רציתי לצאת עם שלט למרכז העיר דנבר שעליו כתוב:
עם ישראל חי, מנסים לשרוף אותנו, תתעוררו!!!!
ליז בן שטח, ישראלית המתגוררת בימים אלה בקולורדו ספרינגס
ליז-את חיפאית לשעבר נכון?
כן,חיפאית בלב ובנפש.במקור אני מאיזור המושבה הגרמנית. חשוב לי לציין "המושבה הגרמנית" כי חשוב שכולם ידעו שזו שכונה מעורבת ביהודים וערבים. שכונה בתוך עיר בה אנשים למדו לחיות ולהסתדר בינהם, עיר שהטרור הגיע היום גם אליה, טרור כ"כ מזוויע, מן הסוג המכוער ביותר שניתן בכלל להעלות על הדעת והטרור הזה, הפונדמליסטיות הזו באה לערער את השקט בעיר האהובה שלי. אבל לנו אל לתת לשנאה הזו כוח.
ובוודאי שלא לפלג אותנו עם שכנינו הערבים בעיר חיפה. את הארץ עזבי לפני שבעה חודשים מכל הסיבות שצעירים עוזבים, כאן הכרתי את בן זוגי ולימים התחתנו, אוהבת מושבעת של הארץ ושל פסיפס האנשים המדהים שמרכיב אותה.
מאמינה בעוצמה הפנימית שלנו, בכוח השרדות שלנו ובאמונה שהחיים חזקים מכל דבר אחר.
היום התעוררתי בשעה 03:00 שעון ארה"ב, כהרגלי בקודש נכנסתי לראות מה קורה בארץ, לא האמנתי למראה עיניי, כמו שזה נראה מכאן, ישראל נראית כמו תנור כבשן אחד גדול ובפרט עירי האהובה והיקרה, חיפה.
לא יכולתי להדיר את עיניי ממהדורות החדשות, תמונות של מקומות אהובים, ידיעות מטרידות מחברים מחברות, חבר טל, איבד את ביתו בשריפה הזו, אחרים חיפשו קרובים שלהם, והכל עובר לי בווטסאפ, כאן, באמריקה הרחוקה, אבל הקרובה יותר מתמיד.
מה הדבר הראשון שעבר לך בראש?
הדבר הראשון שעבר לי בראש זה פאק, עוד תקופה של ימים יבשים לפני הגשם המיוחל, גשם גשם, זה הזמן שלך גשם….
בדקה הראשונה עלתה לי לראש השריפה הארורה מלפני 6 שנים
וההתמודדות של העם שלי עם חלאות אדם שבאים לפגוע לנו בזכותנו לחיים נורמאליים במדינתנו הרגשתי חסרת תועלת כאן.
רציתי לצאת עם שלט למרכז העיר דנבר שעליו כתוב: עם ישראל חי, מנסים לשרוף אותנו, תתעוררו!!!!
ואז שמעתי בחדשות שהסופר טנקר נמצא בקולורדו ספרינגס, אני גרה בקולורדו ספרינגס והיה לי ברור שהיום אני הולכת לראות את הסופר טנקר
ובכן, ב10:30 הגעתי לשם, עכשיו כאן באמריקה צריך שתבינו זהו חג הההודיה וזה אומר שכל האמריקאים נמצאים בארוחות משפחתיות לרבות אנשי החברה שנמצאים ברחבי ארה"ב ועליהם יהיה להגיע לכאן, קולורדו ספרינגס בטיסה.
ושם, בארץ שלי, האש עדיין בוערת וליבי, ליבי במזרח אבל אנוכי כאן, בארה"ב, במערב. ולי יש רצון אחד להביא ידיעה ולו המשמחת במתי מעט לעם שלי, לארץ שלי, לעיר האהובה שלי, חיפה.
באותה השעה שום דבר לא היה נראה שקורה, שום התרחשות ורק לאחר חצי שעה החלו לזרום צוותי תדלוק ותחזוקה אל המטוס, ופתאום אחזה בי התרגשות כמו שמעולם לא ידעתי, אני כאן והמטוס העצום הזה במרחק נגיעה, ומחר, מחר הוא יהיה מעל אדמת מדינתי האהובה והבוערת.
פניתי לנציגים של החברה שלאור החג עובדים בתכונת מצומצת , קושרתי לנשיא החברה ומספר מנהלים ויותר מאוחר עוד כשעתיים (שעה 20:00 בארה"ב חוף מערבי) אפנה אליהם שוב כדי לקבל תמונות מצב מדוייקת כדי שאוכל להעביר לישראל.
את לא חושבת שחבל על הזמן? בכל זאת ,טיסה ארוכה וההכנות מתעכבות?
בהחלט נקודה שניתן לתת עליה את הדעת, אח יחד עם זאת בכל זאת מדובר בחיה רעה, בעצם טובה עד מאוד שאמורה לחצות את האוקינוס האטלנטי אחרי שעבר תדלוק והעמסה, תוסיפי על זה את חג ההודיה והנה לך עיכוב מושלם. מה שכן, יש להעלות כמובן את תנאי מזג האווויר בארץ שלפי הבנתי יהיו עדיין אופטימליים להתחוללותה של אש ולכן לדעתי יכול להיות שיהיו עוד הצתות ולכן לפני שהמצב יחריף יותר מכפי שהוא, עדיף אני מאמינה לא לקחת את הסיכון ולהביא את הטנקר בכל מצב
[bs-thumbnail-listing-1 columns="1" hide_title="1" count="1" post_ids="40796" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="none"]
[bs-thumbnail-listing-1 columns="1" hide_title="1" count="1" post_ids="40795" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="none"]
[bs-thumbnail-listing-2 columns="4" title="השרפה הגדולה בחיפה – 24 בנובמבר 2016" tag="64" count="4" pagination-show-label="0" pagination-slides-count="3" slider-animation-speed="750" slider-autoplay="1" slider-speed="3000" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="slider"]