עוד רגע,
הצפירה תישמע,
ותחדור לנשמה.
הכל ייעצר,
ותשתלט הדממה,
וקולה של
אמא אדמה,
יצטרף לקול השכול,
הקול הדומם
שקולו צעקה-
אלו הם בני ובנותיי,
אשר מכוסים בהילה וזוהר,
אלו הם בניי ובנותיי,
יפי הבלורית והטוהר.
ובין אפר הרגבים
תישמע צוואתם של הנופלים-
זכרו אותנו באור הזיכרונות.
זכרו אותנו מאלבומי התמונות,
זכרו אותנו בכל אתר ופינה,
זכרו אותנו מהמלחמה האחרונה,
זכרו אתם ותזכור המדינה,
שיצאנו למשימה בלי הבט אחור
להביס את החושך בפני האור
וביום העצמאות ה76 למדינה
תישמע צוואתנו,
ללא קול ודיבור.
שמרו על הקיים
שמרו על הארץ,
שמרו על העם,
אל תוסיפו שכול
לאמא אדמה,
לא בעתיד
ולא כעת,
כי אין בכוחה
יותר זאת לשאת.
אוהבים אתכם
אי שם במרום
שומרים ומגינים עליכם
אנחנו ומלאכי השלום.
ר עַל בלדה לעגלה וסוס • הקול שנעלם מפסקול ילדותנו
דניאל עַל נוסטלגיה • ואדי לוטם עבר והווה…
ניר עַל חיפה: גופה במצב ריקבון אותרה ברחוב ארנון
רון חן עַל לחלום • לקחת אחריות • לשנות • איך הופכים מאבק סביבתי לסיעה חזקה שפועלת קרוב ל- 30 שנה? | ברוך דרור
יעל לצרוס עַל בלדה לעגלה וסוס • הקול שנעלם מפסקול ילדותנו
״אי שם במרום״ • שיר ליום הזיכרון • יוסי וולך
