קוראים לי חן קרוטר, חירשת מלידה במשפחה שבה כולם שומעים. בגיל חצי שנה המשפחה שלי גילתה שאני חירשת לאחר בדיקה רפואית כשלא הגבתי לרעשים ולצלילים. במשפחה שלי אין שום היסטוריה של חירשות.
בזמנו הציעו להורים שלי ללמוד את שפת הסימנים בכדי לתקשר איתי ואילו אני התחלתי ללמוד את השפה רק בגיל 3. אני מגדירה את עצמי כדו לשונית, ז"א שפת הסימנים הישראלית ועברית. זאת מפני שלשפת הסימנים יש דקדוק ותחביר השונה מעברית.
אני נולדתי במושב לימן בצפון ליד נהריה ולמדתי בבית ספר משולב עם חירשים, כבדי שמיעה וילדים שומעים. עכשיו אני מתגוררת בדרום ת"א בפלורנטין מזה 12 שנה.
׳סימניקה׳
לפני 7 שנים השותפה שלי, קארין גורליק אורלוב ואנכי הקמנו את 'סימניקה' במטרה של להפיץ ולהעלות את המודעות לשפת הסימנים הישראלית, לתרבות ולקהילת החירשים וכל זה באמצעות קורסים (יש לנו 4 רמות של קורסים החל ממתחילים ועד מתקדמים) גם מקוונים וגם פרונטליים.
כמו כן, אנחנו מעבירים הרצאות בנושאים מגוונים הקשורים לקהילה החירשת, תרבות חירשת וגם לגבי תסמונת אשר.
תסמונת אשר
תסמונת אשר זו תסמונת שפוגעת באנשים חירשים וכבדי שמיעה שעם גיל ההתבגרות בנוסף לחירשות, שדה הראיה שלהם מצטמצם עד כדי חור מנעול ואף עד עיוורון מוחלט ואז התקשורת היא בשפת הסימנים אבל שפת סימנים שהיא במגע. לקארין ולי, לשנינו, יש את תסמונת אשר.
מעבר לזה אנחנו מעבירים גם סדנאות חווייתיות הקשורות לעולם החירשים ותסמונת אשר.
שפת הסימנים האמריקאית
אני חייבת לשתף שלפני כשנה יצאתי לטיול ארוך בארצות הברית, טיול מחוף לחוף ובכל מקום שהגענו התושבים המקומיים, אנשים שומעים יודעים (מי מעט ומי הרבה) את שפת הסימנים האמריקאית. כששאלנו אותם איך הם יודעים את שפת הסימנים האמריקאית הם ענו שהם למדו באוניברסיטה, או שהחברים חירשים. ארצות הברית היא מדינה ענקית לעומת ישראל ושם שפת הסימנים האמריקאית מאוד נפוצה ובישראל כמעט ולא. ועל כן המטרה שלנו היא להגדיל את החשיפה והתפוצה של שפת הסימנים הישראלית במדינה שלנו.
מודעות לשפת הסימנים בארצות הברית
לפני שטסתי לארצות הברית, ידעתי שהמודעות שם לשפת הסימנים ולחירשים היא גבוהה, אבל לא ציפיתי למודעות כה גבוהה. בכול מקום, מסעדה, בית קפה, מלון, רוב נותני השירות ידעו איות בשפת הסימנים האמריקאית וידעו קצת לסמן. וכשנסענו למקומות מרוחקים מחוף לחוף, אפילו בתחנות הדלק נותני השירות שם ידעו איות ומעט את שפת הסימנים. גם בסטארבקס היו אנשים שידעו את שפת הסימנים ולא רק איות והתקשורת אתם הייתה זורמת.
מודעות לשפת הסימנים בישראל
ולעומת זאת, בישראל המצב ממש שונה, פה התקשורת היא בעיקר בהתכתבות או ג'סטות. הייתי רוצה שגם כאן, בכול מקום האנשים ידעו את שפת הסימנים והמקום יהיה נגיש: בסופר מרקט, הקופאיות, בקופת חולים, באוטובוסים ובכול מקום. לא חייבים לדעת את שפת הסימנים על בוריה, אבל לפחות את הבסיס.
החלום – הנגשה מלאה
החלום שלי שאני ואנחנו כקהילה לא נצטרך להביא לכול מקום מתורגמן ושנוכל לתקשר בשפת הסימנים גם אם זו תהיה תקשורת בסיסית. אני שואפת להנגשה מלאה. וזה גם החלום של השותפה שלי, קארין. זו גם הסיבה שאנחנו פתחתנו קורסים בחיפה, בשביל להעלות את המודעות ולהפיץ את שפת הסימנים בישראל.
הפודקאסט החירש הראשון בישראל
לאחרונה הקמנו את הפודקאסט החירש הראשון בישראל שבו, קארין ואני מדברות על נושאים הקשורים לקהילה ולתרבות החירשים בישראל, נושאים כגון, היסטוריה, התמודדויות של חירשים, שפת הסימנים, מתורגמנות ועוד. בהמשך גם נביא אורחים חירשים וניתן להם במה בכדי שאנשים שומעים יכירו אותם.
קארין וחן
קארין ואני, אנחנו מייסדות 'סימניקה' ואנחנו גם מורות בצוות המורים בעסק. אנחנו מאוד אוהבות ללמד. אני מאוד אוהבת לראות אנשים שמגיעים לקורסים ללא שום ידע מקדים לגבי השפה והתרבות ובסוף הלימודים הם מכירים הן את השפה, יכולים לתקשר בה וגם מכירים את התרבות שלנו. וחלקם אפילו הולכים ללמוד מתורגמנות של שפת הסימנים באוניברסיטה וזה גורם לנו לגאווה גדולה.
כתבה מעניינת, מאוד. הראיון נהדר, אבל כדאי לשים לב לכותרות ולכיתוב מתחת לתמונות.
מהמידע שמופיע שם משתמע שחן קרוטר היא מייסדת וממציאת שפת הסימנים בעברית.
כדאי מאוד להיזהר מיצירת ההשקפה הזאת אם היא לא נכונה. 😉
כתבה מעניינת וחשובה.
העבודה שאתן עושות להעלת המודעות ונכרת השפה ועולם החרשים בצורה גאה מדהים בעיני