עוד רגע,
הצפירה תישמע,
ותחדור לנשמה.
הכל ייעצר,
ותשתלט הדממה,
וקולה של
אמא אדמה,
יצטרף לקול השכול,
הקול הדומם
שקולו צעקה-
אלו הם בני ובנותיי,
אשר מכוסים בהילה וזוהר,
אלו הם בניי ובנותיי,
יפי הבלורית והטוהר.
ובין אפר הרגבים
תישמע צוואתם של הנופלים-
זכרו אותנו באור הזיכרונות.
זכרו אותנו מאלבומי התמונות,
זכרו אותנו בכל אתר ופינה,
זכרו אותנו מהמלחמה האחרונה,
זכרו אתם ותזכור המדינה,
שיצאנו למשימה בלי הבט אחור
להביס את החושך בפני האור
וביום העצמאות ה76 למדינה
תישמע צוואתנו,
ללא קול ודיבור.
שמרו על הקיים
שמרו על הארץ,
שמרו על העם,
אל תוסיפו שכול
לאמא אדמה,
לא בעתיד
ולא כעת,
כי אין בכוחה
יותר זאת לשאת.
אוהבים אתכם
אי שם במרום
שומרים ומגינים עליכם
אנחנו ומלאכי השלום.
רות עַל מורשת החורבן: הרס מרחב שער הלבנון 2.0
Lully עַל שיא חדש בחיפה: 90.1% זכאות לבגרות, ועלייה גם במצוינות
אייל עַל מה באמת מאיים על חיפה? לא החיים המשותפים, אלא מי שמנסים לפרק אותם – הילה אסיה
אייל עַל שיא חדש בחיפה: 90.1% זכאות לבגרות, ועלייה גם במצוינות
אייל עַל מורשת החורבן: הרס מרחב שער הלבנון 2.0
״אי שם במרום״ • שיר ליום הזיכרון • יוסי וולך
