החיילים הדרוזים מקריבים את חייהם בשדה הקרב, אבל חוק הלאום עדיין לא רואה בהם שווים

ביום בו פרצה מלחמת "חרבות ברזל", הוביל סגן אלוף סלמאן חבקה את כוח הפריצה בבארי ובכך הציל את חייהם של אזרחים רבים. 3 שבועות אח"כ, ב-2/11/23, נהרג חבקה בקרבות ברצועת עזה.

מצד אחד, אין חולק על התרומה העצומה וההקרבה של חבקה למען מדינת ישראל, וכמוהו עוד אין ספור חיילים אמיצים ונאמנים מהעדה הדרוזית, אלה מתקבלות בזרועות פתוחות ובחפץ לב ע"י החברה הישראלית. אך מנגד ישנו חוק יסוד ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי ("חוק הלאום") המעגן את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.

החוק כולל את עקרון השבות, סמלי המדינה, חגי ישראל והשפה העברית, ומתעלם לחלוטין ממגילת העצמאות, שקבעה מתן שוויון זכויות לכל אזרחי המדינה, לא רק היהודים. אין בחוק התייחסות לחשיבות השמירה על הדמוקרטיה, בניגוד להכרזת מגילת העצמאות.

נאמנים לאורך כל הדרך

עוד לפני שעבר חוק הלאום בכנסת, ביוני 2018, נשמעו התנגדויות מצד נציגים מהעדה הדרוזית, שבהמשך אף יצאו במחאה נגדו, כשלטענתם החוק מתייחס לתושבי המדינה היהודים בלבד ומתעלם כמעט לחלוטין מהמיעוטים. לטענתם, הדרוזים גילו נאמנות כלפי המדינה לאורך כל הדרך ואף שילמו ועוד משלמים בדם, כחלק מנאמנותם חסרת הפשרות כלפיה, ועל אף זאת, חוק הלאום מתעלם מהם.

סגן אלוף חבקה ז"ל, כאמור, אינו הדרוזי היחיד ששילם בחייו במלחמת "חרבות ברזל". יחד איתו איבדו את חייהם גם סגן אלוף עלים סעד מהכפר יאנוח-ג'ת, סמל ראשון עדי מאלכ חרב מבית ג'אן, לוחם בסיירת הנח"ל בחטיבת הנח"ל ורב סרן ג'מאל עבאס מפקיעין, מפקד פלוגה בגדוד 101 בחטיבת הצנחנים.

יש לציין כי בשבת 18/11/23, הודיעה הקואליציה כי בכוונתה לקדם חוק שיקרא "חוק יסוד העדה הדרוזית", שאמנם לא ישנה את חוק הלאום, אך יעניק לעדה הדרוזית מעמד מיוחד משלה. החלטה זו היא פועל יוצא של מלחמת "חרבות ברזל", שבה נחמים הדרוזים שכם אל שכם עם יתר חיילי צה"ל. לצד הצעת הקואליציה, יש שטוענים שאין כל היגיון בחקיקת חוק יסוד עבור כל עדה בנפרד, אלא שנדרש לתקן את חוק הלאום.

"חוק הלאום – אצבע בעין של הדרוזים"

ראש מועצת דאלית אל כרמל רפיק חלבי:
"חוק הלאום הוא אצבע בעין של הדרוזים. אני נגד חוק לאום לדרוזים. אי אפשר לחלק את המדינה לפי עדות או לאומים. ישראל היא מדינה דמוקרטית, מדינה שצריכה לחבק את אזרחיה. מי שחוטא – שיטפלו בו בכל הדרכים. אני כמו היהודי, הצ'רקסי, כמו החרדי וכמו העולה החדש. חוק האזרחות צריך להיות אחד לכולנו. מגילת העצמאות קבעה את יהדותה של המדינה ואין לי ויכוח עם זה. כך קבעה גם שחוק השבות הוא החוק הכי חשוב ואין לי ויכוח עם זה. הוויכוח שלי הוא על זכויות האזרח, שוויון אזרחי ודמותה של המדינה הדמוקרטית. אני לא רוצה שיעשו לי טובות כי נפלו 6 חללים או 500 חללים מבני העדה. אני לא מבקש שיתנו לי זכויות לפי כמות הדם שאני שופך, כל מה שאני מבקש הוא לא להפריד בין דם לדם".

ברית ארוכת שנים

בהיג' מנסור, ראש מועצת עוספיה, טוען שמדינת ישראל חבה חוב גדול לדרוזים ועליה להחזיר את החוב כמה שיותר מהר:
"תנחומיי לכל המשפחות שאיבדו את יקיריהן במערכה הקשה הזו, כשישראל נלחמת בכל הכוח כדי להחזיר את הביטחון לכל תושבי המדינה. ליבנו עם משפחות החטופים וכולנו מקווים שעד מהרה יחזרו היקרים לבתיהם ונחזור לשקט שהיה כאן לפני המערכה.
מדינת ישראל חבה לעדה הדרוזית חוב ארוך שנים, עוד מלפני קום המדינה. חוק הלאום שנחקק בשנת 2018, יש לבטלו או לשנותו מיידית. יתרה מזאת, ישנה סוגיית חוק קמיניץ, שמביא לכך שמוטלים הרבה מאוד קנסות וצווי הריסה על תושבים דרוזים, רבים מהתושבים הללו הם חיילים שמשרתים בצבא ונלחמים ממש כעת נגד ארגון הטרור חמאס.
אני קורא לממשלת ישראל לשנות את החוקים האלה במהירות המירבית ולהשיב לעדה הדרוזית את החוב שהיא חבה לה, על כל תרומתה ונאמנותה חסרת הפשרות למדינה לאורך כל השנים. אנחנו מקווים שכך יעשה ללא דיחוי.

"אנחנו ביחד ואתם שוכחים את זה"

חבר הכנסת לשעבר, ד"ר אכרם חסון, העותר המרכזי נגד חוק הלאום:
"כחבר קואליציה עתרתי לעליון נגד החוק. גם כתבתי לפני כמה ימים מכתב בנושא לראש הממשלה בנימין נתניהו ולכל השרים. חבל שאנחנו מבקשים ביטול או תיקון או לחוקק יסוד על מעמדה של העדה הדרוזי בימים קשים אלה, כי אין לנו מדינה אחרת, אבל אחרי 75 שנים, אנחנו עדיין סוג ג'. אנחנו נחשבים עבריינים בעל כורחנו, גם על האדמות שלנו אסור לנו לבנות. מדובר באדמות פרטיות, אבל צריך לעשות תכניות מתאר וזה לא נעשה, לכן אסור לנו לבנות.

כולנו באותו מעמד, כולנו נלחמים על הבית. הגיע הזמן שהממשלות בישראל יבינו שאין עוד עדה בעולם כמו העדה הדרוזית, אנחנו ביחד ואתם שוכחים את זה. בחוק הלאום לא מדובר על הדגל וההמנון, אלא על כמה סעיפים שלא נותנים לנו מנוחה. זה שעדה של 150,000 איש מבקשים את המילה שוויון, זו הבעיה.

בעתירה שהגיש חסון לבית המשפט העליון באמצעות עורך הדין סמאר עלי, ביקש העותר מבית המשפט לבטל את חוק הלאום שהתקבל בכנסת. בנוסף, דרש מבית המשפט לקבוע כי חלק מהוראות חוק הלאום בטלות, היות שהן נוגדות זכויות יסוד מוקנות וזכויות חוקתיות.

"הדרוזים לצידנו בחיים עצמם, לא רק במותם"

אלי דבי, מייסד ארגון 'לנצח אחי' למען אחים שכולים ויו"ר ועדת השיקום בארגון 'יד לבנים':
"בימי לוחמה אלו, כשלוחמים דרוזים נלחמים בגבורה כתף לכתף עם לוחמנו, וחללים דרוזים נהרגים לצד חללינו היהודים, הם לצידנו גם בחיים עצמם ולא רק במותם, קבר ליד קבר, לכן חוק הלאום חייב לכלול את העם הדרוזי. אני פוקד בתי אבלים יהודים ודרוזים, אין הבדל בגבורה, בכאב, באובדן ובשכול, קל וחומר לא בלאומיות ובזכות במדינת ישראל".

"אני לא זקוק להוכחה לכך שהדרוזים איתנו בברית דמים"

סגן ראש עיריית טירת כרמל, דוד שחר:
"אני לא זקוק להוכחה שהדרוזים איתנו בברית דמים. הם בני ברית אמיתיים ואחים לנשק. אין שום סיבה להפלות אותם ולכן הצעת החוק החדשה שתחוקק כעת בכנסת תביא לידי ביטוי באופן הולם ומכובד, את הברית שלנו עם הדרוזים לעולמי עד".

"היה אמור להשתחרר ביום רביעי. ביום שלישי היתה הלוויה שלו"

מונה אבדאללה, ששכלה את בעלה, סגן אלוף עלים סעד ז"ל יום לפני שאמור היה להשתחרר מצה"ל, מאמינה שהמדינה צריכה לשנו תאת יחסה אל הדרוזים מיידית ולא לחכות לאחרי המלחמה:
"בעלי הגן בגופו על תושבי הצפון, על תושבי עראמשה ואידמית. הוא היה אמור להשתחרר ביום רביעי וביום שלישי היתה הלוויה שלו. יום האירוע היה אמור להיות יום הפרידה שלו מצה"ל, יום שני, וביום רביעי היה אמורים להחליף אותו.

הוא היה אמור לצאת ללימודים ולפרישה מצה"ל. הוא מנע מלחמה בצפון כמו בעזה. אני לא יודעת אם מדינת ישראל היתה יכולה לעמוד במלחמה בשתי חזיתות, הצפונית והדרומית. בעלי סיפר לי שכשהוא על מדים הכול טוב ויפה, אבל כשהוא היה מוריד את המדים הוא היה הופך לסוג ב'. אנחנו צריכים לשנות את חוק הלאום מיידית. לתקן ולעשות חוק לעדה הדרוזית. עם ישראל איתנו, הרבה מהשרים הגיעו לנחם אותנו, אבל הממשלה לא איתנו לצערי. נמאס לנו, אנחנו חייבים לנקוט צעדים חדשים לגבי העדה שלנו, כדי שלא יגידו עלינו סוג ב'.

לגבי הקרקעות, אני בניתי את הדירה שלי לפני 10 שנים, חיכיתי עד שהיה לי היתר בנייה. יש כאלה שבנו בלי היתר בנייה וקיבלו קנס גדול. יש הרבה חיילים שקיבלו צו 8, ובמקביל יש להם צו הריסה על הבית. המדינה לא מאפשרת לבנות בתים חדשים, אין לנו קרקעות, אפילו על הקרקעות הפרטיות שלנו אסור לנו לבנות. יש אנשים שבנו בלי היתר בנייה ואין להם תשתית חשמל בבית. גם לגבי הבנייה חייב להיות שינוי. אני מקווה שהמדינה תפעל למען החיילים עכשיו ולא בסוף המלחמה. השינוי לעדה הדרוזית עכשיו היה מעלה להם את המורל. אנחנו מרגישים שהממשלה לא איתנו למרות ההקרבה שלנו".