לפעמים השאלה לאן לפנות כדי להתגרש היא קריטית ביותר. במשפט הישראלי הגבר או האישה יכולים לפנות לביהמ"ש לענייני משפחה או לבית הדין הרבני וכל הצלחת התהליך תלויה בבחירה זו. עו"ד הרב יעקב מור יוסף משווה בין שתי הסמכויות ונותן עצות מועילות למתגרשים החדשים.
"סוף מעשה במחשבה תחילה". השאלה הקריטית ביותר בהליך הגירושין היא לעניין "מרוץ הסמכויות" בין בית המשפט לענייני משפחה לבין הערכאה המקבילה בהליך הגירושין והיא בתי הדין הרבניים. בחירה זו קיימת רק במשפט הישראלי, כאשר הגבר או האישה יכולים לפנות בתביעות הקשורות להליך הגירושין, אך כשמדובר בשאלה משמעותית הנוגעת לחיי הפרט ובעיקר כשמדובר בחיי הילד, הבחירה נהיית גורלית אף יותר, אומר, עו"ד הרב יעקב מור יוסף, שהינו רב ובעל משרד לעוה"ד בחיפה המתמחה בדיני משפחה וירושה ובעל תואר בפסיכולוגיה וייעוץ חינוכי.
לדברי עו"ד הרב יעקב מור יוסף ישנה נטייה להישען על הסטריאוטיפ האומר כי לעולם טוב לאישה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבעל טוב להזדרז ובתקווה להקדים את האישה ולהגיש תביעות בבית הדין הרבני. אך למעשה סטריאוטיפ זה הוא שריסק משפחות חד הוריות רבות. כעת נעמיד מספר מקרים שיש בהם כדי להפך במגמת התפיסה השגויה המובאת לעיל:
חלוקת הרכוש והמזונות?
בבתי המשפט לענייני משפחה עיקרון "פירוק השיתוף" אשר על פיו יחלק לרוב בית המשפט את הרכוש של בני הזוג בחלקים שווים, גם שמדובר בדירת המגורים בה רוצה האישה להמשיך לגדל את ילדיה. לא מעט בעלים משתמשים בתירוץ "פירוק השיתוף" כדי להגמיש את עמדות המשא ומתן לענייני הסכם הגירושין ובעיקר לייצר לחץ על מזונות הילדים לטובת הבעל, איום מסוג "באם לא תסכימי למזונות ולעקרונות שלי, אני אתבע את פירוק השיתוף ואנחנו נאלץ למכור את הבית ואת והילדים תצאו מהבית".
לעומת זאת בבתי הדין הרבנים ניתן לראות באופן כמעט גורף כי המגמה היא שונה וכי נראה יותר את העמדת ה"מדור", מקום המגורים, לטובת האישה וילדיה. האישה יכולה לתבוע שתי תביעות עיקריות- תביעה למזונות ותביעה לשלום בית, אשר בשילוב של השתיים, נטיית בית הדין להורות על מקום המגורים לטובת האישה וזאת על פי ההלכה "אין מוציאים אישה מנווה היפה לנווה הרע". נווה הרע לעניין זה יחשב דירה שכורה או קטנה יותר באזורים מגורים פחות טוב. חשוב לציין כי צו זה תלוי ועומד בתביעת שלום בית.
מי מקבל את הילדים?
על פי רוב, כדאי לאישה לדון בעניינן זה בבית המשפט, אך אין הדבר דומה כאשר מדובר בתא משפחתי המורכב מבנות, כשיש בנות ובעיקר כאשר ילדי הצדדים הם בנות בלבד ההלכה אליה מחוייב בית הדין הרבני, היא על פי התלמוד במסכת כתובות וכן על פי השולחן ערוך "בת לעולם אצל האם", למעט מקרים חריגים ביותר.
צווי יציאה מהארץ, צווי עיקול?
בבקשת צווים (צו עיקול, צו יציאה מהארץ), עומד לא פעם לטובת האישה אף בית הדין הרבני אשר הינו נדיב יותר לעניין נסיבות הצו המבוקש. בית המשפט לענייני משפחה עשוי לתת את הצו במעמד צד אחד אך על פי רוב תוך שבעה ימים יקבע מועד דיון לבירור ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד. מנגד צו שניתן בתוקף בית הדין הרבני לרוב יישאר בתוקפו עד למאוד מאוחר שבו יקבע מועד לדיון בתיק העיקרי שיקבע בבית הדין.
חשוב לזכור כי כל האמור לעיל הוא רק במקום ובזמן שכל דרכי ההדברות מוצאו עד תום, שכן שערי בית הדין או בית המשפט – תמיד פתוחים.
כותב מאמר זה, עו"ד הרב יעקב מור יוסף, הינו רב ועורך דין המתמחה בתחום המעמד האישי ובעל תואר בפסיכולוגיה וייעוץ חינוכי.
האמור בידיעה אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו מהווה חלופה עם עו"ד.