ליז מקולורדו: ״גרים רחוק, מרגישים קרוב — הייתי חייבת לעזור״

״רציתי לצאת עם שלט למרכז העיר דנבר שעליו כתוב: עם ישראל חי, מנסים לשרוף אותנו, תתעוררו!״

ליז בן שטח, ישראלית המתגוררת בקולורדו ספרינגס, התעוררה באמצע הלילה לתמונות השרפה הגדולה בחיפה. אף שהיא רחוקה אלפי קילומטרים מעיר הולדתה, היא מספרת שהאירועים גרמו לה להרגיש קרובה מתמיד — ולצאת לשדה התעופה בניסיון להשיג מידע על מטוס הסופר־טנקר שהיה בדרכו לישראל.

״חיפאית בלב ובנפש״

ליז, את חיפאית לשעבר, נכון?

״כן, חיפאית בלב ובנפש. במקור אני מאזור המושבה הגרמנית. חשוב לי לציין את המושבה הגרמנית, כי חשוב שכולם ידעו שזו שכונה מעורבת של יהודים וערבים — שכונה בתוך עיר שבה אנשים למדו לחיות ולהסתדר ביניהם.

״הטרור הגיע היום גם לעיר האהובה שלי. טרור מן הסוג המכוער ביותר שניתן להעלות על הדעת, שבא לערער את השקט בעיר. אבל אסור לנו לתת לשנאה הזו כוח, ובוודאי שלא לאפשר לה לפלג בינינו לבין שכנינו הערבים בחיפה. את הארץ עזבתי לפני שבעה חודשים מכל הסיבות שבגללן צעירים עוזבים. כאן הכרתי את בן זוגי ולימים התחתנו. אני אוהבת מושבעת של הארץ ושל פסיפס האנשים המדהים שמרכיב אותה, ומאמינה בעוצמה הפנימית שלנו, בכוח ההישרדות שלנו ובאמונה שהחיים חזקים מכל דבר אחר״.

התמונות מחיפה הגיעו עד קולורדו

״היום התעוררתי בשעה 03:00 לפי שעון ארצות הברית. כהרגלי נכנסתי לראות מה קורה בארץ, ולא האמנתי למראה עיניי. מכאן ישראל נראתה כמו כבשן אחד גדול, ובפרט עירי האהובה והיקרה, חיפה.

״לא יכולתי להסיר את עיניי ממהדורות החדשות: תמונות של מקומות אהובים וידיעות מטרידות מחברים ומחברות. חבר שלי, טל, איבד את ביתו בשרפה. אחרים חיפשו את קרוביהם. הכול עבר אליי בוואטסאפ, כאן באמריקה הרחוקה — אבל קרובה יותר מתמיד״.

״היה לי ברור שאלך לראות את הסופר־טנקר״

מה היה הדבר הראשון שעבר לך בראש?

״הדבר הראשון שעבר לי בראש היה: עוד תקופה של ימים יבשים לפני הגשם המיוחל. גשם, זה הזמן שלך. בדקה הראשונה נזכרתי בשרפה הארורה מלפני שש שנים ובהתמודדות של העם שלי עם מי שמנסים לפגוע בזכותנו לחיים נורמליים במדינתנו. הרגשתי חסרת תועלת כאן.

״רציתי לצאת עם שלט למרכז העיר דנבר שעליו כתוב: עם ישראל חי, מנסים לשרוף אותנו, תתעוררו! ואז שמעתי בחדשות שהסופר־טנקר נמצא בקולורדו ספרינגס. אני גרה בקולורדו ספרינגס, והיה לי ברור שהיום אני הולכת לראות אותו״.

ליז הגיעה למקום בשעה 10:30 בבוקר. ״צריך להבין שזה חג ההודיה, וכל האמריקאים נמצאים בארוחות משפחתיות — לרבות אנשי החברה שנמצאים ברחבי ארצות הברית ועליהם להגיע לכאן בטיסה. ובארץ שלי האש עדיין בוערת. ליבי במזרח, אבל אני כאן, במערב, ויש לי רצון להביא ולו ידיעה משמחת במעט לעם שלי, לארץ שלי ולעיר האהובה שלי, חיפה״.

צוותי התדלוק והתחזוקה הגיעו למטוס

לדבריה, בתחילה לא נראתה כל התרחשות בשטח. רק כעבור כחצי שעה החלו להגיע אל המטוס צוותי תדלוק ותחזוקה. ״פתאום אחזה בי התרגשות כמו שמעולם לא ידעתי. אני כאן, והמטוס העצום הזה במרחק נגיעה. מחר הוא יהיה מעל אדמת מדינתי האהובה והבוערת״.

ליז פנתה לנציגי החברה, שעבדו במתכונת מצומצמת בשל החג, וקושרה לנשיא החברה ולכמה מנהלים. היא ביקשה לקבל מהם עדכונים מדויקים כדי להעבירם לישראל.

את לא חושבת שחבל על הזמן? בכל זאת מדובר בטיסה ארוכה ובהכנות שמתעכבות.

״בהחלט נקודה שניתן לתת עליה את הדעת. עם זאת, מדובר במטוס עצום שאמור לחצות את האוקיינוס האטלנטי לאחר תדלוק והעמסה. תוסיפי לכך את חג ההודיה והנה לך עיכוב מושלם. לפי הבנתי, תנאי מזג האוויר בארץ עדיין מתאימים להתפשטות אש. לכן, לפני שהמצב יחריף, עדיף לדעתי שלא לקחת סיכון ולהביא את הטנקר בכל מצב״.