאים אותו איתם בכל יום ובכל רגע.
המופע היה עדות לכוחו של אדם אחד לגעת בנשמות רבות. דרך המילים והצלילים, גל המשיך להיות נוכח, מחייך, מרגש, מחבר בין אנשים. ערב שבו הדמעות והתקווה צעדו יד ביד ביחד והזיכרון הפך לאור הממשיך להאיר ובתוך כל צליל עלתה תחושה עמוקה שגל עדיין כאן, ברוח, בלבבות ובכל מבט שקט שהחליף מילה. האנשים שהתכנסו לא רק זכרו, אלא גם הבטיחו להמשיך לספר הלאה והלאה, להנציח ולהחזיק את האור שלו חי. היה זה ערב כל כך עוצמתי שהכאב בו קיבל קול והאהבה הפכה לכוח המרפא ומאחד גם יחד.
כך, בין שיר לשיר, נרקמה תחושת יחד נדירה, כזו המזכירה כמה משמעות יש לחיים שנגעו באמת באחרים. זיכרו של גל ז"ל לא נשאר בעבר, אלא ממשיך לפעום בהווה וממשיך ולהאיר דרך לעתיד מלא משמעות, זיכרון ואהבה.
הערב, המתקיים זו השנה ה-13 ברציפות ביוזמתו של שלומי סמוכה, שגם השנה כהרגלו בקודש כתב והפיק את הטקס מאז נפילתו של גל ז"ל. השנה, במרכז הטקס עמד מופע מוזיקלי מיוחד ומרגש "שרים לזיכרו" בו נטלו חלק והשתתפו הזמרות רינת גבאי, לילה מלקוס שתופיע גם בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל בירושלים, הזמרים רובי לוי, צחי גלילה, הזמר והמלחין יוני רועה, עוד זמרת אורחת שנטלה חלק באירוע היתה טל יהושוע קרט. על הניהול המוזיקלי הופקדו דני טלבי, אילן גומוש ואסף טל. המאפרת ענבל איפרגן סייעה באירוע בהתנדבות מלאה. הוסיף כי כל האמנים ואנשי הצוות, כולל תאורה, סאונד ואיפור נרתמו בהתנדבות מלאה למען הנצחתו של גל וזאת מתוך אהבה עמוקה למשפחת קובי ולזיכרו של גל, שהיה דמות אהובה ומוערכת על הבריות ובכלל בקרב כל מכריו.
בתוך כך, נציין כי במהלך האירוע אותו הנחתה בחן רב ובטוב טעם שרון דוראני, אמר בהתרגשות רבה שלומי סמוכה יוזם ומפיק האירוע: "הבטחתי אז ואני מבטיח גם עכשיו ננציח את גל בכל דרך ובכל רגע. זו אהבה שאין לה תאריך תפוגה. הכאב השנה גדול מתמיד, אך כך גם הרצון לחבק, לזכור ולספר. גל היה לא רק גיבור ישראל ולוחם אמיץ, אלא גם חבר, אח, בן ואדם שתמיד ראה את האחר, הקהילה והזולת. אנחנו ממשיכים בדרכו ומנציחים את אורו".
עוד במהלך הערב נשאו דברים מרגשים עם דמעות בני משפחת קובי, מפקדו של גל מחטיבת "גבעתי", אנשי חינוך בהם מורו ומורתו של גל מביה"ס, חברים שהכירו את גל מקרוב. לאחר מכן בוצעו 24 שירים שנבחרו בקפידה, שירים שסיפרו את סיפורו, אהבותיו והגעגועים אליו.
נוסיף ונציין כי למחרת ביום הזיכרון (שלישי, 21/4/2026) משפחת קובי תעלה לקיברו בשעה: 10:30 בבוקר בבית העלמין הצבאי בחיפה ומיד לאחר מכן תערך התייחדות לזיכרו בביתו שברחוב הצדף 2 בטירת כרמל.
סמ"ר גל (גבריאל) קובי ז״לֹ, נולד בטירת כרמל, בן בכור להוריו סמדר ועובד ויש לו שני אחים, אוראל ועמית. גל התגייס לגדוד "רותם" של חטיבת גבעתי ונתן את כולו, שם גם מצא את מותו. כל חייו רצה גל להיות חייל קרבי ולשרת בחטיבת "גבעתי". אפילו בבר המצווה שלו כאילו חזה את מותו כשבקליפ שעשה בשביל החגיגה, היה מחופש לחייל ב"גבעתי" ומבוימת סצינה שלכאורה מטלוויזיה נראה ירי בחברון, כשבמקביל המשפחה יושבת ומודאגת. גם בקליפ גל לא עונה לטלפונים ולא מראה סימן חיים, אך לפתע נפתחת הדלת והוא נכנס לביתו. המציאות היתה שונה וגל לא חזר. נציין כי אחיו של גל, אוראל, התגייס לאחר מכן לאותו הגדוד בו שירת גל והשתחרר לפני כ-3 שנים. אוראל התעקש לעבור הכול כדי להנציח את אחיו. לימים נולדה בת זקונים להורים, שמה גאיה. בבית הקימה משפחת קובי חדר הנצחה לזיכרו של גל.
עוד נוסיף, כי קבוצת הכדורגל (בוגרים) של מ.ס. טירת כרמל המשחקת כיום בצמרת ליגה ב' צפון ב' של ההתאחדות לכדורגל, נקראת על שמו, להנצחתו ולזיכרו של הלוחם גל קובי ז"ל.
החייל גל גבריאל קובי ז"ל, נפל בפעילות מבצעית בחברון ביום י"ט בתשרי תשע"ד (22.9.2013). במהלך כל אותו יום, היה זה היום השלישי של חול המועד סוכות, הגיעו המוני מבקרים אל מערת המכפלה בחברון. על האיזור שמרו חיילי גדוד "רותם". לערך בשעה 6 בערב ירה מחבל מהמארב כדור שפגע בצווארו של גל, שעמד על משמרתו בצומת בית המרקחת ופצעו באורח אנוש. גל פונה לביה"ח "שערי צדק" בירושלים, אך מאמצי הרופאים לא הועילו וגל הלך לעולמו. דקות ספורות לפני שנורה ביקש גל מהוריו שישאירו את הסוכה שבנו, על מנת שכשיחזור לאפטר יוכל לארח בה את חבריו. אותה סוכה הפכה לצערנו, לסוכת אבלים.
