חמישיית תל אביב לכלי נשיפה הופיעה כאן בהרכב מלא לראשונה, במסגרת פסטיבל "החג של החגים" בשיתוף החוג למוזיקה קאמרית ובחסות מכון התרבות האיטלקי.
דני ארדמן-קלרינט, נדב כהן-בסון, איתמר לשם-קרן יער, יגאל קמינקא-אבוב, רואי אמוץ-חליל צד.
החמישייה שהייתה פזורה כל אחד בלימודיו במקום אחר בעולם, התקבצה והתאחדה כאן בארץ הקודש לסדרת קונצרטים שהלהיבה את המאזינים כולם. החמישייה ניגנה חמש יצירות שונות, שאת חלקן עיבד מרדכי רכטמן נגן בסון ראשי בתזמורת הפילהרמונית שנים רבות, האיש בן התשעים היה מנהל מוזיקלי ומנצח של אנסמבל נשפני התזמורת הקאמרית הישראלית ועיבד כ 150 יצירות להרכבים שונים של כלי מיתר והוא נודע בעולם ובעיקר באנגליה ובארצות הברית.
היצירה הראשונה של ויואלדי ובאך בעיבוד מרדכי רכטמן החזירה אותי שנה לאחור, לכנסייה קטנה במרכז פריז
צמודה לבית המשפט העליון, בה שמעתי את יצירת "ארבע העונות" הידועה של ויואלדי בהרכב כנרים קטן וזה היה בעיניי שווה המון. החמישייה הישראלית ניגנה בהרמוניה מלאה וזה נשמע פשוט נפלא.
היצירה של לוצ'יאנו בריו Luciano Berio מנצח ומלחין שחי במאה העשרים וכתב מוזיקה קלאסית מודרנית
והתנסה במוזיקה אלקטרונית מהראשונים, "הביא איתו לכאן" יצירה כאילו לילדים, "אפוס גן חיות" על שועל ופרגית – סוס – עכברה אפורה – וחתוליים, אשר יש בה מסר פוליטי גם למבוגרים. חברי החמישייה הקריאו
בתרגום לעברית את הסיפורים השונים וניגנו את היצירה כולה כאשר כל חבר משמיע קטע בע"פ
על כל חיה בנפרד מאוסף החיות על רקע הצלילים המיוחדים.
את רוסיני סונטה מס.5 השמיעו בהמשך בעיבוד טוב ובדרך יפה וסיימו עם המלחין ורדי (במי מנור החמישייה). היצירה היחידה שכתב ורדי שלא לאופרה והיחידה שהקדיש למוזיקה קאמרית שראויה לכלי נשיפה
למרות שנכתב לכלי מיתרים ולרביעייה. היצירה נכתבה בנאפולי ב- 1873 כאשר ורדי היה שם לשם ביצוע בכורה של האופרה אאידה והזמרת הראשית חלתה, תוך כדי זמן פנאי שנוצר השלים את זו היצירה היפה.
מחיאות כפיים רבות הביאו בסיום הדרן שנקרא "ליבר טנגו" בעיבוד ג'ף סקוט Jeff Scott והזכיר לי את בואנוס איירס את להקות הטנגו המופלאות, את עומרי מור הפסנתרן הוירטואוז "בליבר טנגו" של פיאצולה
ועוד מיני נשכחות.
לא ניתן להגיב