"יש בחיפה חתיכה…" – חתיכה מרשימה של תרבות עילית ומרוממת נפש ◄ צפו

(חי פה עם תרבות) – לפני כשנתיים וחצי, בעת סגר הקורונה הראשון, "עשיתי עליה". הגרתי מ"מדינת גוש דן-תל אביב" אלי העיר שעל "ההר הירוק תמיד" הלוא היא חיפה. טרם המעבר חייפתה, אחד הדברים מפניהם חששתי ואודותיהם הוזהרתי רבות ואף צרובים בדימויה של העיר הוא "מיעוט של חיי תרבות ודלות באירועי אומנות". אומר זאת בפה מלא – בחיפה מתקיימים אירועי תרבות ואף רבים ומשובחים ביותר.

בעת זו וכעת חיה, עליי לומר ולהדגיש, כי מאוד לא נהיר לי למה התכוונו אותם "מקטרגים ומלעיזים". אמת, חיפה איננה גדולה כמו המטרופולין רחב הידיים אשר במרכז הארץ, אך אין כל ממש בטענות המזינות את הדימוי הכה מוטעה על התרבות המועטה שמציעה עיר הכרמל.

שבת בבוקר, יום חיפאי יפה

בבוקרה של אחת השבתות האחרונות, זכיתי לצפות בהרצאת טרום-קונצרט "על שישה מיתרים" אשר הוגשה על ידי מיטב יודעי הח"ן – ד"ר ענבל גוטר, שי שרייבר ומנצח אנסמבל סולני ת"א, ברק טל.

בבדידות מזהרת

בית רוטנברג המפואר העומד בבדידותו המזהרת מאחורי חומה ושער גדול שחור, טובל בירוק, מרבדי דשא וחורשה, הוא המקום אשר אין מתאים ממנו לפעילות מוסיקלית מרוממת נפש. "בית רוטנברג" נמצא בשדרות הנשיא 77, תוכנן על ידי האדריכל הידוע שמואל רוזוב ונחנך בשנת 1939.

מתוך השביל

מתוך הרחוב הסואן ודרך שביל נסתר, נגלה לפתע בניין מרשים אשר מרפסותיו הגדולות אפיינו את המבנים מהתקופה הנ"ל. שטח הגן הנרחב חופף ברובו ל"פארק הקייזר" אשר נשתל אי אז בעבר הרחוק על ידי הטמפלרים. רוטנברג עצמו הספיק להתגורר בבניין זה כשנה אחת בלבד, בצוואתו הוריש אותו ואת הגן מוקף החומה לטובת פעילות חברתית, ממנה נהנים עד היום תושבי חיפה רבתי.

ביחד ולחוד

ההרצאה המרתקת כללו דיונים ביצירות קלאסיות שונות, ביניהן יצירותיו של היידן ושל מוצרט שאף לוו בהדגמות נגינה מחכימות ומהנות.

הפליא בהסבריו המנצח ברק טל, ששיתף את הקהל בהבדלים מעניינים בין הקשתנים לנשפנים אשר בתזמורת. בסבלנות אין קץ ותוך הדגמות נגינה, התוודע הקהל לכך שכשמדובר בנשפנים, כל אחד מהם הוא סולן, בזמן שהקשתנים מנגנים יחדיו, כקבוצה.

המנצח טל אף הציג לקהל את אפשרויות הנגינה המגוונות שניתן להפיק בכלי הקשת – לאותה המנגינה בדיוק, דהיינו – הרבה קשת, מעט קשת, עם ויברטו, בלי ויברטו, על המיתר או קופץ ועוד ועוד…

תפקידים

הקהל נהנה ללמוד על תפקידו של ראש הקבוצה בהקפידו על אחידות קבוצתו. כן הוצג תפקיד המנצח בקביעת אופן הביצוע, כשהודגמה דרכו להורות לנגנים באמצעות תנועות ידיו, את אשר הוא מבקש מהם (מהר או לאט, חזק או חלש, ארוך או קצר, ריקודי או שירתי וכו').

הוצגו בפירוט מרתק הכלים הסולניים יוצאי הדופן בטריו של המנואט בסימפוניה מספר 6 של היידן (קונטרבס, בסון וויולה) אשר מבוצעת בקונצרטים.

פנינה תרבותית קסומה שכדאי מאוד להכיר

בהמשך אותו היום, עם צאת השבת, התקיים בעירנו אירוע מוסיקלי מיוחד ומרשים ב"תיאטרון מרכז העיר חיפה" – תיאטרון הפרינג' המקצועי הראשון בחיפה, שנוסד על ידי יגאל אמיתי בשנת 1996. לאחר שנים של נדודים בבמות שונות, בחיפה ומחוצה לה, החליטו יגאל ותמרה (מחזאית הבית) יחד עם בנם דני (מוזיקאי, שחקן, זמר, תפאורן, מאייר) לבנות את בימת הבית שלהם.

לפני כ-3 שנים, "קצת מעט" לפני עידן הקורונה, שכרו צוות אמיתי שתי חנויות ברחוב מסדה 36, חיברו ביניהן ויצרו תיאטרון קטן וקסום לכ-25 צופים, בו הם מציגים את הצגותיהם וכן מארחים הופעות והצגות של אומנים שונים.

קלאסיקה ולהיטים

החוויה שהוגשה לקהל החיפאי על ידי זמר הטנור הבינלאומי דומניקו מניני שהגיע לישראל, היתה ייחודית במינה. דומניקו הגיע לכאן לאחר סיבוב הופעות בלונדון, פרנקפורט וסינגפור (שם הופיע במסגרת הפתיחה החגיגית של FORMULA 1). מניני הופיע בליווי הפסנתרנית אניה דייחין, ושר אריות ויצירות קלאסיות מאת Gastaldon ,Tosti וגם ביצע כמה מלהיטי איטליה הפופולאריים והאהובים מאת Lucio D'alla, E.Cannio Di Capu.

שרים ביחד

בקונצרט לקח חלק גם דני אמיתי, אומן בזכות עצמו, שהינו זמר ותיק במקהלת האופרה הישראלית, שחקן ותפאורן בתיאטרון מרכז העיר חיפה, שביצע אריות מ"נישואי פיגארו" מאת מוצרט והצטרף לגיסו בדואטים מרגשים, ביניהם O SOLE MIO ו-VOLARE.

קריירה מוזיקלית עניפה

דומניקו מניני, בן 43, יליד העיר BELLUNO שבצפון VENETO למרגלות הרי הדולומיטים, החל את הקריירה המוזיקלית שלו כזמר מקהלה בבית האופרה המפורסם LA FENICE שבוונציה, ובהמשך כסולן, הופיע בבתי האופרה ובאולמות ברחבי איטליה והעולם.

הקשר איטליה – ישראל

הקשר של דומניקו מניני עם ישראל נוצר כאשר הגיע לאופרה הישראלית, כדי לשיר באופרה "נבוקו" מאת ורדי בתפקיד ישמעאל (שעל ביצועו זכה לביקורות מחמיאות אצל מבקרי האופרה הישראליים), שם גם הכיר את אשתו רותי, בתם של תמרה ויגאל אמיתי, שעבדה באותה העת בהפקת האופרה.

באירוע מוסיקלי זה הושרו, בין שאר האריות ושירי הבל קנטו, יצירות נוספות:
'O sole mio ("השמש שלי") מהשירים הנפוליטנים הידועים בעולם. מילות השיר, פרי עטו של ג'ובאני קאפורו הולחנו ע"י אדוארדו די קפואה. יש לציין שהשיר הנפוליטני הזה, מהמפורסמים בכל הזמנים, הולחן, למרבה האירוניה, לא בנאפולי כלל, כי אם באודסה, על שפת הים השחור.

הושמע בגאון גם השיר Volare ("לעוף"), שירו המזוהה של דומניקו מודונוקו שנכתב ב-1958, עם פרנקו מיגליאצ'י. הגרסה של Modugno לשיר הגיעה, אגב, למקום השלישי באירוויזיון.

כך הוגשו לקהל גם אריות מתוך "נישואי פיגארו" מאת מוצארט, אופרה אשר נושאת מסר חברתי חתרני ורדיקלי (נכון למאה ה-18) באשר למוסר הכפול של הגברים ממעמד האצולה באירופה. לאורך כל האופרה מודגש כי הרוזן קנאי לאשתו, הרואה בחומרה כל בגידה מצדה, בו בזמן מרשה לעצמו לבגוד בה כאוות נפשו.

אל תאמינו למלעיזים

לסיכום: היה זה ערב קסום אשר הביא את הניחוח האיטלקי לפרינג' החיפאי ברחוב מסדה המיוחד (בבחינת "פלורנטין חיפאי") לאוכלוסייה שאולי אינה נחשפת לרוב לשירה האופראית והקלאסית. המשך נהדר לבוקר נפלא גם כן.

תרבות בחיפה – יש גם יש

אל נא תקלו ראש בעניין המופעים אשר בעיר חיפה, אוצו רוצו לאירועים הבאים, החוויה הטובה מובטחת! אכן כן מתרחשים בחיפה אירועי תרבות משובחים לרוב.