(חי פה שמתחת לפני השטח) – מתחת לאדמה מתקיימים להם עולמות נסתרים מהעין, בהם שורשים עם פקעות, חנקן, חיפושיות, שלשולים, ועוד מיני צמחים ויצורים שונים.
חיים חדשים במי התהום • צפו
פגיעה והתאוששות
כאן בכתבה נוכל להתוודע שוב למידת הפגיעה העצומה שאנו, בני האדם, גורמים לטבע למען מטרותינו, אך יחד עם זאת, גם להיזכר בדרכו של הטבע, הטבע כידוע, מחזיר מלחמה, מתמודד בגבורה וביצירתיות ומצליח פעמים רבות לעקוף את המכשולים שמייצר לו האדם תוך בניית ערים וישובים רבים, התחדשות אורבנית ובניה צפופה, כבישים סלולים ומאות מגדלים שמן הסתם חייבים בחפירות עמוקות.
נקשרים למקום כלשהו
חפירות כאלו עלולות לפגוע באקוויפרים תת קרקעיים, כפי שקרה באיילון ובאזור תל אביב בכלל, ולגרום לנזק. שהרי מי התהום חייבים להתקשר למקום כלשהו.
התפתחות של חיים
בחיפושי אחר נביעת מי תהום וביצות מליחה באזור הקריות, תיעדתי את מה שאתם רואים כאן. במקרה זה, תוך כדי זרימת המים לים, נוצרים אגני ניקוז, שבחלקם הזרימה לים היא מוגבלת, אז נוצרות בריכות שבהן מתפתחים חיים.
תעלות
לפני שנתיים פורסמה בחי פה כתבה על עולמות נסתרים בצינורות מי הנגר בצירוף צילומי התעלות מתחת לאדמה, גם שם נמצאו חיים. מטעמי בטיחות, שערי התעלות הללו סגורים והכניסה אליהן אסורה. על אף זאת, ניתן להכניס מצלמות רובוטיות או מצלמות גופרו ולצלם את הנעשה בתוכן.
בתי גידול
כאן נוצר מעין מיני מעיין רדוד, כמעט מטר ושמונים עומקו, ובו סבך של אצות, חלקן "אולווה" – בשמן המדעי. הזרם, מעין זרזיף נחל המגיע לים ומשמש בית גידול ללהקות של קיפונים שבבגרותם יחזרו לים.
נביעות כאלו קיימות במספר מקומות בארץ, דוגמת זיקים, הקריות, חוף הסטודנטים, שבי ציון, חוף גדור ועוד.
מאיפה צץ השפמנון?
נוכל בהחלט ללמוד מכך שישנם בארץ מאגרי מים תת קרקעיים כלואים, בעיקר אקוויפר החוף. במהלך סריקה של ה"מיני אגם" הזעיר הזה, הופיע לפתע דג שפמנון, כאילו משום מקום. איך הגיע השפמנון הזה כל כך רחוק מנחל זורם כלשהו?
שתי אפשרויות
סברה ראשונה היא שבהיות השפמנון בעל יכולת הישרדות גבוהה, יש ביכולתו לזחול מרחק רב על היבשה לכיוון מקור מים כלשהו, זאת הוא עושה בעזרת מערכת נשימה נפרדת דמוית ריאה פרימיטיבית, שנמצאת מתחת לזימיו. ידוע כי קיימים באזורנו מאגרים טבעיים ישנים כבר עשרות שנים, משם אפשרי כי הגיע.
סברה שנייה היא כי מערכת מי הנגר מחוברת אי שם לנחל גדורה בקריית ביאליק, ומשם ייתכן שהגיע השפמנון. כך או כך, מראהו בבריכת מי הנגר היה מפתיע ומדהים למדי.
סכנה!
בכל מקרה, יש להדגיש: גם אם הכניסה לתעלות חשוכות אלו של מי נגר נראית בטוחה, דעו כי אין זה כך וכלל וכלל לא מומלץ לנסות להיכנס אליהן, ודאי לא בתקופת גשמים.
כתבה מרתקת מוטי.
כל הכבוד ידידי מוטי מנדלסון על המידע כרגיל.יישר כוח.שבת שלום.
בנו את המרכז לחקר הימים והאגמים ממש ליד שמורת טבע מופלאה.
רק מה – לא חשבו בכלל על הציבור. לא מרכז מבקרים, לא תצוגת הסביבה הימית.
המקום סגור נראה כמו איזה בית כלא על הים.
אפשר היה לבנות כחלק מהבניין מצפה תת-ימי ומרכז חינוך על הסביבה הימית של הים התיכון
איפה החשיבה התיירותית של העיר הזאת??
רק בחיפה יש לכל תושב מצפה תת-מימי אישי ליד הבית – כולל אצות, גלמי יתושים ועוד מרעי בישין, הכל ממש ליד הבית.
אין על הכתבות שלך מוטי,מגלה לנו איזה עולם מופלא נמצא מתחת לאפינו,כל הכבוד
מרתק
כתבה מרתקת. מחקר מרשים ביותר. אתה מגלה לנו כל פעם אוצרות של טבע מקסים. יישר כח.