“בית בורנשטיין” וגם ״בית הצופה״

בפינת הרחובות הרצל וארלוזורוב (ארלוזורוב 2) שוכן בניין בן 4 קומות בעל חזית מעוגלת הידוע בימינו כ״בית הצופה״.

“בית בורנשטיין” או ״בית הצופה״?

הבניין נבנה ב-1939 כבניין מסחר ומשרדים ע״פ תכנונם של משרד האדריכלים אוראל וזהר ונקרא “בית בורנשטיין” ע״ש היזם. לימים שכנו בו משרדי העתון ״הצופה״ של המפד״ל ואז כונה “בית הצופה” וכך הוא ידוע גם כיום. עיתון זה נעלם מנוף התקשורת הישראלית בשנות ה-60-70, יחד עם עיתונים מפלגתיים אחרים וביניהם ״דבר״ (מפא״י), ״חרות״ (חרות), ״על המשמר״ (מפ״מ) וכו׳.

האם היזם, בורנשטיין, הוא אותו האיש שבנה את ביתו ברחוב אחד העם 13, בתכנון אותו משרד אדריכלים? אם למי מהקוראים יש מידע על כך נודה לו אם ישתף אותו איתנו.

על הבניין

הבניין נושא מאפיינים של הסגנון הבינלאומי: צורה מעוגלת, חלונות פס וקרניזים בולטים המדגישים את הקוים האופקיים.

המבנה מיוחד בזכות נצפותו הגבוהה, בפינת הרחובות הראשיים ארלוזורוב והרצל, וגם בגלל שהיה אחד הראשונים באזור שבו הותקנה מעלית. פיר המעלית בלט מאוד בגובהו, למגינת ליבם של האדריכלים שלא הצליחו לשכנע את היזם להסתירו באמצעות פרגולה. אולם ב-1946, נוספה קומה רביעית לבניין תוך שמירה על סגנונו- וזו הסתירה את ״המיפגע הויזואלי”- פיר המעלית.

משרד אראל-זהר, מתכנני הבניין

נזכיר שמשרד התכנון אוראל- זהר היה פעיל מאוד באזור חיפה וגם מחוצה לו בין השנים 1926-1942. הוא הוקם כשותפות בין בנימין אוראל– ״האדריכל ללא דיפלומה״, לבין המהנדס האזרחי יחזקאל זוהר. המשרד תכנן עשרות בתי מגורים ובנייני ציבור בעיקר בחיפה, רובם בסגנון הבינלאומי.

בין בנייני המגורים סקרנו במדור זה, לאחרונה את ״מעונות אדל שיפר״ מרח׳ אחד העם 9-11 וכן את בית רוזנפלד בבת גלים. בין בנייני הציבור שתוכננו ע״י המשרד ראוי להזכיר את תחנת החשמל בנהריים ואת בניין תחנת החשמל בחיפה.

ברכות ליום כיפור

קוראים יקרים, אנו מאחלים לכם ולכל קוראי חי פה תאגיד חדשות ״גמר חתימה טובה״ ושנה של המשך עניין בסיפורים שמאחורי הבניינים ההיסטוריים של עירנו חיפה.

הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם ברשת האינטרנט, כגון ויקיפדיה, ובאתרים אחרים ועלולות לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים שנובעים מן המקורות הנ״ל.