יו"ר סיעת מרצ בהסתדרות במרחב חיפה, אליעזר הברמן, קורא להנהגת ההסתדרות במרחב חיפה ליזום את הקמת ועד פעולה ציבורי אזורי נגד ההתייקרויות האחרונות. במכתב שנשלח ליו"ר מרחב חיפה בהסתדרות, ברוך זלץ, טוען הברמן ש"הקו ששבר את גב הגמל הוא ההתייקרות במחירי הלחם". משרד התמ"ת הודיע לפני זמן-מה, כי החל מ-8 בפברואר יתייקר הלחם בשיעור של 3.33 אחוזים. בין היתר, יעלה מחירו של לחם אחיד פרוס מ-7.15 ש"ח ל-7.38 ש"ח. מחירה של חלה יעלה מ-5.20 ש"ח ל-5.37 ש"ח. הברמן מציין כי "אנשי התמ"ת מסבירים לנו כי עליית המחירים נובעת מהמשך התייקרות החיטה בעולם, שהחלה לפני כחודשיים. זה טוב ויפה אבל כאן בדיוק נכנס מקומה של המדינה: להעניק סבסוד במקום שבו ישנם כשלי שוק".
בהודעה שפרסמה סיעת מרצ בהסתדרות נכתב, כי "הכול מתייקר פה בחודשים האחרונים. הרי גם עליית מחירי הדלק תרמה לעלייה הזאת במחיר הלחם. סיעת מרצ מציינת בדאגה כי הדלק התייקר ב-30 בינואר ב-1.68 אחוז וליטר בנזין 95 בשירות עצמי עולה כעת 7.26 שקל. העלייה הזאת – 12 אגורות לליטר – פוגעת עד מאוד בשכבות החלשות. האם מישהו זוכר שעד לא מזמן מחיר הבנזין עמד על כ-5 שקלים לליטר? המצב הנוכחי הוא מדאיג ועלול להביא לקטסטרופה חברתית. העניים ביותר יסבלו מהתייקרות בתעריפי התחבורה הציבורית, בעליית מחירי החשמל ובהתייקרות מוצרי התעשייה".
הברמן מציין כי "כשאנו שותקים נוכח העלייה במחיר הלחם, אנו בוגדים בייעוד שלנו. האם יש צורך להזכיר שמחיר הלחם בפיקוח התייקר פעמיים בין אוגוסט לאוקטובר 2010, בשיעור מצטבר של כ-6.9 אחוזים? הרי משמעות עליית המחיר למשק בית ממוצע מתבטאת בהוצאה נוספת של 4 שקלים בחודש. עבור קשישים הוצאה כזו היא פחות נסיעה באוטובוס, פחות תרופות ופחות חלב". סיעת מרצ מציינת כי, קצב התייקרות הלחם ב-15 השנים האחרונות גבוה פי 3 מקצב עליית המדד. בתקופה זו הלחם התייקר ב-192 אחוז כשהמדד עלה רק ב-68 אחוז. "הגיעה העת", מסכם הברמן, "לפעול להקמת חזית חברתית נגד ההתייקרויות. מדובר ברבע מההוצאה של המעמד הנמוך, וזהו תפקידנו: לדאוג לשכבות המוחלשות והמקופחות".
יייקור הלחם
כתבות קשורות לנושא זה
3 תגובות
הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף
צריך להמשיך ללחוץ על הממשלה, זה לא שאלה של תקציבים אלא של חלוקת התקציבים.
לסיוע לעניין והקלת נטל המס על שכבות הביניים תמיד נגמר להם הכסף באופן מפתיע.
מרגיזה האווירה ששוררת עכשיו בקרב שכבת מקבלי ההחלטות: אפשר עכשיו לנצל את האדישות הציבורית ואת העובדה שאין בחירות באופק כדי להעלות את המחירים של כל האלמנטים הקיומיים שבלעדיהם כמעט לא ניתן לנהל חיים תקינים. אני, כעצמאית, לא יכולה להתלונן בפני אף אחד וגם לא לקבל תוספות יוקר הצמודות להעלאת המחירים. התוצאה:מחירי השירותים שאני נותנת נשארים ברמה אחידה בעוד העלויות שלי מתייקרות. התוצאה היא הפסד ברווחיות העסק ולא מפני שהניהול אינו תקין. כלומר עכשיו, כדי שהעסק ימשיך להראות צמיחה עלי: 1. להמציא את עצמי מחדש ולהוסיף פעילויות כלומר להתאמץ להביא עוד לקוחות, כלומר להשקיע הרבה שעות עבודה נוספות. 2. להקטין עלויות, אולי אני צריכה לאכול פחות? אולי לא לשתות בכלל?
הגיע הזמן שהציבור השותק יקום ויקים קול זעקה. הפגיעה אינה בשכבות החלשות אלא גם בשכבות שעל כתפיהן נישאת כלכלת המדינה = העסקים הקטנים והבינוניים.
תחשבו על זה,
הכל בטוב
תמר וייל
זה התייקרות של הלחם, ושל נסיעה באוטובוס וברכבת, ושל הדלק, ושל המים, ושל הארנונה, ושל תשלומים לבתי ספר, ושל ביצים, ושל שימורים, ושל כלל מוצרי החלב ולחם, והירקות והפירות, ושל ביגוד והנעלה ובקרוב התייקרות בחשמל, ושל המשכנתאות, ובעמלות ובאגרות. המגזר הציבורי שותק כי הם השיגו תוספת יוקר, מה עם שאר העובדים במשק שאין להם יד על השאלטר?
התייקרות של מאות שקלים למשפחה לחודש מתחילת 2010 ולמי שיש לו משכנתא כשתעלה הריבית זה יהיה אלפי שקלים לחודש.